התקשורת בזמן מלחמה

תקציר העבודה:

בספרות המקובלת של מדעי החברה נתפסת התקשורת כאמצעי שמירה אובייקטיבי על התרחשויות חברתיות ופוליטיות, ובעיקר כאמצעי שמירה "אובייקטיבי" על הרשות השלטונית ושלוחותיה השונות, כגון הצבא ושירותי ביטחון אחרים. דווקא בגלל יעודה האובייקטיבי כביכול, הפכה התקשורת לאחד ממוקדי הכוח החשובים ביותר במדינה המודרנית. התקשורת מהווה את הערוץ העיקרי לקשר בין השלטון לציבור. באמצעותה מועברות דעות, הערכות, מידע ותגובות מן המרכז לפריפריה, ומהפריפריה למרכז, ובין מרכזי עוצמה שונים בחברה עצמה. מכיוון שתפקידה העיקרי של התקשורת בחברה דמוקרטית הוא לשרת את זכותו של הציבור לדעת יותר ממה שמוסדות השלטון מוכנים לספק, העיתונאים חייבים להשמיע קולות עצמאיים.
מחקרים רבים נוטים להניח כי התקשורת במשטרים דמוקרטיים היא עצמאית ואוטונומית, וכי היא מקיימת יחסי גומלין עם רשויות השלטון וקבוצות חברתיות שונות על בסיס שוויוני.
לפי גישה זו, השוויון נובע מהחופש המוחלט שיש לכלי התקשורת במסגרת פלורליסטית - דמוקרטית. מנגד מחקרים רבים מצביעים על עובדת היותה של התקשורת במדינות דמוקרטיות בכלל ובישראל בפרט, תקשורת מגויסת, כלומר תקשורת המבטאת את האינטרסים של השלטון ואינה מספקת מידע אובייקטיבי לציבור.
בעבודה זו אשאל "האם התקשורת הישראלית היא תקשורת מגויסת ?" באמצעות במקרה המבחן של תפקוד התקשורת הישראלית בזמן מבצע "חומת מגן".
בפרק הראשון של העבודה אפרט את הגישות התיאורטיות השונות שמתייחסות לתפקיד התקשורת במדינה דמוקרטית. ישנן שתי גישות שונות לתפקידה של התקשורת. גישה אחת רואה בתקשורת "מראה" של המציאות, ואילו הגישה שנייה רואה בעיתונות גוף שמטרתו להביא לשינוי חברתי. למרות ההבדלים בין שתי הגישות, שתיהן מסכימות שעל העיתונות להיות עצמאית ונייטרלית מבחינה ערכית. ע"פ חוקרי הגישה הביקורתית למרות השאיפה לנייטרליות, אמצעי התקשורת גם במדינות דמוקרטיות מייצגים אינטרסים שלטוניים וכתוצאה מכך מעוותים את הדיווח העיתונאי. חוקרי הגישה הביקורתית מציינים גם כי שלושה גורמים משפיעים על העשייה החדשותית: בעלי אינטרס, נטייתם והשתייכותם הארגונית של העיתונאים, וקהל היעד עצמו. ע"פ הגישה הביקורתית, למרות מיתוס האובייקטיביות של התקשורת בחברה דמוקרטית, העיתונות מייצגת אינטרסים פרטיקולריים של הממסד והאליטות השלטוניות. במסגרת הפרק התיאורטי, בחנתי את האופן שבו משמרת התקשורת במדינה דמוקרטית ערכים הגמונים באמצעות פרקטיקות של מסגור והבלטה.
בפרק השני של העבודה סקרתי את ההתפתחות בתקשורת הישראלית במטרה לבחון כיצד משפיעים גורמים ייחודיים לחברה הישראלית על תפקודה של העיתונות בישראל. ע"פ חוקרי התקשורת הישראלית ביניהם ברזילי, לימור וכספי, התקשורת הישראלית הפכה מתקשורת מגויסת לגמרי, לתקשורת המייצגת גם אינטרסים חברתיים אנטי ממסדיים, אך יחד עם זאת, גם כיום היא משרתת יותר מכל אינטרסים שלטוניים. ברזילי מונה שלושה מודלים של פעילות תקשורת במדינה דמוקרטית- תקשורת עצמאית בחברה אזרחית, תקשורת מגויסת בזמני מלחמה, ותקשורת במדינה במשבר ביטחוני ופוליטי מתמשך המשרתת את השלטון. על מנת לבחון מאיזה מהמודלים משתייכת התקשורת הישראלית. בפרק השלישי אבחן את תפקודה של התקשורת הישראלית בתקופת מבצע חומת מגן. בפרק זה אבקש להראות כי בעת משבר ביטחוני התקשורת נוטה לבטא אידיאולוגיה של קונסנסוס במקום להעיר את תודעת הציבור באשר לחשיבותם של אירועי משבר. בפרק זה אבחן את הביטוי שמקבלים אירועים ביטחוניים בעיתונות הכתובה, דרך בחינת שני עיתונים ישראליים מרכזיים "מעריב" ו"הארץ". בבחירתי את שני העיתונים הללו ביקשתי לבדוק עיתון איכותי הפונה לקהל משכיל (הארץ), ועיתון פופולרי בעל קהל קוראים גדול (מעריב) .1
שיטת המחקר מתחלקת למחקר כמותי ומחקר איכותי. במחקר הכמותי בחנתי את כותרות הכתבות הנוגעות להתרחשויות בזמן מבצע "חומת מגן" בארבע תקופות זמן נתונות שנבחרו בצורה אקראית. בכל נקודת זמן בחנתי את התנהגות העיתון לפי מידת בולטות הידיעות, השימוש במילות תואר טעונות, התייחסות לשחקנים משני צדי המאבק הביטחוני, הביקורת בכותרות העיתונים, והכינויים השונים שניתנו לאירוע. במחקר האיכותי בחנתי את הסיקור העיתונאי של אירוע הקרבות בג'נין בזמן מבצע "חומת מגן" וניתחתי אותו ניתוח איכותי.
במסגרת ניתוח זה בדקתי את פרקטיקות המסגור וההבלטה בהן השתמשה העיתונות הישראלית לסיקור אירועי ג'נין.2
-----------------------------------------------------------------------------------
1. בחרתי לערוך את המחקר הכמותי על בסיס מחקר דומה שנערך ע"י רפאל ניר ויצחק רועה- "סיקור האיניפאדה בעיתונות הישראלית- עיתונים פופולריים ואיכותניים נוקטים רטוריקה של קונפורמיות", מתוך תקשורת המונים בישראל בעריכת דן כספי ויואב לימור.
2. בחרתי לערוך את המחקר האיכותי בהסתמך על מחקר של תמר ליבס ויוסי בר נחום "תקשורת מפרגנת"

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. פרק תיאורטי
3. התקשורת בישראל
4. שיטת המחקר
5. השערות מחקר ומתודולוגיה
6. ניתוח תוכן כמותי
7. ניתוח תוכן איכותי
8. סיכום ומסקנות
9. ביבליוגרפיה

מקורות:

ברזילי ג., דמוקרטיה במלחמות, תל-אביב, ספריית פועלים, 1992.
גורן ד., "תקשורת ומציאות", הוצאת כתר, ת"א, 1993
כספי ד., ולימור י., "המתווכים- תקשורת המונים בישראל 1948-1990" , תל אביב, הוצאת עם עובד, 1993
כספי ד., ולימור י., "אמצעי תקשורת המונים בישראל", האוניברסיטה הפתוחה, ת"א, 1998
לזרספלד, פ. ומרטון, ר. "תקשורת המונים, טעם פופולארי ופעולה חברתית מאורגנת". ב- כספי, ד. תקשורת המונים - מקראה. האוניברסיטה הפתוחה 1995.
לחמן- מסר ד., "מפת התקשורת החדשה בישראל", 1997
לימור י., "הנסיך הקטן" ו"האח הגדול", או תעשיות תקשורת בישראל בעידן של תמורה, 1997
פלג י., "אובייקטיביות בחדשות הטלוויזיה" עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטה עברית, 1981.
רמות ר., "מדיניות תקשורת בישראל", אוניברסיטה פתוחה, ת"א, 2000.
Scheufele D, Framing as a Theory of Media Effect, 1999.
Tuchman G. Making News by Doing Work. American Journal of Sociology, 1973
Iyengar S. and Kinder D., News That Mater. University of Chicago Press, 1987

תגים:

משבר · עיתונאות · הארץ · מעריב · פלשתינים · אינתיפאדה · מלחמה · ערבים · תקשורת · פוליטית · שיח

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התקשורת בזמן מלחמה", סמינריון אודות "התקשורת בזמן מלחמה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.