מדינה במדים והשפעתה על התנהגות אובדנית של חברת חיילים עולים מאתיופיה

תקציר העבודה:

בחיי החברה הישראלית, השרות הצבאי הינו מרכיב משמעותי ביותר. השרות בצה"ל מהווה מעין טקס חניכות לקראת הפיכת הנער או הנערה לבוגרים ישראליים מן השורה, ובעלי זכויות שוות.
רק מי שעובר את הטקס (שרות צבאי) בהצלחה זכאי להיקרא ישראלי ומקבל את הזכויות המגיעות לו בתור אזרח דרגה א'. כלומר, בעקבות השרות הצבאי, הצעירים יכולים להרגיש שייכים למדינת-ישראל וחלק ממנה באותה מידה, למרות שונות רבה ברקעם, במוצאם ובתת-התרבות שלהם.
מאידך, צעירים שלא שרתו בצה"ל, מסיבות שונות, חשים חוסר שייכות ותחושה שהם יוצאי דופן.
המשפחה הישראלית אמורה לעמוד במצבי לחץ מיוחדים כתוצאה מהמצב הבטחוני והשרות הצבאי (חובה ומילואים) ואחת הדרכים להתמודד עם לחצים אלו היא בלכידות משפחתית.
עם ההכנות לקראת יציאתם של בן או בת לשרות חובה, ישנה התארגנות משפחתית לעמוד לצידו\ה בשעת קושי ולהוות עבורו\ה בסיס בטוח ומפנק לעת צורך. ישנה נטייה ברורה לדחוק או להקטין את חשיבותן של בעיות שונות במשפחה לאור התפקיד המשפחתי החשוב יותר של יצירת בסיס חם ובטוח אליו יכול החייל לחזור ובו יוכל להחליף כוח.
היבט נוסף הקשור לשרות הצבאי של צעירים הינו מעין תהליך של רגרסיה אותו הם עוברים עם גיוסם. מרבית המתבגרים בארץ, בשנים האחרונות של לימודי התיכון, עצמאיים מאד מבחינת קביעת לוח הזמנים שלהם, קבלת החלטות, בחירה במקצועות לימוד וכן מבחינה אינסטרומנטאלית: נהיגה עצמאית ברכב, הכנת אוכל לבד, אחזקת בית אם יש צורך, וכד'. (מייזלס 1997)
במפתיע, אחד ההיבטים המשפחתיים של הגיוס לשרות חובה הינו מעבר של הצעירים מתפקיד עצמאי יחסית ביחסם כלפי ההורים לתפקוד די ילדותי ותלותי. למשל, למרות בואם התכוף יחסית של הצעירים הביתה לחופשות (מידי שבועיים בממוצע), התפתח בשנים האחרונות נוהג לפיו ההורים מבקרים את ילדיהם החיילים בבסיס, באותם שבועות בהם הם אינם מגיעים הביתה. הביקור כרוך לעתים קרובות בנסיעות ארוכות ברחבי הארץ ובהתארגנות משפחתית רצונית לקראתו. כל זאת כדי לתמוך בצעיר ולסייע לו, שכן קשה לו כביכול להסתדר בלי הוריו יותר משבוע... הביקור נסוב לעתים קרובות על הבאת דברי מאכל מיוחדים המיועדים לפנק את הצעיר, בגדים נקיים ועוד כיוצא באלו צרכים מאד בסיסיים וראשוניים. גם כאשר החייל בא הביתה לשבת, הטיפול בו כולל בעיקר התייחסות לצרכים מאד בסיסיים כמו אוכל שהוא אוהב, שינה, כביסה וכד'.
כלומר, הדרך בה ההורים מביעים את אהבתם וטיפולם הינה ברמה מאד ראשונית ורגרסיבית, כמו כלפי ילד קטן. בנוסף, ההורים מוכנים לעשות עבור החייל הצעיר שירותים שכמותם הפסיקו מזמן והמאפיינים טיפול בילדים בגיל בית הספר היסודי. למשל: הסעתו מן הבית אל תחנת הריכוז הקרובה, במקום שיסע באוטובוס. במילים אחרות - היציאה של החייל לשרות הצבאי במקום שתסמן יציאה לשלב חדש של עצמאות ואוטונומיה מבטאה חיזוק והידוק הקשר התלותי בין הצעיר למשפחתו. (מייזלס 1997)

העולים מאתיופיה, כשאר הנוער הישראלי, מגיעים עם מוטיבציה גבוהה להצלחה, ורואים בצבא נקודת זינוק טובה. באמצעות השירות הצבאי רוצים להיקלט בחברה הישראלית, שיש בה סממנים של גזענות. מתוך תקווה שבאמצעות השירות הצבאי תתמתן הגזענות כלפי העדה.
הדרך למימוש חלום זה הינה קשה מאד. העדה האתיופית משלמת מחיר כבד מנשוא. בארבע שנים וחצי, התאבדו עשרה חיילים עולים מאתיופיה. אלה רק נתונים שהתפרסמו בעיתונות. ייתכן שיש עוד חיילים שהתאבדו ואנו לא יודעים עליהם. לאור הפרדוקס בין הצלחה של החיילים להתאבדותם, עולות שאלות רבות. חיילים שמתגייסים לצה"ל עם מוטיבציה אדירה, מחליטים בסוף להתאבד?

בסקירת הספרות נעסוק ב:
1. מיתוס הגיוס לצה"ל כערך עליון של "מדינה במדים".
2. גיוס מהגרים\עולי אתיופיה פרובלמטיקה של חזון על "כור ההיתוך חברתי".
3. נעלה בכל חומרתה את בעיות ההגירה בכלל וקשיי הקליטה החברתית של עולי אתיופיה בפרט.
4. נרחיב בשאלה האם צה"ל הוא הפתרון הטוב לקליטתם של עולים לחברה הנחשבת כ"מדינה במדים".
5. נבחן את קשיי קליטתם של עולים אלו במסגרת הצה"לית המובילה לעתים עד להתנהגות אובדנית.

במחקר איכותי נציג אסופת כתבות על מקרי התאבדויות של חיילים עולי אתיופיה כפי שפורסמו בעיתונות. דיון במקרים. וסיכום.

תוכן העניינים:
מבוא
א. מדינה במדים
ב. הצגת הבעיה - התנהגות אובדנית של חיילים עולי אתיופיה
ג. מטרת העבודה ושיטה
שרות חובה צבאי - כאתגר וכאיוםעמדות של תלמידי י"ב ישראליים לקראת גיוס
א. תיאור הבעיה ורציונל המחקר שם
ב. השיטה
ג. הממצאים
הצבא כמסגרת מחייבת בחברה הישראלית
הפרובלמטיקה של עולי אתיופיה
א. עליית יהודי אתיופיה - רקע כללי
ב. בעיות ההגירה
ג. גיל התבגרות והגירה
ד. הסתגלות והגירה
ה. הסתגלות חברתית והגירה
ו. דימוי עצמי והסתגלות
ז. תחושת השתייכות
ח. שביעות רצון
החינוך בישראל לקראת הגיוס וכיצד משתקף בחברת עולי אתיופיה
א. החינוך האידיאלי
ב. הינוך אידיאלי בחברה האתיופית
ג. קיום הבטחות
ד. עלבון
ה. מושג הבטן בתרבות האתיופית
ו. דרכי התמודדות עם בטן מלאה
מקרי התאבדות
א. ניתוח מקרי התאבדות של חיילים עולי אתיופיה
ב. תיאור שמונה מקרי התאבדות
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אריאלי, א., גילת, י. ואייצק, צ. (1994). התאבדות יהודי אתיופיה - סקר באמצעות אוטופסיה פסיכולוגית. הרפואה, 127(ג-ד), 65-70.
ארציאלי, מ. (1982). הפלשים עדה גוססת, הארץ, 10, 14-12, 17 בדצמבר.
אשכנזי, מ. (1988). בעיות חברתיות ותרבותיות בקליטת עולים אתיופים בבאר-שבע. אגדה של עליה, משרד החינוך והתרבות, ירושלים.
בודובסקי, ד. ואחרים. (1989). מנהגים ותרבות: השלכות לפיתוח קשר מקצועי. ביתאצ'ין ואסי משאבים קהילתיים, ירושלים.
בורקוב, ח. (1994). השתלבות עולי אתיופיה בצה"ל - ממצאי מחקר. בתוך: נועם, ג. (עורכת) הישגים ואתגרים בקליטת עולי אתיופיה. 91-97. מכון ברוקדייל, ירושלים.
בן עזר, ג. (1988). פרופיל פסיכו-תרבותי של העולה הצעיר מאתיופיה. בתוך: נצר, ו ופולני, ח. (עורכות), אגדה של עלייה: יהודי אתיופיה וקליטתם הלשונית. 131-152, משרד החינוך והתרבות, ירושלים.
בן עזר, ג. (1989). כמו אור בכד, עלייתם וקליטתם של יהודי אתיופיה. ירושלים: הוצאת ראובן מס.
בן עזר, ג. (1989). עולי אתיופיה וקליטתם בישראל. סקירה חודשית, ל"ו(5), 37-46.
בן עזר, ג. (1990). "קוד הכבוד": דפוסי תקשורת בין-תרבותית של עולי אתיופיה בישראל. בתוך: בודובסקי, ד., דוד, י. וערן, י. (עורכים), סוגיות בטיפול במשפחות מרקע תרבותי שונה. 17-36, ביתאצ'ין, ירושלים.
גנדלמן-דולב, צ. (1989). יהודי אתיופיה בישראל. המכון לחקר השפות בחינוך, אוניברסיטת ירושלים.
הלל, נ. גוילי, ר. (1990). המשפחה העולה מאתיופיה בשלבי מעבר. חומר רקע לעו"ס בפנימיות. המחלקה לעלית ילדים ונוער, ת"א.
ולדמן, מ. (1985). יהודי אתיופיה. ירושלים: הוצאת ג'וינט ישראל.
זיפשטיין, ד. ואחרים. (1980). עבודה קהילתית וקבוצתית עם עולים פלשים. עלים, 39-31.
חן, מ. פינקוס, ח. (1971). הקליטה החברתית של התלמיד הזר. מגמות, י"ז(3), 240-231.
חגר, ל. (1983). הקשר בין היעדרות הורים ודימוי עצמי. מ.א. אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה לפסיכולוגיה, רמת-גן.
כהן, מ. (1987). התמודדות בתהליך של מעבר ותירבות אצל מתבגרים עולי אתיופיה. מ.א. המחלקה לחינוך, אוניברסיטת בן-גוריון, באר-שבע.
כי טוב, י. ובן-דוד, ע. (1993). המרכיב התרבותי בטיפול זוגי אצל עולי אתיופיה. חברה ורווחה, י"ג(3).
לבנברג, מ. (1979). עבודה סוציאלית וקליטת עולים. קליטה ורווחה בישראל. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
להמן, ש. (1989). קליטה והסתגלות של נוער עולה מאתיופיה. ההבדל בין נוער שהוריו נמצאים בארץ לבין נוער שהוריו נותרו בחו"ל. מ.א. אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן.
לרר, ז. (1993). פסיכולוגיה של הגירה צה"ל, ממד"ה.
מוס, ר.א. (1988). תיאוריות על גיל ההתבגרות. ספרית פועלים.
מייזלס עפרה (1997) "השרות בצה"ל מרכיב מרכזי בהתפתחות בני הנוער בישראל". המכון הישראלי למחקרים צבאיים
נפתלי, מ. (1986). מניע הישג וצפיות להישג-תלמידים אתיופים במערכת ביה"ס. מ.א. המחלקה לחינוך, אוניברסיטת בן-גוריון, באר-שבע.
סמילנסקי, י. (1989). יחסי מתבגרים הורים. משרד החינוך והתרבות, אוניברסיטת ת"א, ביה"ס לחינוך.
סרוק, ש. (1992). הוראת קליטת העליה בביה"ס לע"ס - הלכה למעשה. חברה ורווחה, י"ב(2).
פרידמן, י. (1986). היבטים חברתיים ולימודיים בקליטתם של עולי אתיופיה. יהודי אתיופיה וקליטתם בישראל: ממצאים, לקחים, בבליוגרפיה ותקצירים. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
פרידריך, א. (1988). הקשר בין התייחסות מפקדים והסתגלות חיילים לשרות הצבאי. אוניברסיטת בר-אילן, בית ספר לעבודה סוציאלית, רמת-גן.
קולה, ד. (1983). שיקולים בקליטת עולים מאתיופיה במוסדות פנימיתיים. עלים, 12-9.
קורינלדי, מ. (1988). יהדות אתיופיה: יהדות ומסורת. ירושלים: ראובן מס.
קמינסקי, ש. בר, נ. (1990). היערכות השירות לעבודה קהילתית לקליטת עליה. משרד העבודה והרווחה, האגף לשירותים אישיים וחברתיים, השירות לעבודה קהילתית, ירושלים.
קניאל, ש. ואחרים. (1988). השתנות קוגנטיבית של מתבגרים מביתא ישראל. אגדה של עליה. משרד החינוך והתרבות, ירושלים.
רוזן, ח. (1991). מידע בסיסי בנושאי התנהגות ותרבות עולים מאתיופיה. המשרד לקליטת עליה, האגף לתכנון ולמחקר, ירושלים.
רוזמן, מ. ואחרים. (1989). זהות אישית - עבודה קבוצתית עם מתבגרים. הוצאת רמות, אוניברסיטת ת"א.
ריבר, א.ס. (1992). לקסיקון למונחי הפסיכולוגיה. ירושלים: הוצאת כתר.
שמאי, ש. ואחרים. (1997). מהסתגרות להסתגלות. משרד החינוך התרבות והספורט, המרכזיה החינוכית, ת"א.
Hemda Orr, Edna Liran and Joachim Meyer Departments of Behavioral Science and Education Ben-Gurion University of the Negev Beer-Sheva Israel Social Science Research Vol. 4(2) 1987
Fraser, E.C. (1994). Family influences on Self-esteem and adaptation to college for first generation African-American woman: an exploratory Study. PhD Smith College.
Freidenberg, J., Imperiale, G., Skovron, M.L. (1988). Migrant careers and well being of woman. International Migration Review, 22, 208-225.
Itzhaky, H. (1995). Can social work intervetion increis organizational Effectiveness. International Social Work, 38, p. 277-298.
Partida, J. (1996). The effects of immigration on children in the Mexican-American Community. Child and Adolescent Social work Journal, 13(3).
Slonim Nevo, V., Cwikel, J., Luski, H., Lankry, M., Shraga, Y. (1995). Caregiver burden among three-generation immigrant families in Israel. International Social Work. Beer Sheba: Ben Gurion Univ.
Wilson, P.A., Moor, S.T., Rubin, D.S., Bartels, P.K. (1990) Informal caregivers of the chronically ill and their social support. Journal Gerontological Social Work, 15, 3-41.
Zinker, J. (1984). Creative process in gestalt therapy. New York: Mazel/Brunner.

תגים:

שירות · צבאי · סדיר · חובה · כור · היתוך · קליטה · קשיי · הגירה · התאבדות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מדינה במדים והשפעתה על התנהגות אובדנית של חברת חיילים עולים מאתיופיה", סמינריון אודות "מדינה במדים והשפעתה על התנהגות אובדנית של חברת חיילים עולים מאתיופיה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.