השכול ככור היתוך - הפיגוע בדולפינריום

תקציר העבודה:

יותר מ-800,000 איש עלו לישראל בעשור האחרון שאחרי התפרקות בריה"מ. הישראלים קיבלו עולים אלה בהסתייגות (בלשון המעטה) ונתנו בהם סימנים שליליים, הדביקו להם סטיגמות ותוויות והערימו עליהם קשיים בתהליך הקליטה.
חברתית ופוליטית נוצרו לגביהם סטיגמות מוכרות: הם נחשבים ימניים מבחינה לאומית וקרובים לשמאל בשאלת דת ומדינה. בנוסף, רבים מהישראלים הוותיקים ראו בהם מעין גיס חמישי בתוך המדינה: שליחי ק.ג.ב, פושעים וזונות, לא יהודים, מתנשאים, נטל כלכלי וכד'. כפי שהתבטא השר שרנסקי (Beyer, 1996) "אנחנו נחשבים (בעיני הוותיקים) פושעים, זונות, אלכוהוליסטים ושקרנים".

הנושא המדובר לאחר גל עלייה זה הוא רמת התערותם ושילובם של אותם עולים בחברה הישראלית הוותיקה. הקלישאה של "הקושי להיות יהודי ברוסיה ו'רוסי' בישראל" מהווה למעשה דרך חיים של אותם עולים בארץ. אם מסתכלים על העלייה מעל פני השטח ניתן לציין כי מבחינה טכנית היא מהווה הצלחה של קליטת עולים מארץ מצוקה במולדתם ההיסטורית (שחל, 2001). עולים רבים מצאו את מקומם מבחינת מגורים ועבודה כאשר ילדיהם משולבים במסגרות חינוך שונות. השאלה המרכזית היא מה קורה מתחת לפני השטח?

"בעיני ישראלים רבים, העלייה הרוסית עברה ביום שישי שעבר בדולפינריום את המבחן האולטימטיבי של כור ההיתוך. עד שהיה הפיגוע שכולו שלהם, הם כאילו לא היו ממש 'שלנו'". כך מתבטא עפר שלח במאמרו בידיעות אחרונות שבוע לאחר הפיגוע ("מבחן השכול").

עבודה זו עוסקת בסוגיה האם אכן כך הוא? האם העלייה מחבר העמים היתה עד אז מורחקת ומרוחקת מן החברה הישראלית הוותיקה ורק מקרה שכזה הוא המהווה את כור ההיתוך לשילוב ולקבלה? האם "ברית דמים" זו (שבדך כלל מייחסים אותה למיעוטים כמו הדרוזים, הצ'רקסים, הבדואים) של הפיגוע שהיה כולו "רוסי" אכן מהווה נקודת מפנה ביחס של האוכלוסייה הישראלית הוותיקה כלפי העולים החדשים מחבר העמים?

תוכן העניינים:
מבוא
סקירת ספרות
יהדות בעלייה
מצבם של יהודי חבר העמים בישראל
השתלבותם של העולים בחברה הישראלית
השכול ככור היתוך - הפיצוץ בדולפינריום
דיון
סיכום
ביבלוגרפיה

מקורות:

אשר, א. (7 באוקטובר, 2001) "אסון המטוס לא נוגע לחברה הישראלית", אינטרנט - מעריב היום.
http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/07102001/ART195380.html
למיחובה, י. (10 ליוני, 2001) "ברגעים הקשים כל המדינה לצידנו", בתוך: "ווסטי" עיתון ישראלי ברוסית מקבוצת ידיעות אחרונות.
פלוצקר, ס. (4 ביוני, 2001) "אחים לדם", בתוך:
רוזנבאום-תמרי, י., דמיאן, נ. (אוקטובר, 1996) תמציות מחקר שבוצע ישירות ע"י עובדי האגף לתכנון ולמחקר: שנתיים ראשונות בישראל -עולי חבר העמים ינואר-מרץ 1995 5 חודשים ראשונים בארץ, דו"ח מס' 10. המשרד לקליטת העלייה.
רוזנבאום-תמרי, י., דמיאן, נ. (מרץ, 1998) תמציות מחקר שבוצע ישירות ע"י עובדי האגף לתכנון ולמחקר: שנתיים ראשונות בישראל -עולי חבר העמים ינואר-מרץ 1995 מול עולי ספטמבר 1991. דו"ח מס' 12. המשרד לקליטת העלייה.
שחל, י. (2001) "הרוסים באים, הרוסים באים", בתוך: ליסק, מ, לשם, א. (עורכים), מרוסיה לישראל - זהות ותרבות במעבר. הקיבוץ המאוחד.
שלח, ע. (8 ביוני, 2001) "מבחן השכול", בתוך: ידיעות אחרונות, מוסף לשבת עמ' 11.
Beyer, L. (June 3, 1996) "Campaign for Respect", in: Time International, Vol. 147, No. 23.
Castels, S. Miller, M. (1993) The Age of Migration: International Population Movement in the Modern World. New York, Guilford Press.
Jone, C. (1996) Soviet Jewish Aliyah 1989-1992. London.
Kirpicheno;, A. (November, 2000) "The Condition of Russian Jews in Israel" - Internet. www.marxist.com/MiddleEast/rassian_jews_in_israel.html
Markowitz, F. (1995) "Emigration, Immigration and Cultural Change: Towards a Trans-National Russian Jewish Community?", in: Roi, Y. (ed.) Jews and Jewish Life in Russia and the Soviet Union. Ilford Frank Car. Pp. 403-413.
Riggins, S.H (ed.) (1992) Ethnic Minorities Media: An International Perspective. Newbury Park, Cakuf: Sage. Pp. 1-20.
Tolts, M. (1999) "Jews in the Russian Federation: A Decade of Demographic Decline", in: Jews in Eastern Europe, 3(40). Pp. 5-36.
Trier, T. (Spring, 1996) "Reversed Diaspora: Russian Jewry, the Transition in Russia and the Migration to Israel", in: Anthology of East European Review, DePaul University, Vol. 14, No. 1.
Zilberg, N. (2001) "Why Change Culture? A Trilemma Confronting Russian Intelligentsia in Israel", in: Paul, A.H. Kressel, G.M. (eds.) Israel as Center Stage. London: Bergin Garvey.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השכול ככור היתוך - הפיגוע בדולפינריום", סמינריון אודות "השכול ככור היתוך - הפיגוע בדולפינריום" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.