טרור ותקשורת

תקציר העבודה:

רבים טוענים כלפי אמצעי התקשורת כי יש להם תפקיד מרכזי בעיצוב דעת הקהל הציבורית במדינות המערביות, ובנוסף אמצעי התקשורת מהווים גוף מתווך בין הציבור למנהיגות, ולהפך.
כשאנו באים לשייך את אמצעי התקשורת לטרור, המצב זהה, ולעיתים אף משמשים אמצעי התקשורת כגורם אקטיבי בפעולות טרור.
אמצעי התקשורת אינם גוף החי בואקום. גם הם מושפעים מאירועים, נתונים אישיים, גיאוגרפיה ומיקום של האירוע וגורמים אחרים.
בעבודה זו בחרתי להתמקד ולנתח את התקשורת כמעצבת דעת קהל בנושא טרור בהקשר של הקירבה \ ריחוק גיאוגרפי של האירוע ממרכז המדינה.
כלומר האם סיקור אירוע טרור המתקיים בפריפריות - עפולה, קריית שמונה או גוש קטיף, יהיה זהה לסיקור של אירוע טרור המתרחש בלב תל אביב בדיזנגוף סנטר.
כמובן שקשה להשוות בין אירועים שונים במהותם, באופי האירוע ובמספר הנפגעים, אך כאן בחרתי לנתח אירועים שאופיים דומה, הן בסוג הפיגוע והן בכמות הנפגעים.

מבוא
כאמור, לכלי התקשורת, הן התקשורת האלקטרונית והן התקשורת הכתובה, יש תפקיד חשוב ומרכזי בעיצוב דעת הקהל במדינות המערביות הדמוקרטיות.
כשאנו באים לנתח את מערכות קשרי הגומלין בין ארגוני הטרור, גורמי הממשל, וקהל היעד, ניתן לראות את התקשורת כגורם מרכזי במשולש זה.
התקשורת היא גורם הדואג להעביר את המסרים של ארגוני הטרור - אם כמסרים מילוליים, או במסרים המועברים בפעולות טרור, אל האזרחים ואל גורמי השלטון מחד, ומאידך הם למעשה מאפשרים משוב לפעולות עבור ארגוני הטרור.
בשנות ה-70 חשפו מספר מחקרים את הופעתו של טרור חדש, טרור המקושר למדיה.
חוקר בשם ג'נקינס טען כי התקפות טרור מתבצעות באופן שכזה שנועד למשוך אליו את תשומת הלב התקשורתית. למעשה הוא טוען כי הטרור מופנה כלפי הצופים בתקשורת וכי הקורבנות במקרים אלו הם כלי שרת על מנת להעצים את המסרים. הוא הגדיר את הדבר כ "תיאטרון הטרור" (וינמן 103).-120

לצערנו ידענו בשנים האחרונות פיגועי טרור לאו דווקא במרכז תל אביב או בירושלים, אלא גם בעפולה, חדרה, חברון, גוש קטיף ועוד. מכיוון שקיימת בעיה בתחום התקשורת של כיסוי חדשותי בין המרכז לפריפריות, מטרתי בעבודה זו לנסות ולבחון כיצד אם כך, מתחברים שני הנושאים ביחד, כלומר כיצד כלי התקשורת מתייחסים לאירועי טרור? האם ההתייחסות זהה לכל אירוע בכל מקום שבו הוא מתרחש?
האם נקבל סיקור תקשורתי זהה לאוטובוס שמתפוצץ ברחוב דיזנגוף בתל אביב, ואוטובוס עם ילדים שמופעלת לידו מכונית תופת בגוש קטיף, ואוטובוס שמתפוצץ בסמוך לתחנה המרכזית בעפולה.

תוכן עניינים:
פתח דבר
מבוא
פרק א' - סקירת הנושא, הגדרות והשערות
1. הטרור והתקשורת
2. מרכז ופריפריה
3. חדשות כערך
פרק ב' - מבנה המחקר
1. השערות המחקר
2. כלי המחקר
3. מדדים לניתוח
4. אירועי הטרור שנבחרו לניתוח
פרק ג' - הצגת הממצאים
ניתוח הממצאים
דיון בממצאים
סיכום ומסקנות
1. סביבה תקשורתית חדשה
2. אירועים דומים - סיקור שונה
3. תוכן התקשורת
4. הבדלים בין המדיה האלקטרונית לכתובה
טרור ותקשורת - סוף דבר
ביבליוגרפיה

מקורות:

שור, דניאל - עידוד האלימות, מתוך "הטרור - כיצד יוכל המערב לנצח" בנימין נתניהו, הוצאת מעריב 1987.
אברהם, אלי - "מרכז ופריפריה" הוצאת אתר 1997.
ד"ר גנור, בועז - טרור ותקשורת מתוך עבודת דוקטורט, אוניברסיטת תל אביב.
ד"ר נוסק, הלל - "שואה ותקומה בסיקור אירועי טרור בולטים בעיתונות הישראלית 1968 - 1978" מתוך אמצעי תקשורת המונים בישראל, מקראה כספי, לימור 1998.
גורן , דינה - "תקשורת ומציאות" כתר 1993.
אלכסנדר, יונה - "טרור, אמצעי תקשורת" מתוך טרור, סכנה, מציאות תגובה, רוברט קופרמן הוצאת מערכות 1979.
נוסק, הלל - "טרור ותקשורת" מתוך דוקטורט בנושא, מרץ 1990.
יחסי גומלין בין תנועות חברתיות לסביבתן - מקראה, האוניברסיטה הפתוחה.
שם-אור, יונתן, "ידיעות מעריב - זונה אחת גדולה" מתוך התקשורת מאי 95.
Leibas, T. And Bar-Nahum, Y. (1994) "What a Relief: when the Press Prefers Celebration to Scandal" - Political Communication, 11 p.p. 35-48.
Simmons, B.K and Lowry, D.N. "terrorists in the News, as Reflected in Three News Magazines, in Journalism Quarterly, p.p. 692 - 969.
Weinmann, G. (1992), Modren Terrorism. The Media and Public Opinion" in: Staneleg Rothman, The Mass Media, p.p. 103 - 120.
White, J.R. 1991, Terrorism, p.p. 257 - 266, Belmont: Wadsworth.
Alali O.A and Eke KK, (1991), Media coverage of terrorism, Newbury Park. Sage, article 8 ch. 2.

תגים:

תיקשורת · חדשות · פיגוע

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "טרור ותקשורת", סמינריון אודות "טרור ותקשורת" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.