במשך מאות רבות של שנים היתה ירושלים מוקד התעניינות ומשיכה לבני שלוש הדתות המונותיאיסטיות והדבר גרם למתיחות בתוכה ומחוצה לה במישור הבינלאומי. קביעתה של ירושלים לבירת ארץ ישראל המנדטורית הביאה לעיר כתר ישן שניטל ממנה מעצם היותה מקום מושבם של הנציב העליון, משרדי הממשלה, המוסדות הלאומיים היהודיים, הועד הפועל הערבי, הרבנות הראשית והמועצה המוסלמית העליונה. אך בהיותה בירה היא שימשה גם זירה להפגנות ולפעולות אלימות נגד מוסדות השלטון הבריטי ונציגיו.
בתקופת המנדט ירושלים הפכה, מעבר להיותה עיר מקודשת למליוני מאמינים - יהודים, נוצרים ומוסלמים, סמל למאבק לאומי בין שני העמים היושבים בארץ ישראל ונושא לתחרות בין התנועה הלאומית היהודית-ציונות לבין התנועה הלאומית הערבית. כל אחד מאלה שאף לריבונות על העיר.
שאיפה זו נבעה לא רק מתוך מניעים אמוציונלים, אלא גם משיקולים ארציים. ירושלים היה עיר מעורבת בעלת רוב יהודי השוכנת בלב ליבו של אזור בעל רוב ערבי. מצב דמוגרפי זה העלה את חשיבות העיר בעיני התנועות הלאומיות היריבות והגביר את עוצמת הדרישה של כל צד להכליל את העיר בתחומי מדינתו שלו בעתיד.
הכותל המערבי, המסמל יותר את הזיקה היהודית לירושלים ואשר טומן בחובו מסורות ואמונות שהשתרשו בקרב העם היהודי במשך שנים, היווה מוקד, תרוץ, עילה וסיבה להתפרצויות אלימות שראו אור בעיקר בשנות העשרים של תקופת המנדט בארץ וזאת בעיקר בשל הסמיכות הגיאוגרפית בין אתר התפילה היהודי לאתרי התפילה המוסלמים בהר הבית.
בעבודה זו, בכוונתי לבחון את מרכזיותו של הכותל המערבי כגורם או כזרז להתפרצויות אלימות שאירעו בעיר בשנות העשרים ואשר השליכו על אופי המאבק בסכסוך היהודי-ערבי ופרצו את מסגרת העיר ירושלים והתרחבו לשאר שטחיה של ארץ ישראל.
תוכן העניינים:
מבוא
פרק א': מעמדו של הכותל המערבי בתקופת השלטון העות'מני בארץ ישראל
1. ההסדרים וההגבלות על תפילת יהודים ברחבת הכותל בתקופת השלטון העות'מני
2. הניסיונות לרכוש את הכותל בתקופת השלטון העות'מני
פרק ב': התפתחות מעמדו ומרכזיותו של הכותל המערבי במסגרת הסכסוך היהודי-ערבי בשנים 1928-1920
1. מאורעות 1920 - נקודת המפנה במעמדו של הכותל ממעמד דתי למעמד דתי לאומי
1922 .2, הקמת המועצה המוסלמית העליונה והפעילות המוסלמית התקיפה בשאלת הכותל
פרק ג': הכותל המערבי כגורם וכזרז למאורעות 1929
1. סכסוך הכותל ביום הכיפורים 1928
2. מאורעות 1929 בירושלים
סיכום
ביבליוגרפיה
אילן ע', "המאבק המדיני והלאומי על ארץ ישראל, 1948-1917", בתוך: י' פורת, י' שביט (עורכים), ההיסטוריה של ארץ ישראל, ירושלים, 1982, עמ' 39-37.
אליאב ב', הישוב בימי הבית הלאומי 1948-1917, ירושלים, 1989.
בנבנישתי מ', מול החומה הסגורה, ירושלים, 1973.
חלמיש א', "ירושלים בתקופת המנדט", בתוך: י' קציר (עורכת), ירושלים לדורותיה, תל אביב, 1991.
סלע א', "מאורעות הכותל (1929) - נקודת הפנה ביחסים בין יהודים לערבים?", בתוך: לבסקי ח' (עורכת), ירושלים בתודעה ובעשיה הציונית, ירושלים, 1989, עמ' 278-260.
עופר פ', "התגבשות משטר המנדט והנחת היסודות לבית לאומי יהודי, 1931-1921", בתוך: מ' ליסק (עורך), תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל מאז העליה הראשונה, תקופת המנדט הבריטי, ירושלים, 1994, עמ' 228-223.
עילם י', "הסטוריה מדינית, 1922-1918", בתוך: מ' ליסק (עורך), תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל מאז העליה הראשונה, תקופת המנדט הבריטי, ירושלים, 1994, עמ' 222-139.
ענר ז', "המאבק על הכותל", בתוך: ז' ענר, מ' בן דב, מ' נאור (עורכים), הכותל, גבעתיים, 1989, עמ' 128-115.
פורת י', צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטנאית 1929-1918, ירושלים, 1971.
שור נ', תולדות ארץ ישראל, מהתקופה הפריהסטורית עד ימינו, תל אביב, 1998.
א' חלמיש, "ירושלים בתקופת המנדט", בתוך: י' קציר (עורכת), ירושלים לדורותיה, תל אביב, 1991, עמ' 73, (להלן: חלמיש - ירושלים).
י' פורת, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטנאית 1929-1918, ירושלים, 1971, עמ' 210, (להלן: פורת - צמיחת).
סכסוך · ישראלי ערבי · יהודי מוסלמי · הר הבית · ירושלים
ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התפתחות מעמדו ומרכזיותו של הכותל המערבי וכגורם למאורעות אלימות בשנות ה-20", סמינריון אודות "התפתחות מעמדו ומרכזיותו של הכותל המערבי וכגורם למאורעות אלימות בשנות ה-20" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.
ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.
יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.