האם יש מקום להעלאת כללי האתיקה העיתונאית לדרגת חוק

תקציר העבודה:

האם יש מקום להעלאת כללי האתיקה העיתונאית
לדרגת חוק

תוכן העניינים
שאלת המחקר
מבוא
פסק דין ידיעות אחרונות נגד יוסף קראוס-דנ"א 7325/95
פסק דין פלוני נגד הכתב אלמוני ואחרים 172/89
ועדת צדוק
המעמד הנורמטיבי של כללי האתיקה העיתונאית
מועצת העיתונות
מעמדה הנורמטיבי של מועצת העיתונות: (עפ"י ועדת צדוק (
מועצת העיתונות באנגליה
מועצת עיתונות עולמית
פרשת שניצר
התנגשות אינטרסים בין עבודת העיתונאי לאינטרסים אחרים
עמדת המצדדים בהחלת כללי המשפט הציבורי על העיתונות
עמדת המתנגדים להחלת כללי משפט ציבורי על העיתונות
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
מהם בעצם כללי האתיקה?
אלו הם קודים להגדיר התנהגות וכללי משחק מקצועיים, הרוצים לתת מסגרת להתנהגות נכונה
שגם ראויה מבחינה מקצועית וגם מקיימת כללים של הגינות ושוויון בין השותפים למקצוע.
יש עימות בין רצון המקצוע להסדיר לבד את המקצוע לבין רצון המחוקק להסדיר את המקצוע.
בעיתונות המתח בין החוק לכללי האתיקה הוא חזק במיוחד בגלל שעצם תפקיד העיתונאי חייב
להיות משוחרר מכבלי השלטון, הוא מבקר את השלטון ויש נטייה חזקה שהמערכת העיתונאית
תקבע את כלליה באופן עצמאי, בלי תלות בשלטון.
האתיקה עוסקת, בהכללה, בדרך שבה אנו חיים את חיינו. היא מתמקדת בשאלות כגון: מה הם
טוב ורע, הוגן ולא הוגן, אחריות וחוסר אחריות וכדומה.
האתיקה עוסקת לא רק בהגדרה, אלא גם בדרך התנהגות. היא בוחנת בזהירות עמדות מוסריות,
אמונות, קני מידה, עקרונות, אידיאלים ודרכי מימושם. ההחלטות האתיות הן תלויות אקלים
פוליטי, חברתי ותרבותי של החברה שבה הן מתקבלות.
בישראל בהתחלה היו רק כללי אתיקה ובמשך הזמן נוצרו חוקים רלוונטיים כמו חוק איסור לשון
הרע, כיוון שהייתה תחושה שהכללים האתיים לא נאכפים.
כללי האתיקה מטילים על העיתונאי איסורים שנוספים על האיסורים הקבועים בחוק. 1
כמו למשל, פגיעה בפרטיות עשויה להיות עבירה פלילית ועוולה אזרחית לפי הקבוע בחוק. על
העיתונאי כמו כל אדם אחר, נאסר לעבור על החוק ולפגוע בפרטיותו של אדם אחר, אבל על
העיתונאי מוטלות הגבלות נוספות, שאינן חלות על אנשים אחרים והן קבועות בכללי האתיקה.
אולם כאשר החוק רחב יותר מהאתיקה יכולה להיות לגיטימציה להפר את החוק ולשמור רק כללי
האתיקה. למשל תחום החיסיון העיתונאי- לא רק שהחוק יותר חמור מהאתיקה, אלא יש סתירה
בין החוק לאתיקה. בארץ אין בפקודת הראיות חיסיון עיתונאי ,יש רק הלכה שמעניקה חיסיון
עיתונאי בפסק דין ציטרין נגד בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין (ב"ש 298/86) אבל זה
יחסי, יש צורך לעיתים להסיר אותו. יש מצבים לא מעטים בהם בית המשפט יחליט שעל העיתונאי
לגלות את המידע שבידו כדי שיעשה צדק. אולם כללי האתיקה בעניין הזה מאוד חד משמעיים.
כלל 22 - לא יגלו עיתון ועיתונאי מידע שנמסר להם בתנאי שיישאר חסוי ולא יחשפו זהותו של מקור
חסוי, אלא בהסכמתו של המקור
זהו כלל האתיקה כמעט הכי חשוב והוא עומד בסתירה לחוק. הדבר הזה מתאפשר כיוון
שהפירמידה הנורמטיבית לא מתקיימת- האתיקה נמצאת מחוץ לפירמידה, לצד המערכת
המשפטית. הדילמות הללו לא מגיעות בדרך כלל לבית המשפט, כיוון שבית המשפט נוקט ביחס
אוהד מאוד כלפי כללי האתיקה. לכללי האתיקה יש מעמד נורמטיבי וכמעט ואף פעם אין עימות
חזיתי בין החוק לכלל האתיקה. רוב המקרים הם שכללי האתיקה קובעים רף גבוה יותר מהחוק.
מוציאים לאור, בעלי עיתונים עורכים ועיתונאים מודעים לכך כי אם לא יתמודדו עם הסוגיות
האתיות הצצות במהלך עבודתם, ויתנו להם פתרונות הולמים, עלול הדבר לגרום לכך שמוסדות
אחרים בחברה והמוסד הפוליטי בראשם, ינצלו את החלל הריק ויבקשו למלאו באמצעות חקיקה.
תקנוני האתיקה, שגובשו על ידי מוסדות התקשורת במדינות רבות בעולם, הם לפיכך לא רק מכשיר
פיקוח פנימי לשמירת הרמה המוסרית של העיתונים ושל העיתונאים, אלא גם קיר מגן מפני הפעלת
פיקוח חיצוני.
ומכאן עולה שאלת המחקר על מעמדם הנורמטיבי של כללי האתיקה והאם נכון ואפשר לספח
אותם למשפט.

שאלת המחקר:
האם יש להעלות את כללי האתיקה המקצועית העיתונאית לדרגה של חוק?
מה היחסים בין החוק לבין האתיקה העיתונאית ?
האם יש הפרדה או התנגשות?
האם כללי האתיקה נאכפים?
האם הסנקציות בגין הפרתם מרתיעים?

------------------------------------------------------------------------------------------
1. רונן,מ., 1998, אתיקה עיתונאית, עמ' 18-19

מקורות:

ברק, א., המסורת של חופש הביטוי בישראל ובעיותיה, משפטים כ"ז, עמ' 223-248
הורוביץ, א., 1997, דברים אחרים 2, עמ' 134-140
וימן, ג., עמימות הפרופסיה העיתונאית בישראל, ספר השנה 1999-2000, עמ' 135-139
מן,ר., מועצת עיתונות עולמית?, העין השביעית,1998, עמ' 38-41
מרמרי,ח. בין עיתונאות לרפואת שיניים, הארץ, 4.8.1995
קרמינצר, מ. חובת ההוכחה, העין השביעית, 1996, עמ' 32-33
קרמינצר, מ., שעת האמת, העין השביעית, 16, עמ' 39-36
קרניאל, י., אנשי התקשורת: בין עיתונות, בידור ופרסום, עלי משפט א תשסא, עמ' 233-251
רונן, מ., 1998, אתיקה עיתונאית, תל אביב, ידיעות אחרונות.
שטרסמן,ג., דיני תקשורת ואתיקה עיתונאית הלכה למעשה, אוניברסיטת תל אביב, עמ' 3
דין וחשבון הועדה הציבורית לחוקי העיתונות, 1997.
תיק שניצר,1997, קשר 21, 5-19
ת"א (י-ם) 172/89 פלוני נ' הכתב אלמוני ואח' פ"מ תשנ"ד (2), 397.

תגים:

אתיקה · העיתונות · כללי · מועצת · מקצועית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "האם יש מקום להעלאת כללי האתיקה העיתונאית לדרגת חוק", סמינריון אודות "האם יש מקום להעלאת כללי האתיקה העיתונאית לדרגת חוק" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.