קאנט כשהוא לעצמו

תקציר העבודה:

האם המוסר האידיאלי יכול להתקיים? נראה כי מוסר זה עומד יותר בתחומי האידיאה האוטופית ומהווה לכל היותר דבר כשהוא לעצמו.

הדבר כשהוא לעצמו - פירושו שהדבר עומד בתור רעיון מוחשי, רק בתחומי ההגות והתבונה הטהורה ומעצם האמירה, הרעיון אינו מוחשי יותר. התבונה הטהורה הינה התבונה האלוהית. האדם אינו יכול לרדת לעומקה ולא להשיגה, כיוון שנקודת המוצא של דבר כשהוא לעצמו מתייחסת לרעיון הנמצא בתוך ואקום חברתי, כאשר רעיון זה נטול יצרים, רצונות, שאיפות וכיוצא באלה.

ובעת שהמעורבות החברתית פוסלת את ממשותו הריאלית של כל דבר כשהוא לעצמו, נראה כי דווקא בסביבות הפוליטיקה והשלטון, הדבר כשהוא לעצמו עומד בתור אידיאה ואינו יכול להרחיק מעבר לכך, כיוון שאותה מערבולת חושית של בני אדם החפצים לשלוט זה בזה ולזכות בכבוד שזולתם טרם השיג, גורמת לכל רעיון המביע מוסר פוליטי להיות רעיון אוטופי בלבד והוא יפה בתור רעיון לעצמו, היינו דבר כשהוא לעצמו.

בחיבור זה העוסק בקנט כשהוא לעצמו, בחרתי להציג דווקא את גישתו של קנט לגבי המוסר הפוליטי, תוך הצבת השאלה - האמנם יכולה להיות קיימת פוליטיקה מוסרית? מבחינה בסיסית, ניתן לראות כי רעיונותיו של קנט לגבי המוסר, גם כשמדובר במוסר מדיני, מהווים דברים כשהם לעצמם. כאשר אותם דברים באים לידי ביטוי גם בשדה הפוליטי, הרי שהדבר מקבל משמעות קיצונית עוד יותר.

אם קנט רואה באידיאל של השליט את מי שאמור לרצות באמת ובתמים בטובת נתיניו מבלי שתהיה לו אף טובת הנאה מכך, הרי שהוא רואה אידיאה שככל הנראה מעצם טבעו של האדם לא תתקיים לעולם. הדבר מעיד על גישתו של קנט כעל דבר כשהוא לעצמו.

בעבודתי ארצה לטעון כי קנט מבדיל בין הדבר כשהוא לעצמו ובא לידי ביטוי במוסר התבוני לבין המוסר הנובע מנסיונו של האדם והינו מוסר יחסי בלבד, העומד בגדר החוקים החברתיים המובילים את האדם לנסיונות וטעויות. בטענתי זו כוונתי לומר כי כל מוסר פוליטי הינו דבר כשהוא לעצמו ועצם העיסוק הפוליטי בקיומו, מבטל את ההיבט המוסרי מתוך כורח אילוצים והצורך בשרידות מתמדת.

בפרק הראשון אציג את רעיון האידיאה בתור דבר כשהוא לעצמו בתחומו של קנט.
בפרק השני אתייחס לתבונה והמוסר וכן למוסר שאינו תבוני. כמו כן אגע בנושא הרצון הטוב והאם הוא מקרב את האדם למוסר, כאשר על פי קנט הרצון הטוב מהווה דבר כשהוא לעצמו מבלי להתייחס כלל לתוצאותיו.
בפרק השלישי אתייחס לשאלת קיומם של מדינה מוסרית ומוסר מדיני.

בסיכום אתייחס למוסר המדיני בתור דבר כשהוא לעצמו, אולם אטען גם להשלכה של אותו מוסר על כלל התפיסה המוסרית הטהורה בתור דבר כשהוא לעצמו, כיוון שהמוסר יכול להתקיים רק בתור אידיאה וכשם שהשלום הנצחי עליו מדבר קנט יכול להתקיים בתור אידיאה, כל עוד לא נפגש האדם הבודד עם אדם נוסף או בעל חיים העומד מולו.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א: דברים כשהם לעצמם וקנט
פרק ב: המוסר והתבונה
פרק ג: מוסר מדיני ומדינה מוסרית
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

ברגמן, ש.מ., (תש"ם), הפילוסופיה של עמנואל קאנט, מאגנס, ירושלים.
הולמן, מ., ( 1988), החוקה המושלמת בשיטת קנט, כרמל, ירושלים.
יובל, י., (1973), קאנט וחידוש המטאפיזיקה, מוסד ביאליק, ירושלים.
מרנץ, ח., "תיזת הזכויות של דוורקין - פירוש ביקורתי", מטאפורה 2, 1991, ע"מ 148-162.
נבו, (האובן), י., (1990), קנט ואפלטון בכריכה רכה אחת, אקדמון, ירושלים.
סטטמן, ד., ושגיא, א., "לשאלת התלות של הפעילות המוסרית בדת", מטאפורה 2, 1991, ע"מ 31-54.
סילמן, י., "הרצון הרע בתורת המוסר של קאנט", עיון יד-טו, תשכ"ה.
קנט, ע., (תשל"ג), הנחת יסוד למטאפיזיקה של המידות, מאגנס, ירושלים.
קנט, ע. (1976) , לשלום הנצחי, מאגנס, ירושלים.
שרפשטיין, ב.ע., (1992), תולדות הפילוסופיה מהרנסאנס ועד קאנט, משרד הבטחון - ההוצאה לאור, תל-אביב.
שרפשטיין, ב.ע., (1972), פילוסופים כבני אדם, שוקן, ירושלים.

Ariel, Y., "A World With No Punishment - A Third Cent. Confutzius", View Bulletin of the Chinese Phylisophycal Vol. 3, 1982, pp. 737-754.
Colby, A., Kauffman, K., and Kohlberg, L., (1987), The Measurment of Moral Judgment, Cambridge University Press, New York, pp. 1-40.

תגים:

מוסר · הרצון · מדיני · קנט · הטוב

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קאנט כשהוא לעצמו", סמינריון אודות "קאנט כשהוא לעצמו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.