קאנט - על קשר בין התיפקוד הפורמלי של השכל לבין התכנים של ההכרה בביקורת התבונה הטהורה.

תקציר העבודה:

מודעותו של קאנט לבעייתיות הנובעת מהעדר אפשרות להצביע על קשר בין התיפקוד הפורמלי של השכל לבין התכנים של ההכרה שמקורם חיצוני לה, באה לידי ביטוי כבר בביקורת התבונה הטהורה.
"מן ההכרח שיתווסף הנסיון כדי להכיר בכלל את החוקים הפרטיים" (ב.ת.ט. 165). זאת לאחר שהניח כי ההיבט הצורני של "הטבע בכלל" נקבע באמצעות הקישור הקטיגורלי של התופעות. משמע, כדי להכיר את "החוקים הפרטיים" זקוקים אנו בנוסף לקישור הקטיגורלי, לנסיון.
הדיון בנספח לדיאלקטיקה מעיד גם הוא על מודעותו העמוקה של קאנט לחלל הריק שנותר כתוצאה מהדיון הביקורתי הראשון. בתשומת לב מיוחדת אומר קאנט: "אנו מודים בכך, שקשה להניח, כי אפשר למצוא אדמה טהורה, מים טהורים, אויר טהור, וכיוצא באלה". בהמשך, כי את הפעולות הכימיות של החומרים בינם לבין עצמם ניתן להסביר "לפי האידאה של המיכניזם" (ב.ת.ט. 674). דהיינו, פעילות כימית בין חמרים תואמת אידאה של מיכאניזם "כאילו מכונות" (שם).
אכן אין זה אותו ה"אידיאליזם המסתורי וההוזה של ברקלי" (הקדמות, עמ' 65), זהו אידיאליזם ריאלי ובעל זיקה לטבע. ועוד ברוח זו "העיקרים של התבונה הטהורה אינם עשויים שיהיו אפילו מכוננים, מבחינתם של המושגים האמפיריים". (שם, 692).
בכל הנוגע למקור הסובייקטיבי של תנאי ההכרה, זקוק האידיאליזם הטרנסצנדנטלי למקור אחר - לעיקרון תבוני נוסף שבאמצעותו יוכל להתייחס לתוכנם של פרטים אמפיריים ולהפוך בכך לחולית ביניים בין השכל לתבונה. (ב.כ.ש. מבוא עמ' 16 רוח הדברים). כאן עולה בכל חריפותה השאלה, כיצד יוכל אידיאליזם טרנסצדנטלי לבנות עיקרון תבוני שיאפשר סיסטמטיזציה של אינסוף פרטים אמפיריים בלא להסתמך על הסיסטמטיות האמפירית של הטבע. לשון אחרת: כיצד נוכל לקשור את הנסיון שכונן באמצעות הקטיגוריות - את החומר החושני שלבש צורה קטיגולרית הכרחית, לתוכן שהוא בלתי תלוי לחלוטין בכושרנו ההכרתי.
את הדיון בבעיה זו, שנותרה ללא מענה בביקורת הראשונה, פותר קאנט במסגרת דיון שיטתי וממצה בביקורת השלישית. בחלל שהותירה שאלה זו, משתלב כח השיפוט הרפלקטיבי כבעל התפקיד המרכזי בזיהוי התכליתיות. על כך להלן.

הביקורת השלישית של קאנט מתחלקת לשני חלקים: הראשון עוסק בשיפוט האסתטי והשני בשיפוט התכליתי של מדעים כמו ביולוגיה ואורגניזם.
שני תחומי הדיון הנ"ל ארוגים שתי וערב עם הנושא המרכזי של קאנט - בעיית ההכרה.
הדיון שבכאן יתמקד סביב תחום הדיון השני של ביקורת כח השיפוט.

תוכן העניינים
א. במקום מבוא
ב. הרפלקסיה והתכליתיות
ג. תפקידה של הרפלקסיה
ד. מקומה של התכליתיות בשיטה הכללית
רשימת מקורות

מקורות:

קאנט עמנואל, ביקורת התבונה הטהורה, תרגמו, ש.ה. ברגמן ונתן רוטנשטרייך. הוצאת מאגנס, תשנ"ג. ירושלים.
קאנט עמנואל. ביקורת כוח השיפוט, תרגמו, ש.ה. ברגמן ונתן רוטנשטרייך. הוצאת ביאליק, 1984, ירושלים.
קאנט עמנואל. הנחות יסוד למטאפיזיקה של המידות, תרגום שפי, הוצאת מאגנס, תשמ"ד, ירושלים.
קאנט עמנואל. הקדמות לכל מטאפיזיקה. תרגום יערי. מאגנס, תרצ"ו, ירושלים.

תגים:

שיפוט · מטאפיזיקה · רפלקסיה · תכליתיות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קאנט - על קשר בין התיפקוד הפורמלי של השכל לבין התכנים של ההכרה בביקורת התבונה הטהורה.", סמינריון אודות "קאנט - על קשר בין התיפקוד הפורמלי של השכל לבין התכנים של ההכרה בביקורת התבונה הטהורה." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.