תקפות הסכמים קיבוציים ומעמד ארגוני העובדים

תקציר העבודה:

עבודה זו תעסוק במעמדם ותקפותם המשפטיים של ההסכמים הקיבוציים.
על פי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, יחולו הסכמים קיבוציים על כלל העובדים העוסקים בענף שבין נציגיו ובין המעסיקים נחתם הסכם קיבוצי. כל האמור לגבי הסכם קיבוצי, הרי שמעוגן בחוק משפט העבודה, וזאת בלבד שהעובד יקבל את ההסכם הקיבוצי ויחתום על קבלתו בחוזה העבודה שבינו לבין המעסיק, כאשר ועד העובדים מוסמך כתוצאה מההסכם הקיבוצי לייצג את כלל העובדים. הבעיה עולה כאשר קיים ערעור על כשרות הסכם קיבוצי שנחתם על ידי ארגון עובדים אחד, אולם חלקם של העובדים חברים בידי ארגון אחר, שהינו בעל סמכות לטעון כנגד כשרות ארגון העובדים הראשון, כמתואר בדב"ע נב9-4 /. אמנם הממונה הראשי על יחסי העבודה הוסמך להחליט בדבר טענת אי כשרות של ארגון עובדים על פי סעיף 6 לחוק,
אולם קיימת גם אפשרות שבו תהיה לארגון יציג עדיפות על ארגון עובדים כללי, כמו למשל ארגון יציג של ענף פלוני, אשר יגיע להסכם קיבוצי, שינגוד את עקרונות ההסכם של הארגון הכללי.

ארגון עובדים יציג, כפי שהדבר נקבע בסעיף 3 לחוק ההסכמים הקיבוציים הינו ארגון עובדים שהוסמך למטרה זו על ידי מספר העובדים הגדול ביותר שעליהם יחול ההסכם הקיבוצי, ובתנאי שמספר זה לא יקטן משליש מכלל העובדים הללו.
העובדים המאורגנים במסגרת הארגון היציג נתפסים כיחידת מיקוח, היינו כיחידה הכוללת את כלל העובדים המוגדרים לגבי יציגות של הארגון היציג ועליהם יחול ההסכם הקיבוצי, כך שכפי שהדבר כיום, יחידת מיקוח כוללת את כל מי שכלול בהסכם הקיבוצי וחלק מהעובדים אינו יכול לפרוש במסגרת יחידת מיקוח אחרת לצורך הסכם קיבוצי(1). לפיכך ארצה לענות בעבודתי על השאלות הבאות:
איזה מן ההסכמים הינו בעל התוקף המכריע, הן לגבי עובד והן לגבי מעסיק?
1. אם ההסכם הקיבוצי לרעתו של העובד, כאשר הסכם נחתם לפני שהתקבל
העובד לעבודתו, תעמוד השאלה כיצד עליו לנהוג בסוגיה זו, למרות הסכם
קיבוצי חל על כלל העובדים באותו ענף?
2. איזה מבין הסכמים קיבוציים שונים יחייב את המעסיק, גם כאשר
הפסיקה נוטה לטובת העובד, למרות סעיף 12 בחוק יסוד: כבוד האדם
וחירותו, הטוען לזכות קניינו של האדם, היינו של המעסיק.

בעבודתי ארצה לטעון שיש להביא בחשבון את הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות המתגבשת וטוענת בסעיף 4, כי "עובדים זכאים להתאגד לפי בחירתם בארגוני עובדים, ומעבידים זכאים להתאגד לפי בחירתם בארגוני מעבידים; ארגונים אלה רשאים להתקשר בהסכמים קיבוציים, והכל לפי עקרונות משפט העבודה". כפרשנות
לסעיף זה, ארצה לטעון כי כאשר החופש בידי עובד ומעביד להתאגד בהסכם קיבוצי על פי בחירתו של כל אחד מהם, אזי גם נתפס הסכם ההעסקה שבין העובד למעביד, כהסכם אישי מורחב, שבו בוחר מלכתחילה כל אחד מהצדדים את יחסי הזכויות והחובות שעל בסיסם הוא מתקשר עם השני.
--------------------------------------------------------------------------------
1. ר. בן ישראל, דיני עבודה בישראל, (האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1989), עמ' 144-147.


תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: ההסכם הקיבוצי ומהותו
1.1. הגדרות
1.2. חוק ההסכמים הקיבוציים התשי"ז1957 - ופרשנותו
1.3. הסכם קיבוצי שנערך על ידי ארגון עובדים כללי מול הסכם שנערך על ידי ארגון מייצג
1.4. הסכם קיבוצי המקפח את זכות העובד
1.5. תוקף יציגותו של ארגון עובדים
1.6. סיכום הפרק
פרק ב: תקפותו של הסכם קיבוצי ששונה כתוצאה משינוי ייצוג
פרק ג: זכות הסכמים קיבוציים על פי הצעה לחוק יסוד: זכויות חברתיות
3.1. הפרשנות לסעיף 4 בחוק המוצע
3.2. היתרון: יכולת הבחירה
3.3. האיזון שבין ההסכם הקיבוצי הישן והחוזה האישי
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אלון, ג., "הצעה לחוק זכויות חברתיות", הארץ, 3.12.2001, עמ' 6.
בן ישראל, ר., ההסכם הקיבוצי בישראל כהסדר נורמטיבי, חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור למשפטים", האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשל"ה.
בן ישראל, ר., דיני עבודה בישראל, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1989.
גולדברג, מ., "זכויות קיבוציות של עובדי הציבור", שנתון משפט העבודה ה, 1995, עמ' 75-87.
גלין, א., "מלכודת הקשיחות במשא ומתן קיבוצי", שנתון משפט העבודה 1, 1996, עמ' 183-198.
פרימס, י., חוזה הסכם וזכרון-דברים, סדן, תל אביב, 1990.
קנטור, נ., "צווי מניעה לאכיפת הסכם קיבוצי", שנתון משפט העבודה א, 1990, עמ' 145-157.
שירום, א., "התמרת ההסתדרות, 1994: השלכותיה האפשריות על מערכת יחסי העבודה בשירות הציבורי", רבעון לכלכלה, 1/95, 1995, עמ' 36-64.
Galin, A., Flexibility - Its Impact on Collective Bargaining and Participation, The Israeli Institute of Business Research, Tel aviv, 1995.
בג"צ 789/78, אופק ו-2 אח' נ' שא הפנים ו-3 אח', סעיף 9, בתוך: פסקי דין לג, חלק שלישי, תשל"ט/תש"מ-1979, עמ' 480-489.
בג"צ 1/88, פורז נ' ראש עיריית תל אביב-יפו ואח', סעיף ו(2), בתוך: פסקי דין מב, חלק שני, תשמ"ח/תשמ"ט-1988, עמ' 309-312.
בג"צ 5105/95, מודזגברישוילי נגד התעשייה האוירית לישראל בע"מ ואח', פ"ד נב (1) 459.
דב"ע לג/7-4, אוניברסיטת תל אביב ואח' נ' ארגון הסגל האקדמי באוניברסיטת תל אביב ואח', פד"ע ה 85.
דב"ע מב/2-5, ההסתדרות הכללית נ' אגודת העובדים הבכירים בפז ואח', פד"ע יד 367.
דב"ע מט/4-30, אל-אופ תעשיות נגד ההסתדרות הכללית של העובדים ואח', פד"ע כ 390.
דב"ע נב/4-30, ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים נגד מדינת ישראל ואח', פד"ע כד 479.
דב"ע נב/9-4, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, האגף לאיגוד מקצועי ואח' נ' מדינת ישראל, פד"ע כה 171.
דב"ע נה/3-151 דוד חמוט נגד המועצה המקומית ירוחם ואח' פד"ע כט 201, סעיף א.
דב"ע נז/41-27, ההסתדרות הכללית ואח' נגד מכתשים מפעלים כימיים בע"מ, פד"ע ל 499.
דב"ע נז/4-44, חיפה כימיקלים בע"מ נגד הסתדרות העובדים הכללית החדשה.
דב"ע 3-7/98, מנשה מועדים ואח' נגד משרד הביטחון - מדינת ישראל; שק"ם בע"מ פד"ע לג 441.
דב"ע 4-10/98, "דלק" - חברת הדלק הישראלית בע"מ נגד הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף לאיגוד מקצועי, פד"ע לג 337.
עס"ק 1008/00 הורן את ליבוביץ בע"מ נגד הסתדרות העובדים הכללית החדשה - ערעור על פסה"ד עב 04-0033/99 (ת"א) - ניתן ביום 27.3.00).

תגים:

יחסי עבודה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תקפות הסכמים קיבוציים ומעמד ארגוני העובדים", סמינריון אודות "תקפות הסכמים קיבוציים ומעמד ארגוני העובדים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.