ישראל כחברה פלורליסטית: ההגירה מברה"מ לשעבר כמקרה בוחן

תקציר העבודה:

החברה הישראלית כיום, לפי מרבית החוקרים, מפולגת ומפוצלת בין מספר קבוצות ותרבויות. ביניהן ניתן למנות את התרבות הדתית-לאומית, הערבית-ישראלית, החרדית, המזרחית-מסורתית, ולטענתנו גם את תת-התרבות הרוסית. עם זאת, לא תמיד היה כך: בעשורים הראשונים למדינת ישראל שלטה בכיפה הגמוניה ותרבות אחת דומיננטית, זו של מפא"י, תנועת העבודה, והציבור האשכנזי, חילוני, ותיק, סוציאליסטי ולאומי-ציוני. הגמוניה זו הדירה מהספירה הציבורית את הקבוצות האחרות, ושאפה ליצור חברה מונוליטית, בעלת זהות, ערכים ותרבות אחידה (מלבד הציבור הערבי-ישראלי, שהיה תמיד נפרד ומובדל), לפי הדגם הרפובליקני. אחד מביטוייה הבולטים של ההגמוניה, ושל הדגם הרפובליקני, הייתה מדיניות "כור ההיתוך". במסגרת מדיניות זו בקשה החברה הישראלית מהמוני המהגרים היהודים, ולחצה עליהם, לאמץ את הזהות והתרבות ההגמונית, ולזנוח את תרבות ארץ מוצאם.
מודל זה נסדק והתערער החל משנות השבעים, עקב שינויים דמוגרפים (התעצמותן של אוכלוסיות כמזרחיים, ערבים וחרדים), פוליטיים (המהפך של 1977), ערכיים (חדירת ערכים ליברלים לשכבות רבות), כלכליים וחברתיים. בעקבות כך, צצו ועלו אותן שכבות, שהודרו עד אז בידי ההגמוניה. ישראל הפכה, לפחות במידת מה, לחברה ליברלית, או לחילופין רב-תרבותית. בהתאם, שנתה החברה הישראלית גם את גישתה ביחס לקליטת ההגירה: מודל "כור ההיתוך" (שהיה, למעשה, מודל ההטמעות) נחלש, ובמקומו עלה המודל הפלורליסטי הרב-תרבותי, שמאפשר למהגר לשמר את זהותו ותרבותו הישנה, ואינו כופה עליו אימוצה של חדשה.
לתוך מציאות זו הגיעו לישראל כמליון מהגרים יהודים ממדינות ברית המועצות לשעבר בשנות התשעים של המאה העשרים. האופן בו השתלבו המהגרים בחברה הישראלית תלויה הייתה באופי המהגרים וההגירה, אך גם, אולי בעיקר, בחברה הישראלית עצמה: האם תאפשר למהגרים, בהתאם למודל הפלורליסטי, לשמור על זהותם ותרבותם הישנה, או תכפה עליהם אימוץ זהות ותרבות חדשה, בהתאם למודל "כור ההיתוך" או ההיטמעות? האם תאפשר להם להתקיים כתת-תרבות ייחודית ומובחנת, בהתאם למודל הרב-תרבותי, או תלחץ עליהם להשתלב במסגרות התרבותיות הקיימות?
בעבודה זו נבחן את תת התרבות הרוסית כמקרה בוחן לחברה הישראלית בת זמננו, ולשינוי שחל בה. נסתמך על גישתו של אייזנשטט(1), שעוסק בהיבטים הסמליים של תת התרבות, כגון זהות וערכים, כאינדיקציה למידת ואופי השתלבותם של המהגרים בחברה הותיקה. לפיכך נבחן את אותם היבטים סמליים, ונעמוד על מאפייניה הייחודים של תת התרבות הרוסית בישראל.
מתוך הבנתה של זהותה, תרבותה וערכיה של תת התרבות הרוסית ננסה להבין כיצד נוהגת החברה הישראלית בת זמננו ביחס להגירה וביחס לקיומה של תת-תרבות נוספת, ייחודית ונבדלת. יחס זה יוכל ללמד אותנו האם, אכן, קיימים מאפיינים פלורליסטים ורב-תרבותיים בדמוקרטיה הישראלית. נוכל, למשל, לבחון האם תת התרבות הרוסית בישראל פועלת מתוך עמדת התגוננות וחולשה, או דווקא מתוך בטחון וגאווה, והאם היא ממצבת את עצמה, ונתפסת בעיני הקבוצות האחרות, כקבוצה לגיטימית בחברה פלורליסטית.
נפתח, אם כך, בסקירת שלושת המודלים לקליטת מהגרים בחברה ותיקה, כפי שהציג אותם מילטון גורדון במאמרו "Assimilation In American Life" : מודל ההיטמעות (אנגלו-קונפורמיזם), מודל כור ההיתוך והמודל הרב-תרבותי(2). לאחר מכן נבחן, באופן ספציפי את המקרה הישראלי, ואת יישומם של המודלים השונים בישראל, תוך כדי סקירת השינויים שחוותה החברה הישראלית, מחברה הגמונית ורפובליקנית, לחברה בעלת מאפיינים ליברלים ורב-תרבותיים יותר. מכאן נפנה לסקירה תיאורטית של גישתו של אייזנשטט(3) באשר לנסיבות הווצרותה של תת-תרבות ייחודית בקרב מהגרים, בהסתמך על ספרו "קליטת העלייה". בהמשך נתמקד במאפייניה הסמליים של תת-התרבות הרוסית בישראל, כלומר זהותה, ערכיה, תרבותה וסמליה המרכזיים. לבסוף, נבדוק כיצד מאפייני תת-התרבות הרוסית יכולים ללמדנו על קיומם או העדרם של מאפיינים פלורליסטים ורב-תרבותיים בחברה הישראלית כיום.
---------------------------------------------------------------------
1. שמואל נח, אייזנשטט, קליטת העליה: מחקר סוציולוגי, (ירושלים: הסוכנות היהודית לא"י, תשי"ב).
2. Milton, Gordon. "Assimilation in American Life", Deadalus,XC, (1961). pg: 84-114
3. שמואל נח, אייזנשטט, שם

תוכן העניינים:
מבוא
שלושה מודלים לקליטת מהגרים
המקרה הישראלי
הגירה והיווצרותה של תת-תרבות
"תת-התרבות הרוסית" בישראל
דיון
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

היטמעות · עלייה · קליטה · רוסים · תרבותיות · פלורליזם · קימרלינג · ההיתוך · עולי · חבר · העמים · חברה · ישראלית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ישראל כחברה פלורליסטית: ההגירה מברה"מ לשעבר כמקרה בוחן", סמינריון אודות "ישראל כחברה פלורליסטית: ההגירה מברה"מ לשעבר כמקרה בוחן" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.