אתיקה של העסקת עובדים בענף ההיי-טק

תקציר העבודה:

בעבודה זו אני מנסה לבחון את האתיקה והמוסר, בדרך העסקת עובדים בחברות ההיי-טק בארצות המערב. כל העבודה מתמקדת רק במחלקות הפיתוח והיצור של החברות, שם "התחרות עולה על כל דמיון". עולם ההיי-טק נראה זוהר במבט מבחוץ והעיסוק באתיקה והמוסר בענף זה, נראה בתחילה קצת מאולץ, שכן ישנם נושאים בתחום המוסר, בוערים הרבה יותר בחברה המודרנית של ימינו. למרות זאת, לדעתי, ההסתכלות הביקורתית חשובה, ואולי בפרט בענף זה, שכן הוא ענף מוביל בשיטות ותיאוריות ניהול חדשות. אל לנו לחשוב, שמשום שעובדים מקבלים משכורות גבוהות, תנאי עבודה נוחים והפירמות דואגות גם לצד הרגשי של העובדים, הכל מתנהל על מי מנוחות, ואין בעיות מוסריות בענף זה. במיוחד משום שפירמות בענף ההיי-טק, מנסות להתערב גם בפן הרגשי של העובדים, מתעוררות בעיות מוסריות קשות של חדירה לפרטיות ותפלול עובדים בדרכים מדעיות מתחום הפסיכולוגיה והניהול.
העבודה לא מתבססת על מחקר אמפירי שביצעתי, אלא על ספרו של גדעון קונדה שחקר חברת היי-טק גדולה בארצות הברית במשך שנה, וכן על ראיונות אישיים שערכתי עם מספר אנשים שעובדים או עבדו בחברת היי-טק. ראשית העבודה היא מעין סקירה או רקע על שיטות הניהול הדומיננטיות בענף ההיי-טק, כאשר אני מחלק זאת לשתי קטגוריות עיקריות שהן, חברות הסטארט-אפ וחברות התוכן שמשמעותן תתבהר מאוחר יותר. לאחר מכן, הסבר על ההכרח של אדם בחברה במודרנית של ימינו לעבוד, וחשיבות העבודה כמרכיב דומיננטי של אישיותו. בהמשך, אני בוחן את המצב מכיוון של זכויות וחובות הפירמות והעובדים, ובסיום הסתכלות ביקורתית על שיטות הניהול ועצם הלגיטימיות של פיתוחן וחקירתן.
ההתמקדות שלי בעבודה זו היא בנושאים של שעות העבודה, אינטנסיביות ולחץ בעבודה וטשטוש ההבחנה בין ה"עצמי" לפירמה, שמושג על ידי שיטות ניהול משוכללות. במהלך הכתיבה זיהיתי בעיות מוסריות קשות בשיטות ניהול אלה, ועצם הלגיטימיות הבסיסית שלהן, שכביכול, נגזרת מהמדע האובייקטיבי שעוסק בהן, אך אוביקטיביות זו לא בהכרח קיימת. פירמות ההיי-טק, בהתבססן על תורות הניהול הקפיטליסטיות החדשות, מרעיפות כל טוב על עובדיהם, ובלבד שיישארו בפירמה והפירמה תוכל לסחוט מהם את כל התפוקה שתוכל. הפירמות מנסות לגרום לכך שכל עולמו התעסוקתי והחברתי של העובד ייסוב סביב הפירמה, ובכך יחושק העובד לפירמה בעבותות, כך שיהיה לו קשה לעזוב, גם אם ירצה בכך. הגישה, שהפירמה תדאג לכל מחסורו של העובד בכל התחומים, ועל העובד רק להפיק תועלת לפירמה, היא גישה פטרונית, וכלי של שליטה בעובד. פירמות ההיי-טק, גם דורשות בדרך כלל מעובדיהם, משום התנאים הטובים שהם מקבלים, להשקיע בפירמה, כלומר, שהעובד יצא מגדרו, כדי לעמוד ביעדים שמעמידה הפירמה, אם זה בשעות עבודה לא נורמטיביות, או עבודה בתנאי לחץ קיצוניים, וכן בעבודה, גם כאשר העובד נמצא בביתו. טשטוש ההבדל בין מעגלי הבית והעבודה, מספק לפירמה עובדים ב"כוננות קריאה".
גדעון קונדה בספרו מצטט את ויליאם וייט כך: "... המנהל מתפתה לנהלים רודניים, מתוחכמים וחודרניים יותר מאלה שהתיימר להחליף. אף אחד לא רוצה שהבוס האדנותי מימים עברו ישוב, מצהיר וייט, אבל עליו אפשר לפחות לומר שהוא רצה, בעיקרו של דבר, רק את הזיעה שלך. המנהל החדש רוצה את נשמתך" (קונדה 25).
בעולם ההיי-טק, גורם הזמן הוא מכריע מאוד, כתוצאה מהדינמיות הגבוהה, ולכן הפירמות מעונינות בעובדים נאמנים, שיהיו מוכנים להתגייס בכל עת. תחום ההיי-טק בתחילת המילניום השלישי, הוא תחום דינמי מאוד, חברות קמות ונופלות במאות מדי שנה, ולכן כל חברת היי-טק זקוקה לעובדים שהעבודה תהיה בראש סדר העדיפויות שלהם. עובד מוכשר אחד, במקום הנכון ובזמן הנכון, יכול לתת לפירמה, תרומה של מיליוני דולרים, ולכן הפירמות מוכנות לתת הכול לעובד עם פוטנציאל, ובלבד שיהיה שקוע כל כולו בעיסוקו, וייתן את התפוקה המצופה ממנו.
עובדים אסור שינהגו בהם כציוד בתהליך היצור וכל מערכת שנכשלת בלהכיר בהבדל בין אדם וגורמי יצור לא אנושיים, לקויה מבחינה מוסרית (תרגום GINI 54).

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. העסקת עובדים וניהול בהיי-טק- רקע
2.1 חברות הסטארט-אפ :
2.2 חברות התוכן :
3. העבודה כחלק מה"עצמי"
4. חובות וזכויות בהקשר להעסקת עובדים
4.1 זכויות האדם
4.1.1 הזכות לעבודה
4.2 זכויות עובדים
4.2.1 הזכות לביטחון בעבודה
5. הנדסת התרבות
5.1 המודל היפני והשפעתו על המערב
5.2 שליטה נורמטיבית
5.3 טשטוש ההבחנה בין העצמי לפירמה
6. סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

Burton, k. Brain Dunn p. Craig / Collaborative control and the commons safeguarding employee rights / Business ethics quarterly vol' 6, July 1996
Colleier, Jane Roberts John / Introduction an ethics for corporate governance / Business ethics quarterly, vol' 11 January 2001
Etheredge, M. John / The perceived role of ethics and social responsibility: an alternative scale structure/ Journal of business ethics 18:51-64, 1999
Fudge, S. Robert, Schlacter L. John / Motivating employees to act ethically: An expectancy theory approach/ Journal of business ethics 18:295-304, 1999
Gini, Al / My job My self - work and creation of the modern individual/ Routledge
Hartman, m. Edwin / Socratic ethics and the challenge of globalization / Business ethics quarterly, vol' 10 January 2000
McCall, J. John / Employee voice in corporate governance: A defense of strong participation rights/ Business ethics quarterly vol' 11 num' 1 january 2001
Sargent, John, Matthews Linda / Exploitation or choice ? Exploring the relative attractiveness of employment in the maquiladoras / Journal of business ethics 18:213-227,1999
Sirgy, M. Joseph, Chenting Su/ The ethics of consumer sovereignty in an age of high tech/ Journal of business ethics 28:1-14, ‏2000
Taka, Iwao / Business Ethics in Japan /Journal of Business Ethics/ volume 16, Issue 14, 1997
Velasquez, G. Manuel / Business ethics - concepts and cases / fifth edition - prentice hall
Velasquez, M. /International business, morality, and the common good / Business Ethics / 27-40/ 1992
White, I. Thomas / Business ethics - a philosophical reader / prentice hall
Yoshino, H. /The ethics of business - an Asain approach/ The ethics of business in global economy/ 35-40/ 1993
קונדה, גדעון, מהנדסים תרבות - שליטה ומסירות בחברת היי-טק, הוצאת חרגול, 2000.
גבע, אביבה, מוסר ועסקים מושגים ועקרונות, האוניברסיטה הפתוחה, 2000.
גבע, אביבה, מוסר ועסקים מקראה חלק א,ב, האוניברסיטה הפתוחה, 1996.
שנהב, יהודה, אידיאולוגיות ניהול בעידן הרציונאליות, משרד הביטחון, 1991.

תגים:

אתיקה · בעבודה · ההיי · העסקת · מוסר · עבודה · עובדים · ענף

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אתיקה של העסקת עובדים בענף ההיי-טק", סמינריון אודות "אתיקה של העסקת עובדים בענף ההיי-טק" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.