היזמות בפריפריה כמכשיר לפיתוח סביבתי-עסקי ולהתמודדות עם האבטלה

תקציר העבודה:

היזם הוגדר כמי שהקים מיזם עסקי, בין אם מדובר במוצר, תהליך או טכנולוגיה ומשווק את אותו מיזם באופן אגרסיבי (Belcourt et al., 1991). בוון ואיסריץ' (Bowen & Hisrich, 1986) מגדירים יזם כאדם המשקיע את כל מרצו וזמנו בהקמת עסקו ובניהולו וזאת תוך נטילת סיכונים. קיימת גם הגישה המייחסת ליזם חדשנות (Gosseline & Grise, 1990). מכל מקום, היזם נאחז במטרה, נוטל סיכונים ואם הצליח לממש את מטרתו, הרי שלא יעצור, אלא ימשיך ויצא ביוזמות נוספות (Wilson, 1994).
כאשר מדובר בפריפריה, קיימות מגבלות הנובעות מגודל האוכלוסיה במקום, יכולותיה הכלכליות, השכלת התושבים וכיוצא באלה נתונים דמוגרפיים המשפיעים על מאפייני עסקים במקום כמו גודל העסק, תחומי העיסוק וכו', כשלעתים הנתונים הנובעים ממיקומו של עסק בפריפריה גורמים להגברת ההשפעה השלילית של חסמים ארגוניים וכלכליים על צמיחתו (פלזנשטיין ושוורץ, 1996). הפריפריה מוכרת בדרך כלל כאזור חלש, כאשר יכולותיה בתחומי ההיצע החברתי והתעסוקתי מוגבלות (חסון, 1993). מכיוון שכך, כל אחת מחמש האפשרויות שהוצגו על ידי יונג (Young, 1982), עשויה להוות גורם ליזמות בכלל ובפריפריה, מול האילוצים והמצוקות הנובעים ממיקומה הגיאוגרפי והחברתי, בפרט.

השאלה המרכזית בעבודתי זו תהיה: האם עשויה יזמות לתרום להתמודדות עם בעיות אבטלה בפריפריה וכיצד תבוא לידי ביטוי תרומה זו?
היזמות בפריפריה עשויה לענות על צרכים הנובעים מאבטלה ומעבודות שאינן מאפשרות התקדמות כלכלית והתפתחות כלכלית בקרב אותן אוכלוסיות, המרוחקות ממרכזי העסקים הנמצאים במרכז הארץ. בדרך כלל היזמים פועלים מתוך צורך באוטונומיה תעסוקתית משלהם מחד ומהצורך להתחבר למוקדי עסקים מאידך.
כאשר היזם מציב לעצמו מטרה ברורה והוא בעל אמונה ביכולתו להשיג את המטרה שהציב לעצמו, הוא יוצר מערכת עסקית שעשויה לתרום בראש ובראשונה לו ולמשפחתו, ולאחר מכן לסביבתו (ארז ואדלדינג, 1991).

לטענתי, היזמות בפריפריה אמורה לתרום מבחינה משקית לשלושה צרכים:
1. הצורך האישי של האדם בפרנסה ובקידום כלכלי.
2. הפיתוח העסקי והתעשייתי של הפריפריה.
3. היכולת לספק עבודה לתושבים נוספים ובכך לתרום לפתרון בעיית האבטלה.

כאשר אני מתייחס ליזמות בפריפריה, איני מתייחס למושג פריפריה רק במובן הגיאוגרפי, אלא גם במובן החברתי. הפריפריה מתייחסת לשוליים או לרובד חלש יותר באוכלוסיה, כאשר ניתן למצוא רבדים אלה בקרב נשים, בקרב האוכלוסיה הערבית וכמובן בקרב עיירות הפיתוח הנתפסות כפריפריה. כאשר מדובר במגזר הערבי, אזי מרבית יישוביו נמצאים בפריפריה ועל כך מציינים סופר ועמיתיו (1995) כי יזמות במגזר הערבי, ניתנת לאפיון כללי כיזמות של קבוצת מיעוט אתני, המצויה בעמדה כלכלית שולית. עוד מציינים סופר ועמיתיו (שם), כי היזמות הפכה למנגנון מרכזי במוביליות כלכלית-חברתית, הפותחת בפני היזם הערבי מערכות חדשות של קשרים בשלב מתקדם של יזמות, כאשר מערכות קשרים אלו מופנות אל מחוץ ליישוב, אל שווקי עבודה חדשים ואל תחומים פיננסיים שאינם מוכרים ליזם. על אותו משקל ארצה לטעון כי היזמות יכולה להיות גם מנגנון מרכזי במוביליות כלכלית-חברתית של כל קבוצה המצויה בעמדה כלכלית שולית ושל כל פריפריה הניזונה מהיזמות לצורך בניית מערכות קשרים המופנות אל מחוץ ליישוב או לאזור.

על מנת לתמוך בטענתי אקדיש את הפרק הראשון לפריפריה, לאפיוניה הגיאוגרפיים והחברתיים, למגבלות הקיימות בפריפריה לעומת המרכז, כאשר מגבלות אלו מתבטאות באבטלה גואה. בעצם הצגת פרק זה, ארצה להציג את פרופיל מושא הבעיה שבה אגע בעבודתי זו.
הפרק השני יעסוק ביזמות כדרך התמודדות, כאשר מנגד לאפשרות שהיזמות תנבע משאפתנות כלכלית או מהרצון במימוש עצמי, אציג את היזמות כפתרון למצוקה חומרית או לחוסר סיפוק חומרי וכן כדרך לניצול אפשרויות חדשות. למעשה בפרק זה תוצג היזמות כמכשיר, כאשר קישורה הישיר לפריפריה ולבעיותיה יוצג בפרק השלישי, כשאת מסקנותיי והמענה לשאלות העבודה והטענה שהוצגו במבוא אביא בסיכום.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: הפריפריה - מאפיינים ובעיות
1.1. הגדרת הפריפריה
1.2. בעיות הפריפריה - בהיבט הגיאוגרפי
1.3. בעיות הפריפריה - בהיבט החברתי
1.4. סיכום הפרק
פרק ב: היזמות כדרך התמודדות
2.1. יזמות הנובעת מאילוצים
2.2. היזמות כדרך לשיפור מצבים
2.3. סיכום הפרק
פרק ג: יזמות ופריפריה
3.1. היזמות כחזון השואב איכויות מן המרכז לפריפריה
3.2. פתיחת אפשרויות חדשות
3.3. שינוע קשרים עסקיים
3.4. פתרון למצוקה תעסוקתית
3.5. הרחבת האוטונומיה החברתית
3.6. סיכום הפרק
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אביב, א., (1990), החברה הישראלית - חברה בתהליכי גיבוש, אוניברסיטה משודרת, תל אביב.
אביב, א., (1993), החברה הישראלית - מתחים ומאבקים, אוניברסיטה משודרת, תל אביב.
אוליבר, ת., (1987), קוקה קולה הסיפור האמיתי, ספריית מעריב, תל אביב.
ארז, מ. ואדלדינג, ר., (1991), פרופיל היזם הישראלי: מאפיינים ביוגרפיים, מניעים, וגורמים קוגניטיביים, מכון גולדה מאיר לחקרי עבודה וחברה, תל אביב.
בן-ישראל, ר., "שכר שווה: אשליה או מציאות?", בתוך: מאור, ע., (עורכת), (1997), נשים הכוח העולה, ספרית פועלים, תל אביב, עמ' 14-32.
ג'יי, א., (1989), תורת הניהול וחוכמת מקיאוולי, ספריית מעריב, תל אביב.
גל-נור, י., (1985), ראשיתה של הדמוקרטיה הישראלית, עם עובד, תל אביב.
גמליאל-פליישר, ג., (1995), תכנית יזמים צעירים, מכון ון ליר, ירושלים.
ויץ, ש., "כל הנחלים זורמים אל המרכז", פנים 10, 1999, עמ' 12-22.
חמץ, ש., "היזם המקבילי", The Marker 1, 2001, עמ' 69-71.
חסון, ש., (1993), מהגירה בין לאומית להגירה פנימית: בחירת מקום מגורים על ידי העולים מחבר המדינות, מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים.
חסון, ש. וחזן, א., (1997), שותפות בין המגזר הפרטי והמוניציפלי בפיתוח מקומי, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
יזרעאלי, ד., "מנהלות בישראל", בתוך: מאור, ע., (עורכת), (1997), נשים הכוח העולה, ספרית פועלים, תל אביב, עמ' 56-75.
כורזים, י., "הכלכלה המקומית כמנוף לפיתוח הקהילה", בתוך: אנגל, ע., (עורכת), (1999), פיתוח קהילה - מהלכה למעשה, החברה למתנ"סים, ירושלים, עמ' 109-140.
לאב, ג'. פ., (1987), מקדונלד'ס, מטר, תל אביב.
לברטוב, מ., "פורנוגרפיה? אני?", The Marker 3, 2001, עמ' 70-71.
סופר, א., "זיקה ורחק", קשר 27, 2000, עמ' 68-77.
סופר, מ., שנל, י., דרורי, י. ואטרש, ע., (1995), יזמות ותיעוש בחברה הערבית בישראל, המרכז לחקר החברה הערבית בישראל, בית ברל.
פלזנשטיין, ד. ושוורץ, ד., "גורמים מעכבים בהתפתחותם של עסקים קטנים: ממצאים מאזורים פריפריאליים בארץ", אופקים בגיאוגרפיה 44-45, 1996, עמ' 27-41.
קימרלינג, ב., (1995), סוציולוגיה של הפוליטיקה - בין מדינה לחברה, (כרך א/1.4), האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.
רוג'רס, ב., (1987), שיטת הIBM, מודן, תל אביב.
רוזנפרב, ד. ואוגד, ש., (1998), מנהיגות וקהילה, עיריית חולון, חולון.
Belcourt, M., "Sociological Correlates of Female Entrepreneurship", Journal of Small Business and Entrepreneurship 4(3), 1987, pp. 31-54.
Bennett, R.J., Robson, P.J.A. Bratton, W.J.A., "The Influence of Location on the Use by SMEs of External Advice and Collaboration", Urban Studies 38(9), 2001, pp. 1531-1557.
Burtless, G., "Review of: Does Atlas Shrug? The Economic Consequences of Taxing the Rich", Journal of Economic Literature 39(4), 2001, pp. 1253-1255.
Cochran, T.C., "The Entrepreneur in Economic Change", in: Kilby, P., (ed.), (1971), Entrepreneurship and Economic Development, The Free Press, New York, pp. 95-108.
Collerete, P. Aubry, P., "Socio Economic Evolution of Business Owners in Quebec", Journal of Business Ethics 9(4-5), 1990, pp. 417-422.
Maslow, A.H., (1954), Motivation and Personality, Harper Row, New York.
McClelland, D. Winter, D., (1969), Motivating Economic Achievment, The Free Press, New York.
Schmelz, V.O., Dellapergola, S. Avner, U., (1991), Ethnic Differences Among Israeli Jews: A New Look, The Hebrew University, Jerusalem.
Shils, E.A., (1975), Center and Periphery - Essays in Macrosociology, University Of Chicago, Chicago.
Skogstad, G., "The WTO and Food Safety Regulatory Policy Innovation in the European Union", Journal of Common Market Studies 39(3), 2001, pp. 485-505.
Spinosa, C., Flores, F. Dreyfus, H.L., (1997), Disclosing New Worlds: Entrepreneurship, Democratic Action, and the Cultivation of Solidarity, The MIT Press, Cambridge.
Timmons, J.A., Smollen, L.E. Dingee, A.L.M., (1977), New Venture Creation: A Guide to Small Business Development, Irwin-Homewood, Illanois.
White III, L.T., (1998), Unstately Power, vol. 2, M.E. Sharpe, Armonk.
Wild, V., (1997), Profit not for Profit's Sake: History and Business Culture of African Entrepreneurs in Zimbabwe, Baobab Books, Harare.
Young, D.R., (1982), If Not for Profit, for What?, Lexingron Books, Toronto.
Yu, T.F.L., "An Entrepreneurial Perspective of Institutional Change", Constitutional Political Economy 12(3), 2001, pp. 217-236.

תגים:

אפליה · יזם · כלכלי · נשים · עיירות · ערבים · פיתוח · תעסוקה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "היזמות בפריפריה כמכשיר לפיתוח סביבתי-עסקי ולהתמודדות עם האבטלה", סמינריון אודות "היזמות בפריפריה כמכשיר לפיתוח סביבתי-עסקי ולהתמודדות עם האבטלה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.