תהליך קבלת ההחלטות לקראת הפצצת הכור הגרעיני בעיראק

תקציר העבודה:

עבודה זו תעסוק בתהליך קבלת ההחלטות לקראת הפצצת הכור הגרעיני בעיראק. תהליך קבלת ההחלטות נבע הן משלבי בנייתו של הכור והתפתחותו, מיכולת ייצור פצצה גרעינית כתוצאה מפעילות הכור והן מיחסים בינלאומיים - בכללן עם המדינות הערביות ובעיקר מצריים איתה החל תהליך השלום וכן עם
תגובותיהן של מדינות העולם.

מתוך התייחסות לתהליך התפתחותו של הכור הגרעיני בעיראק, אציג בפרק הראשון את תחילת היווצרותו של הכור, השגת החומרים מברית המועצות ובשלבים מתקדמים יותר מצרפת. כן אתייחס למעורבותן של צרפת ואיטליה שסייעו לעיראק בבניית הכור הגרעיני.

הפרק השני יעסוק בהתייחסות הדרגים המדיניים והצבאיים להתפתחות הכור. נימוקים אלה הובילו את מקבלי ההחלטות ובראשם ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, להחלטה שבסופה הופצץ הכור הגרעיני בעיראק, כאשר על השלכות ההפצצה אדון בהמשך. במסגרת הנימוקים בעד ונגד, אתייחס הן לנימוקים טכניים והן לנימוקים פוליטיים ומדיניים.

בחלקו השני של הפרק אעסוק בתהליך קבלת ההחלטות, תוך ניתוח שיקולי הבעד והנגד של הגורמים המדיניים והצבאיים. הסכנה שעמדה בפתח הינה הטענתו של הכור בדלק גרעיני, שיהפוך אותו ל"חם" ויגרום לנשורת גרעינית מסוכנת לסביבה. גורם זה הכריע בקביעת מועד ההפצצה, כאשר בנוסף לכך עמדו שיקולי
בחירות. שיקולים אלה התחלקו בין חששו של בגין, כי פרס, אם יבחר, לא יאשר את הפצצת הכור והדבר עלול לסכן את עתידה של ישראל, ובין רצונו של בגין לשפר את מעמד הליכוד, שבראשו עמד לקראת הבחירות שבפתח.

בפרק השלישי אערוך ניתוח של תהליך קבלת ההחלטות על ידי השחקנים הראשיים בזירה, היינו ראש הממשלה ויועציו הצבאיים, כאשר בפרק זה אתייחס לשרשרת קבלת ההחלטות תוך בחינת מרכיבי היסוד שלה ואטען לכך שמצב ההחלטה מייצג מצב משברי המתבטא באיום גבוה, לחץ זמן גבוה והצורך בהפתעה גבוהה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי על פי הסכימה של הרמן. כמו כן, אטען כי ההחלטה להפציץ את הכור הגרעיני התבצעה בהתאם לעקרונות הריאליזם המדיני על פי מורגנתאו, כאשר אציג בפרק זה את יישום העקרונות בהחלטה לבצע את הפעולה. את מסקנותיי אביא בסיכום.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א': בניית הכור הגרעיני - הרקע
פרק ב': תהליך קבלת ההחלטות לגבי הפצצת הכור
2.1. התייחסויות ישראליות לגבי הכור הגרעיני בעיראק
2.2. שיקולי הבעד והנגד - תהליך קבלת ההחלטות
פרק ג': ניתוח קבלת ההחלטות לגבי הפצצת הכור
3.1. הגדרת ההקשר
3.2. מרכיבי היסוד של קבלת ההחלטות
3.3. ישום תורת ההחלטות בתנאי אי וודאות
3.4. ניתוח קבלת בהתאם לעקרונות הריאליזם המדיני על פי מורגנתאו.
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

בטלהיים, א., "בגין היה מפציץ את הכור בעיראק גם אם לא היה לו רוב בממשלה", מעריב, 29.3.91, עמ' ב6-7.
בנג'ו, ע., (1993), השיח הפוליטי של משטר הבעת' העראקי, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב.
ברגמן, ר., "עשו את מה שהיה צריך לעשות", הארץ, 26.12.96, עמ' ב2.
גרים, ה., "אמצעי בטיחות ו'תמוז' יישור ההדורים", מדע כ"ו (5), 1982, עמ' 248-250.
דן, א., "אריק שרון חזר למטה הכללי", בארץ ישראל, ספטמבר-אוקטובר 1981, עמ' 6-7.
הרמן, "סכימת ייצוג מצבי החלטה" חומר הקורס.
יעקובי, ש., "הפצצת הכור בעיראק היתה צעד הגנתי בלתי נמנע", במערכה כ"א (248), 1981, עמ' 5, 9.
יפתח, ש., "הכור העיראקי והאיום הגרעיני על ישראל", מדע כ"ו (1), 1982, עמ' 23-26.
לביא, ד., "'הפצצת הכור העיראקי הייתה מיותרת ומזיקה': ראיון עם עוזי אבן" מעריב היום, 15.1.96, עמ' 9.
מורגנתאו, "עקרונות הריאליזם המדיני", חומר הקורס.
נקדימון, ש., "ההדלפות", ידיעות אחרונות - מוסף, 29.5.90, עמ' 23.
נקדימון, ש., "הטייס המוביל חושף לראשונה: כך הפצצנו את הכור העיראקי", ידיעות אחרונות, 15.5.91, עמ' 17-18.
נקדימון, ש., (1993), תמוז בלהבות, ידיעות אחרונות, תל אביב.
עברי, ד., "תקיפת הכור הגרעיני בעיראק - יוני 1981" בתוך: קליין, ז., (עורך), (1989), המלחמה בטרור ומדיניות הבטחון של ישראל בשנים 1979-88, הוצאת רביבים, תל אביב, מע' 31-48.
Abdulghani, J.M., (1984), Iraq Iran: The Year of Crisis, Croom Helm, London.
Bengio, O., "Iraq", MECS V, 1980-1981, pp. 578-599.
Bengio, O., "Iraq", MECS VI, 1981-1982, pp. 195-220.
Bulloch, J. Morris, H., (1989), The Gulf War, Mellhuen, London.

תגים:

גרעין · אטום · מנחם · בגין · פצצה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תהליך קבלת ההחלטות לקראת הפצצת הכור הגרעיני בעיראק", סמינריון אודות "תהליך קבלת ההחלטות לקראת הפצצת הכור הגרעיני בעיראק" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.