זינזאנה- טקסט חתרני או טקסט הגמוני?

תקציר העבודה:

השסע העדתי מקונן בחברה הישראלית עוד מראשיתה. היהודים שהגיעו מארצות ערב לישראל בשנות החמישים, הגיעו לתוך מציאות הגמונית ציונית שנבנתה ע"י הציונות החילונית שהגיעה ברובה ממדינות אירופה, עוד טרם בואם. ילידי אסיה ואפריקה לא הצליחו להדביק פערים בינם לבין הישראלים הותיקים, ולהגיע לרמת
ההשכלה וההכנסה של האוכלוסייה הותיקה והאשכנזים. גם הדור השני ליוצאי אפריקה ואסיה שגדלו בכור ההיתוך הישראלי ולמדו במערכת החינוך הישראלית לא צמצמו את הפערים וחלק מהמחקרים אף מצאו כי הפערים הלכו והתרחבו.(1)
בני הדור השני שלמדו בבתי הספר הישראלים וגדלו בחברה הישראלית כפי שעוצבה מאז הקמתה, הגיבו בדרכים שונות להדרתם ולפערים שהתהוו בינם לבין האשכנזים, אך מעטות היו הפעמים שעלה הנושא לסדר היום הציבורי. "המזרחיות" אינה נושא מרכזי בסדר היום הציבורי בחברה הישראלית, אך בעיית הפער בין אשכנזים למזרחים עומדת בעינה(2). "זינזאנה", פרי יצירתו ובימויו של חיים בוזגלו- יוצר ממוצא מרוקני, מגוללת את עלילות שירות בתי הסוהר בשני בתי כלא, נווה תרצה לנשים, וכלא איילון לגברים. בזינזאנה ישנם מספר מוקדי התרחשות בו זמניים, המציגים סיפורים, חלקם התרחשו במציאות, אותם ליקט בוזגלו בעבודת תחקיר שכללה, בין היתר, ראיונות עם אסירים וסוהרים, בניהם מי שהיה מפקדו השנוי במחלוקת של כלא ניצן, שלמה טוויזר, שסיפור חייו שימש השראה לדמותו של אסולין (אותו מגלם אלברט אילוז) מפקד כלא הגברים.
בעוד בוזגלו, לדידו, התכוון לתאר את סיפורה של החברה הישראלית, שיצרה תת מעמד של נפגעי השיטה, בעיקר מזרחיים, שמתנקזים בסופו של דבר לכלא, מבקריו, ביניהם מאיר שניצר(3) טוענים שהוא מקבע את הדימוי הנחות של שכבות המצוקה המזרחיות.
במחקר זה אנסה לפענח באמצעות כלים אקדמיים את המסרים, בין אם הגמונים ובין אם חתרניים, המועברים בטקסט, ואת השפעתם על אופן הצגתן של קבוצות חברתיות שונות בכלל וקבוצת יוצאי עדות המזרח בפרט. מכאן, ששאלת המחקר היא האם סדרת הדרמה הישראלית "זינזאנה", מנציחה או מבקרת את הסטיארוטיפים
הרווחים בחברה?
מטרתו של מחקר זה לבחון האם סדרת הדרמה זינזאנה, מקבעת ומנציחה את הסטריאוטיפים הרווחים בחברה, או שמא היא מעבירה ביקורת, גם אם חתרנית וסמויה, על הסטריאוטיפים של החברה הישראלית הנוגעים לאישה המזרחית.
על מנת שניתן יהיה לפרש את הטקסטים הטלוויזיוניים של הסדרה זינזאנה ולהבין האם הם הגמוניים או חתרניים יש תחילה להבין את הגישות התיאורטיות השונות המתייחסות לייצוג טלוויזיוני של סטריאוטיפים חברתיים, את התייחסותם של חוקרים שונים לייצוג הציבור המזרחי, בטקסטים קולנועיים וטלוויזיוניים הישראלים. בפרק השני של העבודה אבקש לנתח טקסט הלקוח מפרק אחד בסדרה ולבחון האם הוא מעביר מבקש להעביר ביקורת על הריבוד החברתי בישראל או שמא הוא מציג תמונה הגמונית ובכך תורם לשעתוק הריבוד הקיים בחברה הישראלית זאת באמצעות הגדרתו של פיסק מהו "טקסט פופולארי", ובאמצעות ניתוח השיקולים לבחירה בסוגה, ניתוח אופן הייצוג של קולות הדוברים וקביעת דפוסי הנראות והנוכחות שלהם, וניתוח אופי השימוש בהצגה הקלישאית של סטריאוטיפים חברתיים. בפרק החמישי והאחרון אסכם ואבקש לקבוע האם הסדרה זינזאנה מנציחה סטריאוטיפים חברתיים או מבקש לשנותם באמצעות טקסטים חתרניים.
-------------------------------------------------------------------------
1. כהן י., "פערים סוציו אקונומים בין מזרחיים ואשכנזים", סוציולוגיה ישראלית, .1998
2. שם
3. שניצר מ. (2001 אפריל 3) אותות מצוקה, מעריב- פנאי

תוכן העניינים:
מבוא
רקע תיאורטי
ניתוח תוכן
הסוגה ואתר המפגש
דפוסי נראות ונוכחות
הצגת קלישאות וסטריאוטיפים
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אברהם,א. (1993) התקשורת בישראל מרכז ופריפריה . ת"א :ברירות
אברהם,א. (2001) ישראל הסמויה מעיני התקשורת. ירושלים: אקדמון
אלפר, ר. (2000, פברואר 2) טאץ' בוזגלואי, הארץ חלק א'.
אלפר, ר. (2001,ינואר 5) דרמה נטורליסטית בלי סיפור, הארץ, חלק ב'.
ביית- מרום,ר. (1986) שיטות מחקר במדעי החברה: עקרונות המחקר וסגנונותיו (יחידה 3) ת"א : אוניברסיטה הפתוחה.
גיטלין, ט.(1982) "אידיאולוגית של זמן צפיית שיא, התהליך ההדגמוני בבידור המשודר בטלוויזיה", בתוך: תקשורת ההמונים זרמים ואסכולות מחקר-מקראה. האוניברסיטה הפתוחה ע"ע144-162.
הרצוג, ח. (1986) עדתיות פוליטית: דימוי מול מציאות. הקיבוץ המאוחד, יד טבנקין. ת"א
טלמון, מ. וליבס, ת.( 2000) "אומרים ישנה ארץ: מקום וזהות בסדרות הטלוויזיה 'פלורנטין' ו'בת ים - ניו יורק' " קשר 27 ע"ע 41-48.
כהן, א. (2001) בין אנחנו לבין כולם- ייצוג לכאורה של חברה רב תרבותית בתקשורת: הדוגמה של זינזאנה. קשר 30 ע"ע 42-50.
כהן י., "פערים סוציו אקונומים בין מזרחיים ואשכנזים", סוציולוגיה ישראלית, 1998.
כנעני,ד. (1968) אנציקלופדיה למדעי החברה, ערך סטריאוטיפים, כרך ד' עמ' 135 . ת"א: ספרית הפועלים.
כספי, ד. (עורך) (1995), תקשורת ההמונים: מקראה. תל אביב. האוניברסיטה הפתוחה.
לובין, א. (1998) דמות האישה בקולנוע הישראלי, בתוך: גרץ,נ. לובין,א. נאמן, ג'. (עורכים) מבטים פיקטיביים על קולנוע ישראלי ע"ע 223-245.האוניברסיטה הפתוחה (1998)
פיסק, ג'.(1991) טלוויזיה: פוליסמיות ופופולאריות. בתוך כספי, ד.(עורך) תקשורת ההמונים זרמים ואסכולות מחקר, מקראה , ע"ע 173 -190. ת"א :האונ' הפתוחה.
רם, א. (עורך) החברה הישראלית :היבטים ביקורתיים ( 245-252) ת"א: ברירות.
שוחט, א. (1991) הבורקס והרפרזנטציה של המזרחיות, הקולנוע הישראלי. ע"ע 119-141. ת"א : ברירות.
שוחט,א. (1993) "לדובב את השתיקות: ייצוג האישה והמזרח בקולנוע הישראלי".
בתוך: רם, א.(עורך) החברה הישראלית היבטים ביקורתיים.ת"א:ברירות ,תשנ"ד.
שניצר מ. (2001 אפריל 3) אותות מצוקה, מעריב- פנאי.
Bar-Yosef,R.(1980) "Desocialization and Resocialization :The Adjustment Process of Immigrants" in Studies of Israeli Society, Vol. I: Immigration, Ethnicity and Community, ed. Ernest Krausz. New Jersey: Transaction Books pp19-27.
Fiske, J. (1989), Understanding Popular Culture, London :Routledge Chapter 5, pp. 103-127
Kaplan, A.(1992), Feminist Criticism and Television, in: Allen (Eds.) Channels of Discourse.
Lazarsfeld,P. R. Merton (1971)"Mass Communication, Popular Taste, and Organized Social Action", in:W.Schramm Robert (Eds) The Processes and Effects of Mass Communication, Urbana: University of Illinois Press. Pp 459-480.
Miller, A.G. (1982) In the Eye of Beholder: Contemporary Issues in Stereotyping. New York: Praeger Publisher.
Morely, D.(1980). The Nationwide Audience: Structure and Decoding. London.

תגים:

עדתיות · המונים · טלביזיה · סדרות · סדרה · כלא · טלוויזיה · מזרחיות · מיעוטים · סטריאוטיפים · עדיתיות · תקשורת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "זינזאנה- טקסט חתרני או טקסט הגמוני?", סמינריון אודות "זינזאנה- טקסט חתרני או טקסט הגמוני?" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.