שלום עכשיו כתנועת שלום/מחאה פוליטית-אליטה חדשה או יצוג אותנטי של דעת הקהל

תקציר העבודה:

לאחר כיבוש השטחים ע"י ישראל במלחמת ששת הימים, התלבטה ישראל לגבי עתידם ולמרות שלא חשבה על התפשטות טריטוריאלית- ויתור על שטחים בא בחשבון, לפי תפיסת המנהיגות הפוליטית, רק כתוצאה ממו"מ ישיר לשלום.
מס' תהליכים החלו לתפוס תאוצה ולהכשיר את הקרקע לעלייתן של תנועות חוץ ממסדיות: הדילמות האידיאולוגיות- פוליטיות ביחס לעתיד השטחים, כרסום במעמדה של מפא"י כמפלגה דומיננטית, פרשת "לבון", הקמת רפ"י ב-1965, מחדלי מלחמת יום הכיפורים שקושרו ישירות לשלטון הותיק והתחזקות הגוש הימני- חירות עד להפיכתו לגורם לגיטימי (כולל השתתפותו בממשלת איחוד לאומי במשך שלוש שנים בשנים 1970-1967) היכול למשול ויש לו עוצמה אלקטוראלית משלו שהוכחה בבחירות 1977.
זאת ועוד, אמצעי התקשורת ההמוניים סייעו לקבוצות אינטרס נוספות ותנועות מחאה רבות לבוא לידי ביטוי בד בבד עם הקיטוב הפוליטי: במישור החברתי "הפנתרים השחורים", ובמישור האידיאולוגי- לאומי "גוש אמונים" וישנן דוגמאות נוספות.
נוצרה מערכת פוליטית לא יציבה, כאשר המפלגה השלטת בקואליציה (מפלגת המערך ולאחר מכן הליכוד) חסרת וטו על ההתרחשויות הפוליטיות ואינה בעלת עוצמה רבה כפי שהייתה מפא"י, גולדברג מכנה תקופה זו בשם בתר- דומיננטיות (1974-1981), ולאחר מכן תקופת הדו- גושיות (1981 ואילך), וטוען שאובדן הדומיננטיות השתקף גם באובדן יכולת ההכרעה של הממשלה בתחום המדיניות החשוב ביותר- גורל השטחים והביטחון הלאומי.1
התפתח אגף "יוני"- שינוי, ר"ץ, של"י, הרשימה המתקדמת לשלום, רשימת לובה אליאב ו -"שלום עכשיו" במטרה ליצור דינמיקה שתביא לתוכנית שלום על בסיס פשרה טריטוריאלית.
----------------------------------------------------------------------------
המפלגות בישראל: ממפלגות המון למפלגות אלקטוראליות/ גיורא גולדברג, הוצאת רמות, 1992, עמ' 41-40.

תוכן עניינים:
פרק א: רקע תיאורטי:
רקע כללי לתנועות המחאה/ תנועות חברתיות

פרק ב: הצגת מקרה המבחן:
1. רקע כללי לתנועות המחאה בארץ
2. דרכה של "שלום עכשיו"

פרק ג: דיון אנליטי וניתוח מקרה המבחן:
1. ניתוח מבנה התנועה וערכיה
2. אפיון הרכב התנועה והאידיאולוגיה שלה

פרק ד: סיכום
סיכומי הטיעונים

פרק ה: ביבליוגרפיה

מקורות:

המפלגות בישראל: ממפלגות המון למפלגות אלקטוראליות\ גיורא גולדברג, בהוצאת רמות, 1992.
"המשבר במערכת הפוליטית הישראלית: המפלגות כגורם מרכזי"\ יצחק גל-נור, מתוך: ישראל לקראת שנת אלפיים.
מדיניות חוץ ודעת קהל- ישראל- 1967-1974\ נעמי קיס מתוך: דיפלומטיה בצל עימות- סוגיות נבחרות במדיניות החוץ של ישראל\ בעריכת בנימין נויברגר, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1984.
מחאה ציבורית בישראל 1992-1949\שמואל ליימן וולציג, בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1992.
מלמטה למעלה- תנועות חברתיות ומחאה פוליטית\ בעריכת תמר הרמן, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, כרכים א ו- ב, 1995.
מלמטה למעלה- תנועות חברתיות ומחאה פוליטית בישראל\ בעריכת תמר הרמן, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, 1997.
פוליטיקה ומשטר בישראל\ אשר אריאן, בהוצאת זמורה- ביתן, 1990.
"פוליטיקה 'ישנה' לעומת 'חדשה' בבחירות 1996"\ יעל ישי, מתוך: הבחירות בישראל- 1996, בעריכת: אשר אריאן ומיכל שמיר, בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1999.
קשר האליטות והדמוקרטיה בישראל\ חוה עציוני- הלוי, בהוצאת ספרית הפועלים, 1993.
"שלום עכשיו"\ צלי רשף, בהוצאת כתר, 1996.
"על זהות לאומית ושינוי חברתי"\ דבורה פישמן- קלקין, מחברות למחקר ולביקורת מס' 8, 1983.
טריטוריאליים במסגרת חוזה שלום: מתוך המאמר של נעמי קיס, עמ' 235,
המפלגות בישראל: ממפלגות המון למפלגות אלקטוראליות\ גיורא גולדברג, בהוצאת רמות, 1992, עמ' 17-16.
"פוליטיקה 'ישנה' לעומת חדשה בבחירות 1996"\ יעל ישי, 1999, עמ' 173-172.
קשר האליטות והדמוקרטיה בישראל\ חוה עציוני- הלוי, הוצאת ספרית הפועלים, 1993, עמ' 12-11.

תגים:

אינטרס · שלום עכשיו · קבוצות שלום

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שלום עכשיו כתנועת שלום/מחאה פוליטית-אליטה חדשה או יצוג אותנטי של דעת הקהל", סמינריון אודות "שלום עכשיו כתנועת שלום/מחאה פוליטית-אליטה חדשה או יצוג אותנטי של דעת הקהל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.