למידה מרחוק

תקציר העבודה:

חברת הידע של ימינו מושתתת על טכנולוגיות של מחשב ותקשורת ורשת האינטרנט יוצרת מציאות בעלת עוצמה ההולכת ומתפתחת לנגד עינינו ומשתלבת בתוך הווייתנו החברתית תרבותית.
למידה מרחוק מאפשרת כיום נגישות למאגרי מידע, העשרת החוויה הלימודית והשתתפות פעילה מרחוק בשיעור "חי" כאן ועכשיו, ויתרה מכך מציעה דרכים לשנוי משמעותי במבנה מערכות ההשכלה הגבוהה.
המונח "למידה מרחוק" צמח כאמור לעיל מתוך עצם התפיסה שטכנולוגיות תקשורת יכולות להוציא את תהליך הלמידה ממתחם פיסי ולהעבירו למרחק, כשהבסיס הינו התכתבות. רוב ההגדרות שניתנו ללמידה מרחוק מתייחסות לשלושה היבטים:
* הפרדה בין המורה והלומד, לפחות במשך מרבית זמן התהליך הלימודי, או כולו.
* שימוש במדיה חינוכית ליצירת קשר בין המדריך לסטודנט.
* אספקת תקשורת דו-כיוונית בין המדריך לסטודנט.
על סמך מחקרים וספרות שנצברו בנושא הנ"ל, נעשה נסיון ראשון ליישם שיטת לימוד זו במסגרת קורס "מבוא לפסיכולוגיה ולפסיכולוגיה של גיל ההתבגרות", בבית הספר לחינוך, באוניברסיטת תל-אביב.
במסגרת עבודת גמר לקראת התואר מוסמך למדעי הרוח באוניברסיטת ת"א, ליוויתי, עקבתי וחקרתי את כל הקורות בקורס זה החל משלביו הראשונים ועד לסיומו המוצלח.

מטרות המחקר: לבחון את תהליכי הלמידה מרחוק של סטודנטים בקורס אקדמי וירטואלי. לעמוד על המאפיינים הרצויים לאתר (site) וסביבת למידה של קורס אקדמי מרחוק. לאתר את הקשיים והבעיות היחודיים הקשורים ללמידה מרחוק של קורס אקדמי באמצעות האינטרנט.

שאלות המחקר:
* מהו סגנון הלמידה הרצוי?
* מה הם מאפייני הלמידה הרצויים?
* מה מידת שביעות הרצון של הסטודנטים בקורס?
* מהו המודל המומלץ לקורס אקדמי, וירטואלי אסינכרוני?
* האם למידה מרחוק באמצעות האינטרנט בקורס עומדת במבחן העקרונות למה שמכונה "למידה רבת עוצמה"?

מתודולוגיה:
הקורס "מבוא לפסיכולוגיה ולגיל ההתבגרות" באינטרנט הינו הקורס הראשון של אוניברסיטת תל-אביב המתקיים כולו מרחוק כקורס וירטואלי. תהליכי הלמידה בקורסים מרחוק, סביבת הלמידה הרצויה, קשיים ובעיות בלמידה בסביבה זו אינם ניתנים בקלות להערכה ולהבנה בשיטת המחקר הכמותי.
על כן, לצורך חקר תהליכי הלמידה השתמשתי בשתי גישות המחקר: הפרדיגמה האיכותית והפרדיגמה הכמותית העשויים לתרום להבנת התהליכים הללו.
אוכלוסיית המחקר הכמותי כללה 32 סטודנטים בלבד, שנחקרו בתחילת הקורס ובסופו באמצעות השאלונים (ראה נספחים), זוהי קבוצה קטנה של נבדקים ואי לכך צפינו כי התוצאות שתופקנה באמצעות כלי המחקר הכמותי לא תהיינה מהימנות. על כן, צרפנו את המחקר האיכותי (9 ראיונות חצי מובנים) שממצאיהם נתנו תוקף לממצאי המחקר הכמותי.

הערת מערכת: נספח ד' חסר.

תוכן העניינים:
1. מבוא
1.1 הצגת הבעיה
1.2 מטרות המחקר
2. סקירת ספרות
2.1 האינטרנט בחינוך כלמידה רבת עצמה
2.1.1 רקע כללי
2.1.2 תנאים ללמידה רבת עצמה
2.1.3 האינטרנט בהוראה
2.2 למידה מרחוק
2.2.1 פתיחה
2.2.2 התפתחות היסטורית
- התפתחות טכנולוגית
- כוחות דמוגרפיים
- כוחות כלכליים
2.2.3 ביטויי השימוש בתקשורת ממוחשבת כיום
2.3 הגדרות
2.4 דרכים לתקשורת בלמידה מרחוק
2.4.1 דואר אלקטרוני
2.4.2 קבוצת דיון
2.4.3 מאגרי מידע
2.5 יתרונות השימוש בלמידה מרחוק
2.5.1 שיתוף פעולה
2.5.2 התבטאות בכתב
2.5.3 אובייקטיביות
2.6 תפקיד המנחה
2.7 מחקר והערכה
2.7.1 שביעות רצון
2.7.2 הישגים
2.7.3 אינטראקציות
2.8 סיכום
2.9 השערות המחקר
3. מטרות המחקר
3.1 שאלות המחקר
4. הגדרת המשתנים
4.1 משתנים בלתי תלויים
4.1.1 מאפיינים אישיים של הסטודנטים
4.1.2 ציפיות
4.1.3 ידע קודם במחשבים ובאינטרנט -
ניסיון קודם באינטרנט ובדואר אלקטרוני
4.1.4 שיקוים לבחירת הקורס
4.1.5 סוג התוכנה בה השתמשו הסטודנטים בקורס
4.2 משתנים תלויים
4.2.1 שביעות רצון
4.2.2 הישגים
4.2.3 ניתוח הראיונות הפתוחים החצי מובנים
5. מתודולוגיה
5.1 שיטת המחקר
5.2 שדה המחקר - סביבת הלמידה
5.3 אוכלוסיית המחקר
לוח 1 - התפלגות אוכלוסיית המחקר
5.4 כלי המחקר
5.5 עיבוד הנתונים
5.6 מהלך המחקר
5.7 מגבלות המחקר
6. ממצאים
7. דיון
7.1 קידוד הממצאים
7.1.1 המחקר הכמותי
7.1.2 המחקר האיכותי
7.2 השימוש באינטרנט ללמידה מרחוק במבחן העקרונות ללמידה רבת עצמה
7.3 יתרונות וחסרונות שיטת הלמידה בקורס נשוא המחקר
7.3.1 פתיחה
7.3.2 מיצוי דרכי התקשורת ללמידה מרחוק ע"י אוכלוסיית המחקר
7.3.3 מיצוי יתרונות השימוש בלמידה מרחוק ע"י התלמידים
7.3.4 תפקיד המנחה בקורס נשוא המחקר
7.3.5 שביעות רצון
7.3.6 אינטראקציות עם צוות ההוראה
7.3.7 הישגים - השוואת ממצאי מחקרים אחרים לעומת ממצאי מחקר זה
8. המלצות
ביבליוגרפיה
נספחים
נספח א' - שאלון הערכה
נספח ב' - שאלון סיכום לקורס אינטרנט
נספח ג' - ראיונות
נספח ד' - דו"ח סטטיסטי של תוכנת אנלוג לגבי האינטראקציות (חסר)

מקורות:

אורטנר, ד. (1994). הוראה מרחוק באמצעות טלקומוניקציה כאמצעי לחינוך גבוה בפריפריה, גדיש ב', עמ' 67-89.
אורן, א. (1997). תקשורת בעולם וירטואלי-פוטנציאלי חינוכי. מחשבים בחינוך, מס' 42.
אורן, א. (1999). לקרת למידה וירטואלית. אאוריקה 8: 17-14.
איזנברג, י. (1999). חינוך בעידן של טכנולוגיה אחוזת תזזית. בשדה חמ"ד 42(3-2): 155-151.
אלמוג, ת. (1999). הטקסט הדיגיטלי בעולם ההוראה. מחשבים בחינוך: רבעון לטכנולוגיה מתקדמת בחינוך 50: 11-4.
אשר, ס. (1999). פרוייקטים באמצעות תיקשוב. מחשבים בחינוך: רבעון לטכנולוגיה מתקדמת בחינוך 49: 34-30.
בלר, מ. (1997). "חדשנות טכנולוגית בהוראה מרחוק באוניברסיטה הפתוחה", מעשה חושב - פרט וחברה בעידן המידע, כרך כד' גיליון 1.
בלר, מ. (1998). הוראה מעולם אחר. אקדמיה: כתב העת של ור"ה - ועד ראשי האוניברסיטאות 4: 24-17.
ברנדט, ר. (2000). למידה רבת עוצמה. חינוך החשיבה: 19: 29-51
בר-שלום ת. (1994). הוראה מרחוק - הניסיון בספרד ובעולם, גדיש ב' עמ' 100-111.
גוברין, ה. (1994). לימוד /הוראה מרחוק: התפתחויות בעולם, גדיש ב' עמ' 90-101.
גרבלסקי, א. (1994). הוראה מרחוק- מבט לשנות האלפיים, גדיש ב' עמ' 66-68.
דורון, א. (1999). מודל לניתוח טקסטים בלמידה מתוקשבת - השלכות על למידה מרחוק. עבודת גמר לקראת קבלת התואר מוסמך למדעי החיים. אוניברסיטת תל-אביב.
דפנא, ד. (2000). מהפכת הלימוד ברשת. סטטוס: הירחון לחשיבה ניהולית 107: 59-58.
דרסלר, מ. (1999). למידה מתוקשבת מרחוק... גם כך אפשר ללמוד. אאוריקה 8: 36-34.
הורוביץ, ג'. (1996). האם נעלה למידה משמעותית ברשתנו? עיונים בטכנולוגיה, גליון מס' 25, אורט ישראל המרכז הפדגוגי.
חן, ד. (1998). תקשוב החינוך, אוניברסיטת תל- אביב בית הספר לחינוך.
יוגב, ט. (1999). אינטרנט והוראה. מחשבים בחינוך: רבעון לטכנולוגיה מתקדמת בחינוך 49: 25-21.
כהן, א. (1999). הוראה אמצעית ולמידה מרחוק באמצעות האינטרנט. מחשבים בחינוך: רבעון לטכנולוגיה מתקדמת בחינוך 49: 16-8.
(מנהלים עולם). (2000). גומעים מרחקים בשביל התלמידים. סטטוס: הירחון לחשיבה ניהולית 99: 52-50. (תרגום מאמר מכתב העת Journal of Business Strategy, מאי-יוני 1999).
נחמיאס, ר. (1998). דילמות קיומיות. אאוריקה, ילדים בעידן הידע, מס'6 .
ניומן, פ.ג. (1999). סכנות ההשכלה האלקטרונית. מעשה חושב 26(1): 63-61.
סלומון, ג. (1999). טכנולוגיה ולמידה. חינוך החשיבה 17-16: 18-16.
סלנט, ע. (1999). שילוב הדואר האלקטרוני בתהליכי הכתיבה: דגם מוצע להתארגנות ברמה הארצית והבית-ספרית. מחשבים בחינוך: רבעון לטכנולוגיה מתקדמת בחינוך 50: 11-4.
פולצ'ק, מ. (2000). למידה מרחוק. משאבי אנוש: ירחון לעניני כוח אדם 148: 38-36.
צימרוט, ר. (1999). מולטימדיה ככלי פדגוגי. ידיעון: כימיה, טכנולוגיה, חברה 78: 24-18.
קסנר, ר. (1999). פעילות מורים ביישומי מחשב. עלון למורי הביולוגיה 158: 156-154.
רביב, א. (1999). הוראה בשילוב מחשב: איך עושים את זה? הד החינוך 73(7-6): 21-20.
רביב, א. (1999). שילוב המחשב בהוראת מקצועות הלימוד: ההיבט המעשי.מחשבים בחינוך: רבעון לטכנולוגיה מתקדמת בחינוך 49: 29-26.
רוזן, א. (1999). שעת חינוך. סטטוס: הירחון לחשיבה ניהולית 99: 34-28.
רוסו, א. ולוי-נוימנד, א. (1999). שילוב תקשוב בתהליכי למידה-הוראה והשלכותיו על הכשרת מורים. מחשבים בחינוך: רבעון לטכנולוגיה מתקדמת בחינוך 48: 38-35.
רותם, א. (1997). זרקאור- תקשוב, חינוך ומה שביניהם, נקודת אור-עיתון רב תחומי מתוקשב
שפירא, ת. (1995). חקירת מודל לנתוח טקסטים בלמידה מתוקשבת. עבודת גמר לקראת תואר מוסמך למדעי הרוח. אוניברסיטת תל-אביב.
שרן, ש. (1975), הוראה בקבוצות קטנות. הוצאת שוקן עמ' 11-19.
American Psychological Association. (1997). "Learner-Centered Psychological Principles : A Framework for School Reform and Redesign", Prepared by the Learner Center Principles Work Group of the American Psychological Association's Board of Educaional Affairs. Available from APA, 750 firs street, NE, Washington, D.C. 20002-4242.
Berenfeld, B. (1996). Linking Students to the Infosphere. Technology Horizon in Education T.H.E. Journal. 4/1996.
Berenfeld, B. (1996). Telecommunication in our Classroom: Boondoggle or Powerful Teaching Tool.
Bermudez, A. & Hirumi, A. (1996). Interactivity, Distance education, and Instructional Systems Design Converge on the Information Superhighway, Journal of Research on Computing in Education, 29, pp 1-16.
Brandt, R. (1998). Powerful Learning, Association for Supervision and Curriculum Developmen, pp. 3-56.
Caine, R.N. & Caine, g. (1997). Education on the Edge of Possibility. Alexandria, Va: Association for Supervision and Curriculum Development.
Campbell, D.T. and Fiske, D.W. (1959). Convergent and Discriminant Validation by the Multitrait-Multimethod Matrix, Physchological Bulletin, 56, 81-105.
Feasly, C.E. (1983). Serving Learning at a Distance: A guide to Program Practice, ASHE-ERIC High Education Research Report No. 5, Washington, pp 1-34.
Feenberg, A. (1990). The Written World. On The Theory and Practice of Computer Conferencing. Mindwave: Communication, Computer and Distance Education. pp. 22-39, Oxford, Pergamon.
Garrison, D.R& Shale,D.G. (1987). Mapping the Boundaries of Distance education: Problem ins in defining the field. The American Journal of Distance Education, 1(3). pp 7-13.
Goody, J. Watt, I. (1986). The Consequencrs of Literacy. Literacy in Traditional Societies, (J. Goody, Ed.). Cambridge University Press, Cambridge.
Harasim, L.& Wolf, R. (1998). Research Analysis and Evaluation of Computer Conferencing and Networking in Education. Toronto: OISE, Ontario Ministry of Education.
Harasim, L. (1990). Online Education As a New Domain. Mindwave: Communication, Computers and Distance Education. pp. 50-62 Oxford: Pergamon.
Hiltz, S.R., Turroff, M. & Johnson, K. (1978). The Efect of Structure Task and Individual Attributes on Consensus, Computer Message System, North-Holland Publishing Company pp. 91-192.
Holmberg, B. (1977). Distance Education: A survey and Bibliography, London: Kogan Page.
Holmberg B ., (1986). Theory and Practice of Distance Education, Routledge, London.
Institute for Research on Learning. (n.d.). "Principles of Learning: Challenging Fundamental Assumptions". Menlo Park, Calif.: Author.
Jick, Todd D. (1978). Mixing Qualitive and Quantitive Methods: Triangulation in Action, Administrative Science Quarterly, v. 24,602-611.
Johnstone, S., and Krauth, B. (March/April 1996). Balancing Quality and Access, Some Principles of Good Practice for the Virtual University, Chang.
Keggan, D. (1986) The Foundation of Distance Education, London: Croom Helm.
Kunnath, M.L. (1998). An Assessment of Engineering Undergraduate Distance Learning Programs, Paper presented at Ed-Media & Ed-Telcom 98 10th World Conference on Educational Multimedia & Hyper Media & World Conference on Educational Telecommunications, June 20-25, Freiburg, Germany.
Lundgren, K. & Teja, I. (1998). Formative Evaluation of a Virtual Campus Prototype, Paper presented at Ed-Media & Ed-Telcom 98 10th World Conference on Educational Multimedia & Hyper Media & World Conference on Educational Telecommunications, June 20-25, Freiburg, Germany.
McGrath, J.E. Martin., J., and Kulka, R.A. (1982). Judgement Calls in Research, Beverly Hills, Sage Publ.
Mccreary, E. (1989). Eliciting More Rigorous Cognitive Outcomes Through Analysis of Computer-Mediated Discussion. Paper Prepared for Improving University Teaching, Fifteenth International Conference.
Miles, M.B. & Humberman, A.M. (1987). Quolitative Data Analysis. London, Sage.
Mole, D. & Summer, T. & Taylor, J. (1998). The Interactive Course Map,Paper presented at Ed-Media & Ed-Telcom 98 10th World Conference on Educational Multimedia & Hyper Media & World Conference on Educational Telecommunications, June 20-25, Freiburg, Germany
Rennes, L.V. (1998). User Interface Design For WWW-Based Courses: Building upon Student Evaluations, Paper presented at Ed-Media & Ed-Telcom 98 10th World Conference on Educational Multimedia & Hyper Media & World Conference on Educational Telecommunications, June 20-25, Freiburg, Germany.
Chrum, L., & Berenfeld, B. (1977). Teaching and Learning in th Information Age: A Guide to Educational telecommunications. Allyn & Bacon. Published.
Reeves, T.C. & Reeves, P.M. (1997). Effective Dimensions of Interactive Learning on the World Wide Web. Web-Based Instruction. B.H. Khan editor.
Towels, D., Ellis, J., and Spencer, J. (May 1993). Student Persistence in a Distance Education Program: The Effect of Faculty- Linitiated Contact, Paper Read at Association for Institutional Research, Chicago, p 16.
Pugalee, D.K. & Robinson, R. (1998).A Study of the Inpact of Teacher Trainin in Using Internet Resources for Mathematics and Science Instruction. Journal of Research on Computing in Education. Vol. 31. No. 1.
Resnick, L. (1987). "Learning in School and Out", Educational Researcher, 16, 4 (December): 13-20.
Schrum, L. &. Berenfeld, B. (1997). Teaching and Learning in the Information Age: A Guide to Educational Telecommunications. Allyn & Bacon. Published.

תגים:

טכנולוגיה · מחשבים · קבוצות · דיון · אלקטרוני · קורס · אקדמי · וירטואלי · רבת · עוצמה · תקשורת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "למידה מרחוק", סמינריון אודות "למידה מרחוק" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.