חוק מס ערך מוסף

תקציר העבודה:

משמעות "עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי" כוללת בין אלו החייבים במס על הכנסה מעסק גם את הפועל באופן לא קבוע אך מסחרי. בתיקון מס' 3 משנת 1979 נקבע כי מכר מקרקעין הינו "מכירת מקרקעין לעוסק בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין וכן מכירת מקרקעין בידי אדם כאמור למעט מכירת דירת מגורים למלכ"ר או מוסד ציבורי". היוצא מכך כי למרות שחוק מע"מ הכיר גם בפועל באופן מסחרי אך לא קבוע ככזה הכלול בין הנישומים החייבים לשלם מס על הכנסה מעסק הרי בתיקון 3 נותק מכר המקרקעין וקיבל את הגדרתו שהינה טכנית מעיקרה.
עפ"י ההגדרה החדשה המתווספת לתקנה 6 ב לתקנות מע"מ הרי מוטל מס על מלכ"ר גם כרוכש מקרקעין וגם כמוכרם וכן במקרה בו מלכ"ר מוכר למלכ"ר. פעמים תוצאה זו הינה הגיונית למשל כאשר המלכ"ר הינו צרכן סופי כמו במקרה שרוכש הוא מקרקעין מעוסק והוא הנושא בנטל המע"מ. יש פעמים בהם אין נשמר מעמדו של המלכ"ר כצרכן סופי ובמקרים אלו יש להטיל ספק בטעמו של המחוקק. לשם הבנת הנושא נציג מספר מקרים הממחישים את הבעיתיות שיצר המחוקק.
1. רשות מקומית מפקיעה מקרקעין הרי ההפקעה בגדר מכר וחייבת במס והחבות הינה במועד תשלום התמורה.
2. דוגמא נוספת הינה מתנה שהרי אדם פרטי התורם קרקע למלכ"ר חייב המלכ"ר במע"מ על שוויה של המתנה שהרי הגדרת מכר כוללת גם מתנה.
3. מלכ"ר המוכר מקרקעין תלויה חבותו בסוגו של הקונה (יבואר בהמשך במסגרת עיסקת אקראי במקרקעין) במידה והקונה הינו עוסק הרי חיוב המע"מ ניתן לקיזוז אם הקונה הינו מלכ"ר אחר הרי המע"מ יחול ולא ניתן לקיזוז אלא בשעת המכירה מכוח סעיף 43א לחוק.

מלבד השאלה שעוררנו קודם בדבר מעמדו של המלכ"ר כצרכן סופי והמשמעויות הנגזרות מכך מתעוררת גם השאלה מדוע כרוכה חבותו של אחד בסוגו של השני, שהרי אם משום מה יתוקן באופן רטרואקטיבי מעמדו של האחרון עלולה חבותו של הראשון להשתנות.

בעבודה זו נבחן את היבטיו השונים של מס התשומות כפי שבאים לידי ביטוי בסעיף 43 א לחוק מס ערך מוסף. נבחן את התפתחות החוק תיקון מס' 3 ותיקון מס' 6 ואת השפעתם על סעיף זה.
נראה את הצורך האמיתי בחיקוקו של סעיף 43א מחד וננסה לבחון האם הסעיף במתכונתו הנוכחית עונה על הצורך לשמו נחקק.
בעבודה זו נלך צעד אחר צעד ונברר את מרכיביו השונים של הסעיף וזאת במטרה שבחינת משמעות הסעיף תעשה בצורה רחבה ועמוקה.

ראשי פרקים:
1. מבוא
2. פרק א': חבות במס- עסקת אקראי.
2.1 תיקון מספר 3
2.2 מכירת מקרקעין ע"י גוף פרטי.
2.3 מכירת מקרקעין ע"י עוסק במקרקעין.
2.4 מכירת מקרקעין ע"י עוסק שאין עיסוקו במקרקעין.
2.5 מכירת מקרקעין ע"י מלכ"ר או מוסד כספי.
2.6 מכירת מקרקעין ע"י מלכ"ר למלכ"ר.
2.7 טבלת סיכום עסקאות אקראי.
3 פרק ב': הניכויים.
3.1 כללי.
3.2 ניכוי מס תשומות ע"י מלכ"ר.
3.3 ניכוי מס תשומות בעסקת אקראי.
3.4 ניכוי מס תשומות בעסקת אקראי במקרקעין.
3.5 ניכוי מס תשומות מלכרי"ם ומוסדות כספיים המוכרים מקרקעין.
3.5.1 מס ששולם בשל רכישת המקרקעין.
3.5.2 ערך ההשבה.
3.6 ניכוי מס תשומות מלכרי"ם ומוסדות כספיים הרוכשים מקרקעין.

4. סיכום.

5. ביבליוגרפיה.

מקורות:

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975 ס"ח 791 עמ' 52
תקנות מס ערך מוסף , תשל"ו -1976 ק"ת 3524 עמ' 1590
תקנות מס ערך מוסף (רישום) תשל"ו- 1976 ק"ת 3474 עמ' 946
הוראות מקצועיות , תאמ"ו 65.423 מסים יב/ 3 ג- 48
ע"ש 8/94 יורוטרייד בנק בע"מ נ' מנהל מע"מ מסים יב/ 1 ה- 158
פרופ' א.נמדר, מס ערך מוסף (חושן למשפט, תשס"א 2001)
עו"ד י. פוטשבוצקי, חוק מס ערך מוסף ( מהדורה חמישית, 1999).
עו"ד י. פוטשבוצקי, "מע"מ על עסקאות אקראי במקרקעין של מלכרי"ם" הרבעון הישראלי למסים, כ"ד (1997) 65.
ד"ר א. וינרוט, מיסוי מוסדות ללא כוונת רווח - מס הכנסה ומע"מ (חושן למשפט, תשנ"ב - 1992)
ד"ר א. אלתר, חישוב "מס רווח" למוסדות כספיים על פי חוק מע"מ (מיסים ה/2 א-15)
רו"ח א' אבני ורו"ח א' משה "מכירת מקרקעין ע"י מלכרי"ם ומוסדות כספיים - השבת מס התשומות" (מיסים ו/ 6 עמ' א- 19 עמ' 27-29).
י. גרוס וא' אלתר, מס ערך מוסף (פפירוס, 1987).
ט' תאופיק,"ניכוי לפי סעיף 43א לחוק מע"מ או סעיף 39 לחוק מס שבח, מה עדיף?" מסים ט/ 1 א- 61

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חוק מס ערך מוסף", סמינריון אודות "חוק מס ערך מוסף" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.