שלום וגרעין

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
א. רקע
ב. ההנחה
ג. התסריט\חלום הבלהות
ד. נושאי הבדיקה
ה. השיטה
האם הסכם שלום עם הפלסטינים מהווה סכנה קיומית לביטחונה של ישראל
א. רקע
ב. האיומים הפוטנציאליים
ג. הסכנות הנובעות מהסכם שלום והקמת המדינה הפלסטינית
הכמיהה הערבית לביטול ההרתעה הגרעינית
א. ניסיונות לחשיפת העוצמה הגרעינית של ישראל
ב. תפיסתה של ארה"ב
ג. הפצצה ה"איסלאמית"
תהיות בשאלת אסטרטגיה הגרעינית של ישראל בעת שלום
א. ימין ושמאל ומרחב אסטרטגי
ב. המעבר מערפול לחשיפה
ג. אנטומיה של מכת מנע
ד. הפרובלמטיקה באובדן העומק האסטרטגי
ה. ההנחות הישראליות לפריצתה של מלחמה לאחר הסכם שלום
ו. הרלבנטיות של ההרתעה הגרעינית של ישראל בעת שלום
ז. השלכות מדיניות שיהיו בגין שימוש באופציית הגרעין
דיון וסיכום
אפילוג
ביבליוגרפיה

הנטייה למלחמה טבועה במערכת המזרח התיכון מאז ומקדם. נטייה זו הועמקה והושרשה באזור עם הקמתה של מדינת ישראל. מצב המלחמה השורר בין ישראל למדינות ערב אופיין כסכסוך מתמשך הרווי במלחמות קיומיות, לאומנות כובשת וגזענית, התפרצויות של חמה שבטית ואיבה דתית, טרור רצחני, חרם כלכלי והתגוששות דיפלומטית. הטרור הוא איום אסטרטגי על השלום ועל עתידה של מדינת ישראל. קביעה זו נגזרת מן העובדה ש-3 מתוך 5 המלחמות בין ישראל ומדינות ערב - מלחמת קדש, מלחמת ששת-הימים, ומלחמת שלום הגליל - נגרמו ישירות או בעקיפין כתוצאה מן הטרור הערבי נגד ישראל. בעת כתיבת שורות אלו (ינואר 2001) ישראל
נמצאת בעיצומה של אינתיפאדת אל-אקצה ולאחר כשלון השיחות בוועידת קמפ דיוויד 2 ודחיית רעיונות קלינטון ע"י הפלסטינים .1
נכון הוא שבוועידה זו צומצם מאוד הפער בין עמדות ישראל והפלסטינים ונופצו כמה מהמוסכמות, שנחשבו לטאבו בקרב שני הצדדים. על-פי המידע המתפרסם בתקשורת, ישראל הסכימה, לראשונה באורח פורמלי, להקמתה של מדינה פלסטינית, חלק מהישובים ביהודה ושומרון יאלצו להתפנות או להישאר תחת ריבונות פלסטינית. ישראל הבהירה, כי תהיה מוכנה לשיבתם של מספר מוגבל של פליטים פלסטינים לישראל במסגרת איחוד משפחות וכן תתרום לקרן בינלאומית, שתסייע ביישובם של הפליטים ותפצה אותם בעבור איבוד אדמתם ובתיהם. עוד הסכימה ישראל לריבונות פלסטינית על חלקים בירושלים, כולל חלק ניכר ממזרח ירושלים הפלסטינים הסכימו לראשונה, שהנסיגה הישראלית תהיה לקווים שונים מאלה של 1967. בכך הם הסכימו גם, כי הישובים היהודיים רבי האוכלוסין ביהודה ושומרון יסופחו לישראל, בתמורה, הסכימה ישראל להעביר לפלסטינים שטחים בתחומי הקו הירוק2. מרחב גדול של אי הסכמות נותר בעיקר בשני תחומים:
1. הריבונות על הר הבית והשכונות שבתחום העיר העתיקה.
2. סירוב הפלסטינים להכיר בחזרת מספר מוגבל של פלסטינים לתחום ישראל כמימוש 'זכות השיבה' .3
הסוגיות שנותרו במחלוקת הן רגישות ביותר ונוגעות למאווים הלאומיים של שני הצדדים, מאידך תוצאות הוועידה מצביעות על כך, כי הוסרו בה עוד מחיצות, צומצמו הפערים בעמדות ושני העמים. הישראלי והפלסטיני - יאלצו להטמיע את כורח הפשרה ולעכל את הפשרות הקונקרטיות עליהן כבר הוסכם בין המנהיגים.
הסוגייה הגרעינית של מדינת ישראל הייתה מאז שנות השישים נושא לדיון כלל עולמי בכלל ובמזרח התיכון בפרט. מאז החליט ראש ממשלת ישראל בשנות החמישים, דוד בן-גוריון, שעל ישראל להחזיק בידה נשק גרעיני שישמש אותה בעת סכנה קיומית, לא חדלו הערבים והעולם כולו לעסוק בשאלה האם ישראל אכן מחזיקה בידיה נשק גרעיני, ואם כן האם הוא מוכן לשימוש ומה הכמויות המצויות בידיה. כמובן שישראל מעולם לא הודתה בכך באופן רשמי והשאלות הללו נותרו עד היום כסוד הכי שמור במדינת ישראל. הנשק הגרעיני וההרתעה הגרעינית שהוא יוצר מרכיבות את האסטרטגיה הגרעינית שביקש בן-גוריון ליצור .4

ההנחה
* ההסכם לא יחייב את הפסקת פעילותם של ארגוני הטרור האסלאמי הקיצוני:
ג'האד, חמא"ס, חיזבאללה וארגונים נוספים קיצוניים בתוך אש"פ התנזים כדוגמה, וזאת אנו למדים מהצהרותיהם הנוכחיות של ארגונים אלו.
* מדינות ערב הקיצוניות (אירן, עירק, לוב ויתכן גם סוריה) לא יתנו את ברכתם להסכם שכזה וימריצו את ארגוני הטרור לפעילות אלימה נגד ישראל.

התסריט\חלום הבלהות
* פעולות אלימות של אירגוני הטרור נגד מטרות ישראליות ויהודיות ימשכו ואף יגברו לאחר הסכם שלום עם הפלסטינים בעידודן ותמיכתן של מדינות ערב הקיצוניות.
* פעילות שכזו תחייב את ישראל לתגובה הולמת העלולה לגרום להסלמה שתלך ותתגבר עד כדי מלחמה כוללת באזור.
* מלחמה קונבנציונאלית כוללת שכזו תהווה סכנה קיומית לישראל שתאלץ להוציא את "הפצצה מהמרתף" וליישם את "ברירת שמשון".

נושאי הבדיקה
הסכמי שלום וההרתעה הגרעינית של ישראל.
הסכמי שלום והאסטרטגיה הגרעינית של ישראל

השיטה
תחילה אדון בפרובלמטיקה של הסכם שלום עם הפלסטינים והקמת מדינה פלשתינית, וכן כיצד הסכם כזה עלול לגרור את ישראל למלחמה כוללת עד כדי סכנה קיומית לישראל.
ארחיב את הדיון בשאלת הסכמי השלום וההרתעה הגרעינית של ישראל מתוך נקודת ראותו של לואי רנה ברנס.5
----------------------------------------------------------------------------------
1. בנזימן עוזי - סוף עונת הפינטוזים - דחיית רעיונות קלינטון ע"י הפלסטינאים. מוסף הארץ, 31.12.00. (להלן בנזימן).
2. שפיגל ישראל. (ח' בכסלו תשנ"ט). בין גבולות המדינה לגבולות ארץ ישראל (על משמעות הקטנת שטחה הריבוני של ארץ-ישראל בעקבות חתימת הסכמי השלום). יתד נאמן מוסף שבת קדש, 5-4 :27.11.98. (להלן שפיגל).
3. שמש משה. (2000). אש"ף: הדרך לאוסלו - שנת 1988 כמפנה בתולדות התנועה הלאומית הפלסטינית. עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל 245-486 :9. (להלן שמש).
4. יהושפט הרכבי. מלחמה ואסטרטגיה, צה"ל, הוצאת מערכות, משהב"ט ההוצאה לאור ת"א, 1990, עמ' .221
5. ברס לואי רנה, 1998 , "תהליך השלום וההרתעה הגרעינית של ישראל" נתיב. כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות 61)2): עמודים 1998 54-60. (להלן ברס).

מקורות:

אהרונסון ש. "קווים לדיון מדעי בסוגיה הגרעינית- ישראל לקראת שנת 2000 נתיב, עמ' 255-280, 1996.
א"ס. חמש שנים להסכמי אוסלו - הערות בשולי שבר לאומי. נתיב: כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות 5-4 (64-63): 6-3, 1998.
בן יוסף א. "כוחו של כלב שלא נובח". מוסף הארץ, 31.12.00.
בן עמי א. תוחלת פלשתין בצלם הציונות. נתיב: כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות 1(66): 69-63, 1999.
בנזימן ע. סוף עונת הפינטוזים - דחיית רעיונות קלינטון ע"י הפלסטינאים. מוסף הארץ, 31.12.00.
ברום ש. "מדינה פלסטינית-איום בטחוני?". נתיב: כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות. אוגוסט 2000.
ברס ל.ר. "תהליך השלום וההרתעה הגרעינית של ישראל" נתיב. כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות 2(61): עמודים 54-60, 1998.
גזית ש. ויתורים כואבים - הישגים משותפים (ראיון עם אלוף [מיל.] שלמה גזית). מפנה: במה לעניני חברה 31: 6-3, 2000.
גנור ב. "התמודדות עם טרור בעת תהליך שלום" מרכז שלם, מכון למדיניות לאומית, ירושלים, 1996.
הרכבי י. מלחמה ואסטרטגיה, צה"ל, הוצאת מערכות, משהב"ט ההוצאה לאור ת"א, 1990.
ידיעות אחרונות, 19 בספטמבר 1979, עמ' 3.
נאמן י. ישראל וההרתעה הגרעינית, מדיניות הגרעין של ישראל 1986-1948, מתוך מערכות, 308, אפריל 1987, עמ' 19.
פדהצור ר. חשיבה חדשה מול איום חדש. מוסף הארץ, 17.7.00.
פלדמן ש. הרתעה גרעינית לישראל, עמ' 148-147.
פלדמן ש. ראיון עם אנואר סאדאת לאל-אסבוע אל ערבי (לבנון), 2 ביולי 1977, מתוך: הרתעה גרעינית לישראל.
שיף ז. "רוסיה מתכוונת למלא את תפקידה במזרח התיכון. אבל מהו התפקיד?". מוסף הארץ, 29.11.00.
שמש מ. אש"ף: הדרך לאוסלו - שנת 1988 כמפנה בתולדות התנועה הלאומית הפלסטינית. עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל 9: 245-486. 2000.
שפיגל י. (ח' בכסלו תשנ"ט). בין גבולות המדינה לגבולות ארץ ישראל (על משמעות הקטנת שטחה הריבוני של ארץ-ישראל בעקבות חתימת הסכמי השלום). יתד נאמן מוסף שבת קדש, 27.11.98: 5-4.
שפר ג. מיתוס ההרתעה הישראלית. מוסף הארץ. 26.12.00.

תגים:

סיכסוך · ישראל · ערבי · טרור · ארגון · מלחמה · קונבנציונאלית · הסכם · פלסטינים · מדינה · לחימה · מחבלים · אטום

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שלום וגרעין", סמינריון אודות "שלום וגרעין" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.