הגורמים והסיבות שהביאו לכינון הNEW DEAL-

תקציר העבודה:

הגורמים והסיבות שהביאו לכינון הNEW-DEAL-

תוכן עניינים hc1060

1. מבוא
2. רקע היסטורי-שנות העשרים
3. התמוטטות המשק האמריקאי
4. גורמי המשבר
5. תפישתו ופעולתו של הנשיא הובר
6. הפנמת ערכים שאינם מבית היוצר של המפלגות הדמוקרטית והרפובליקנית
7. תפישתו ופעולתו של הנשיא רוזוולט
8. שינויים במבנה האליטות כתוצאה מהNew Deal -
9. סיכום
10. ביבליוגרפיה

מבוא
ארה"ב כמדינה קימת רק קצת יותר מ200 - שנה. במונחים היסטוריים זאת מדינה צעירה. אין
לה מסורת מדינית ופוליטית כדוגמת מדינות אירופה. היא חולצה להגירות מסיביות אליה
והנה תוך זמן קצר יחסית (במונחים היסטוריים) הפכה למעצמה ומאוחר יותר למעצמת על.
לכוחה זה ולמעמדה הבינלאומי הגיעה בזכות כלכלתה ולא בזכות כיבושים. תופעה שלכשעצמה
נדירה ביותר בהיסטוריה האנושית. יחד עם זאת לא פסחו עליה מספר משברים בעלי אופי
טראומטי שהשאירו עליה את חותמם לדורות ועיצבו את אופייה של אומה זו.
אם במאה הקודמת האירוע החשוב ביותר היה מלחמת האזרחים הממושכת בין 1860-1866
הרי שבמאה ה20 - היו מספר אירועים מסדר גודל קטקליסטי ואחד מהם הוא המשבר הכלכלי
הגדול ב1929 - בעקבות נפילת הבורסה בWall Street- ואשר הגיע לסיומו עם פרוץ מלחמת
העולם השניה ב1939 -. זה היה שילוב נדיר ביותר של גורמים כלכליים וחברתיים אשר פגעו
ברקמות העדינות ביותר של החברה האמריקאית והביאו לשינויים משמעותיים ביותר בדפוסי
החשיבה החברתית. החברה עברה מאינדיבידואליזם קיצוני שעל פיו הפרט קודם לכל, לתפישה
של מעורבות ממשלתית אין כאן מעורבות מוחלטת. לזאת אף אחד לא רצה ולא חתר להגיע.
הממשלה הפכה לגורם שיש להתחשב בו. התפישה של אדם בדבר "היד הנעלמה"
המכוונת את הכלכלה התבררה כלא רלבנטית, לפחות בחלקה. ישנה כן יד ורואים אותה, זאת
היד הממשלתית ממשל אינדפרנטי, הממשל הפך לממשל מעורב. מעתה הממשל קובע את כללי
המשחק על פי הצרכים של המדינה. לממשל מעתה יש מה לומר בתחום המדיניות המוניטרית
והמדיניות הפיסיקלית.
שיטת הLaissez-Faire- טובה הייתה למאה ה19 -. התוצאות של פילוסופיה זו הן למעשה, אם
להתבטא בשפה ציורית ג'ונגל אחד גדול. החזקים שם ששורדים ורק להם זכות לשרוד. תפישה
שיש בה אלמנטים דארוויניסטים, הממשל כתוצאה מניסיון עגום זה, שינה את השיטה, לכולם
יש מקום והחלשים יזכו לתמיכתו. תפישה זאת - כלכלה עם גישה הומניסטית, היא תוצר
להשפעתם של הוגי הדעות החברתיים שפעלו באירופה.
המשבר הגדול בעצם נתן פנים חדשות לחשיבה החברתית האמריקאית.

מקורות:

הופששטר טוען שבנוסף לכך הרכושנות האובססיבית של החברה האמריקאית והאינדיבידואליזם הקיצוני שכה אפיינו את החברה האמריקאית הגיעו לסוף דרכם. היה להם חשוב ביותר בבנייתה של האומה האמריקאית אך הם מיצו את עצמם ואין להם יותר מה לתרום. הם אמנם ישארו כגורמים פעילים, אך לא כגורמים דומיננטיים. יש צורך לבנות סדר
כלכלי חדש ומי שיכול לעשות היא הממשלה, הכיוון שצריך להיות הוא מן מאזן כוחות בין הגבלות סחר ומונופולין הנעשים בפיקוח ממשלתי לבין הדגשת הצדק החברתי והדברת העוני.
תפישתו ופעולתו של הנשיא הובר
משבר שפל כלכלי זה פרץ בימיו של הנשיא הובר בשל הדוקטרינה הכלכלית שעליה היה אמון הוא מזער באופן רשמי את מעורבות הממשל הכלכלית המשך על פי תפישתו "יכולה ממשלה לפעול במשותף עם אנשי העסקים מבלי לכפות התערבות יתר. בעוד בתחומים אחרים יתפרש שיתוף פעולה כזה כהתערבות יתרה של השלטון בתחום הפרט." הוא דגל למעשה
בכלכלת ה-Laissez-Faire מה עוד שמשבר זה הוא משבר חולף ששורשיו נעוצים במלחמת העולם הראשונה, רבים חשבו כי הובר בעצם מנותק מהמתרחש במדינה. בפועל לא היה כך בשקט ובלי לעורר רעש יתר על המידה הוא ניסה ללחום במשבר אם כי תוצאות מעשיו היו שוליות ביותר. בכינוס של אנשי עסקים שהוא יזם ב20.11.1929- הוא טען "כי
המשבר נראה לו חמור יותר מאשר התמוטטות בעלמא של שוק המניות. כי איש לא יוכל למדוד את הבעיה העומדת בפנינו או את עומק השנאה. כי המשבר חייב להמשך לזמן מה וכי כתוצאה מן הקפאון הפתאומי שנשתרר במהלך העסקים, יש עתה שניים או שלושה מליוני מובטלים... יש לנקוט אמצעים כדי למנוע אסון ולקיים סדר חברתי ושלום
תעשייתי. אין להטיל את העול באופן פתאומי מדי על העובדים. דרך כזו מצמצמת את כוח הקנייה ומעוררת סכסוכים תעשיתיים... תחת זאת יש לשמור באופן זמני על שכר העבודה. עד שיביאו התחרות מוגברת וצמצום הביקוש לירידה ברמת המחירים. אחר כך לכשירד שכר העבודה, אין להניח לו לרדת מהר או במידה רבה יותר מיוקר המחיה. כך
ניתן להוריד ערכים בהדרגה כלפי מטה ובלא סבל מיותר."
הובר נקט בשורה של אמצעים והם:
1. הגדלת היקף העבודות הציבוריות.
2. קיצוץ במיסים ועידוד של מדיניות אשראי נוח הנשענת על הבנקים הפדרליים.
3. מועצת החקלאות הפדרלית דרשה כמויות גדולות של חיטה וכותנה כדי לתמוך במחירי היבולים. נסיון זה נכשל משום שמחירי הכותנה ירדו מ17.5- סנט באוקטובר 1929 ל8- סנט ב1930-. בפעילותה של המועצה לא היה שום הגיון כלכלי. היא אמנם תמכה במחירי היבולים בכדי למנוע הפסדים של החקלאים אך לא הגבילה את הייצור והתוצאה
היתה עודפים גדולים מאוד. שכרה יצא בהפסדה. חרף רצונו הטוב של הובר החקלאים עמדו בפני שוקת שבורה ובשל מעמדם המרכזי במדיניות הם איימו לגרור אחריהם למצולות את הבנקים.
4. ב1931- הוא הציע מין מורטוריום על שילומים וחובות מלחמה, אך צעד זה היה בטל בשישים.
5. כתגובה לפשיטות רגל בנקאיות ניסה הובר לעודד "בנקאים לכונן ארגון אשראי משלהם. אחר ביקש מהקונגרס לאשר תוכנית בת 8 נקודות שנועדה בעיקר לחזק את המוסדות הכספיים הגדולים. בדצמבר 1931 קרא לקונגרס לייסד תאגיד למימון שיקום (Reconstruction Finance Corporation). תאגיד המימון שהוקם על ידי הקונגרס ב1932-
הוסמך להלוות כספים לבנקים, לרכבות ולמוסדות אחרים, הקונגרס אישר גם את רוב בקשותיו האחרונות של הובר ב1932-, ובכלל זה הקמת מוסדות כדוגמת בנקים פדרליים למשכנתאות".
תוכניתו של הובר נכשלה כשלון קולוסאלי וזאת בשל קיבעון קונצפטואלי. מבחינה רעיונית הוא לא חרג בהרבה מתפישת היסוד הכלכלית שלו. החריגות היו שוליות ביותר. לשיטתו אמנם הממשל המרכזי לא צריך לטפל בסעד ועזרה לנזקקים, אך למדינות עצמן יש מה לעשות כאן וזה צריך להיות אחד מקווי המדיניות שלהן. חשוב היה לו לשמור על
תקציב מאוזן וממשל פדרלי קטן. במדיניותו זו הוא רק העמיק את המשבר, מדינאים בעלי השקפה פרוגרסיבית כמו לה-פולט, קושטיגן וקאטינג ניסו להשפיע עליו לפנות לכיוון של עבודות ציבוריות רחבות היקף שימומנו מקרנות פדרליות אך הם לא הצליחו לשנות את דעתו.
הפנמת ערכים שאינם מבית היוצר של המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית
השיטה הפוליטית האמרקאית היא מערכת דו מפלגתית, אולם במאה הקודמת פעלו בה מפלגות נוספות שלא הצליחו להכנס לבית הנבחרים והסנאט, בשל מיעוט המצביעים להם. יחד עם זאת, המפלגות הדמוקרטית והרפובליקנית ידעו לספוג ולהפנים את ערכיהן של מפלגות קטנות אלה. רעיונותיהן של מפלגות קטנות אלה נתפשו כשיצאו לאוויר העולם
כרדיקליות מדי, אולם בתזמון מתאים המפלגות הגדולות ידעו לאמץ לעצמן רעיונות אלה ולהציג את עצמן באור מתקדם ובצורה כזו משכו הרבה קולו. "כך הפך המצע הפופוליסטי של שנת 1892 למצע הדמוקרטי של 1896, המצע הפרוגרסיבי שנחשב לרדיקלי ב1901- אומץ על ידי שתי המפלגות העיקריות במסע הבחירות בשנת 1912 והמצע המהפכני של
המפלגה הפרוגרביסית של 1924 הפך להיות חלק בלתי נפרד של המערך החדש - New Deal של שנות ה30-".
תנועה שפעלה רבות במאה ה19- ואשר רעיונותיה שמשו את רוזוולט שעה שהוביל את ארה"ב ליציאה מהשפל הגדול, היתה תנועת העבודה. המוטו של תנועה זו היה שיפור מעמדו ורווחתו של העובד. תנועה זו יצאה חוצץ כנגד עוצמתם הבלתי מוגבלת של המעסיקים אשר כל מאוויהם היו נתונים לתועלתם האישית בלבד.בניגוד למפלגות הפועלים
האירופיות שניהלו מלחמה בין אלה ש"יש להם" לאלה ש"אין להם", הרי שתנועת העבודה האמריקאית חרתה על דגלה את המאבק בין אלה ש"יש להם" לאלה ש"יהיה להם" וזהו הבדל משמעותי. התפישה האירופאית באה לשפר מצב קיים וקיבלה כמוסכמה שאלה שאין להם גם לא יהיה להם. התפישה האמריקאית אמה משהו אחר - זה שאין לו צריך לתת לו את
ההזדמנות לשירצה שגם לו יהיה. הסמלים של האמריקאים היו שיוויון ההזדמנויות והאינדיבידואליזם. מטרותיה של תנועת העבודה היו: "השגת נתח נכבד יותר של העושר הלאומי עבור העובדים, הבטחת הערכה וכבוד לעובד כאחד התורמים החשובים לדרך החיים האמריקנית ומתן סיכוי והזדמנות להצלחה לעובד האמריקני. מעל הכל שאפה תנועת
העבודה להרחבת שיתופו של עובד התעשייה בתהליך הייצור, וזאת באמצעות מידה מסויימת של שליטת העובד במקום עבודתו". תנועה זו פעלה ופועלת לא רק לשיפור רווחתו של העובד, אלא גם לתיקון עיוותיה השונים של המערכת הקפיטליסטית ובל נשכח שאין היא באה למחוק מערכת זו. היא רואה עצמה חלק אינטגרלי מהקפיטליזם. מסיבה זו
זכתה התנועה למלוא הלגיטימציה של רוזוולט עם הנהגת ה-New Deal.
מפלגה אחרת שפעלה במאה ה19- ואשר את מורשתה האידיאולוגית מוצאים גם כן ב-New Deal היא המפלגה הפרוגרסיבית. זאת מפלגה שצמחה מתוך המעמד הבינוני הישן - ותיקים בני המשפחות הותיקות של ערי המזרח והאינטלקטואלים העירוניים. כבר בראשית המאה ה20- הם הגיעו למסקנה "שניפוץ התאגידים הינו בלתי אפשרי וכי קיים פתרון אחד
בלבד - ממשל חזק בעל סמכויות, שיפקח על התעשיות. את אחד הצעדים החשובים בכיוון זה עשה הנשיא ווילסון עם חקיקת חוק ועדת הסחר הפדרלי (Federal Trade Commision) בשנת 1914, אשר הקימה את רשות ה-FTC לפקח על פעולות התאגידים. ל-FTC ניתנה הסמכות להכריז על פקודה של 'הפסקה לאלתר' כנגד חברות הענק שעברו, לדעתה, על
החוק". להם ולתנועת העבודה היה אינטרס משותף והוא לשים להוסיף רסן חזק ורב עוצמה ליצול הקפיטליסטי. שניהם בעצם הבינו אם כי כל אחד מסיבות שונות ובשל אינטרסים שונים, כי התאגידים עלולים להרוס את המדינה.
כפי שראינו הפרוגרסיבים ניסו להשפיע על הובר אך ללא הצלחה, אך לעומת זאת הם מצאו אוזן קשבת אצל רוזוולט ותפישתם החברתית מצאה את ביטויה במדינת הרווחה והסעד (Welfau State) של ה-New Deal. לשיטתה של מפלגה זו יש לתמוך במחוסרי העבודה ובמתן תמיכה פיננסית לתעשייה ולחקלאות אם בהקצבות ואם בהלוואות. יש להבטיח
קיום מינימלי והוגן והשכלה מינימלית לכל אזרחי המדינה. מרוח דבריהם אפשר להבין שבניגוד לקפיטליזם הטהור בונה התאגידים, הם ראו באדם לא כלי עבודה, אלא השקעה.
תפישתו ופעולתו של הנשיא רוזוולט
בבחירות 1932 עמדו שני אישים לבחירה הובר מטעם המפלגה הרפובליקנית ורוזוולט מטעם המפלגה הדמוקרטית. פרנקלין הלך לבחירות עם מצע קצר ופשוט. זה היה יותר מברק מאשר תוכנית פעולה. "המצע הדמוקרטי היה קצר וכלל 1,400 מילים בלבד. הוא (רוזוולט) הבטיח להחזיר את השגשוג הכלכלי, לצמצם ב25%- את ההוצאות הממשלתיות,
להטיל מכסי מגן הוגנים, לבטל את התיקון ה18- לחוקה שאסר על ייצור ומכירה של משקאות חריפים, לסייע למובטלים ולקדם ביצוע עבודות ציבוריות נרחבות. רוזוולט הבטיח ככלל מעורבות ממשלתית גדולה יותר בתכנון הכלכלה ובהכוונתה במטרה לסיים את השפל". גם המצב הנואש שאנשים לא ראו שום תקווה איך להיחלץ ממנו וגם אופיו
המעשי של רוזוולט תרמו לניסוח תמציתי זה של המצע. טענתם של הרפובליקנים שרק בידיהם האמצעים לצאת מהשפל היתה מופרכת ביסודה. הובר נקט אמנם במספר צעדים, אך אלה התבררו כמעטים מדי ומאוחרים מדי. חסרה בו גם התקיפות, וההחלטתיות לצאת למלחמת חורמה בשפל הכלכלי. תפישת המצב היתה כי המדינה נמצאת במצב חירום ונדרשים
תיקונים חברתיים ומדיניים אד-הוק. יש להביא לסיפוק צרכיה היסודיים של המדינה שאם לא כן, החברה האמריקאית בכללותה תתפרק. יעידו על כך גם דבריו של רוזוולט בנאום ההכחשה שלו "אומה זו דורשת פעולה, ופעולה עכשיו" וכי הוא יבקש מהקונגרס "סמכות נרחבת לזרוע הביצועית לשם ניהול המלחמה נגד מצב החירום, גדולה כסמכות
שניתנה לי אילו פלש אלינו אויב זר ממש".
הקונצפציה שרוזוולט בנה לעצמו ואשר הפכה למטבע לשון ברבות הימים היא מערך חדש - New Deal מדובר בסעד למובטלים, בחקיקה חקלאית וב"ניסויים נועזים ועקשיים" כהגדרתו. לשם כך הוא הקים צוות מוחות שכלל אנשי אקדמיה, יועצים וכותבי נאומים.
רוזוולט לא התנער מהקפיטליזם, הוא ראה בו את הגורם החשוב ביותר שיבטיח את כלכלתה של ארה"ב אך מן ההכרח להכניס בו מספר שינויים. רוזוולט הבין שה-Laissey Faire לא רלבנטי יותר וכי יש "מקום למעורבות ממשלתית והבטחת מידה מסויימת של ביטחון כלכלי להמוני העם אך בדרך שלא תסכן בהכרח את החירות הכלכלית ואת היוזמה
החופשית. לפיכך שאף ליצור ברוח של שיתוף פעולה בין הממשל לבין גורמי הכלכלה הלאומית. בנסיונותיו לתקן את המצב פנה לפעמים שמאלה ולפעמים ימינה. לפעמים שם דגש בפעולה ממשלתית ולעיתים בהון הפרטי. לעיתים נדמה שהוא חסר כיוון - אך התוצאה הסופית היתה תוכנית חקיקה מקיפה בנושאים כלכליים בעלת משמעות חברתית חסרת
תקדים בהיסטוריה של ארה"ב". רוזוולט צמצם מכוחם האבסולוטי של התאגידים ונתן יותר מאשר דריסת רגל לאיגודים המקצועיים. תנועת העבודה כגוף פוליטי מפלגתי היתה בעצם כשלון חרוץ אך רעיונותיה מצאו במסגרת ה-New-Deal הזדמנות לפעפע לתוך סדר היום של רוזוולט והפכו לאחד מעמודי התווך של הליברליזם האמריקני. ה-New Deal
הכיר בכך שבלי תמיכה ממשלתית נמרצת בזכות העובדים להתארגן ולנהל משא ומתן קיבוצי תשאר הזכות בתיאוריה בלבד, ולא תמומש".
ממלאי התפקידים הבכירים ברמת הנשיא וברמת השרים פיתוח תובנה חדשה כי הממשל אינו רק על תקן של בורר בין חברות הענק, אלא גם ובראש וראשונה לתת לכל אזרח הזדמנות ואפשרות להוציא את לחמו בכבוד. אדישות לפערים הכלכליים בין אלה שיש להם ובין אלה שאין להם היא בבחינת פצצת זמן פוליטית וחברתית שסופה מי ישורנה.
הרציונל הכלכלי נשען על תפישתו של קיינס. על פי קיינס כאשר מתרחש שפל כלכלי יש לנקוט בצעדים הבאים: "ראשית עליה (על הממשלה) לסייע להשקעות פרטיות ישנות. היא צריכה לממן את פעילויותיה על בסיס של גרעון, משום שעלויות מס הן דפלציוניות. ושלישית היא חייבת לאמץ תוכניות של עבודות ציבוריות שיספקו תעסוקה למובטלים
ויעוררו פעילות ויוזמה כלכלית ופרטית בתקופות אינפלציוניות. על הממשלה להקטין את חובותיה על ידי צמצום הוצאותיה או באמצעות העלאת שיעורי המס והפחתת הוצאותיה על עבודות ציבוריות. הממשלה צריכה להיות מצויידת תמיד בתוכניות פיסיקליות דינמיות, שתוכלנה לטפל במצבי שפל או באינפלציה".
רוזוולט נקט למעשה בשיטה של טיפול בהלם. במאה הימים הראשונים לנשיאותו הוא חוקק שורה של חוקים רבים שנועדו להצמיח מחדש את המשק. רק כך יכל להחזיר לאומה הדאובה את כבודה, את מעמדה ואת כבוד האדם. החוקים שרוזוולט חוקק הם:
1. לראשונה הוכרה זכותה של האדמיניסטרציה לפקח על הבנקים ועל הבורסה. ועוגנה בתוך חובתם של המוסדות הפיננסיים כלפי ציבור המשקיעים. כל זאת מתוך מטרה להגן על כספו של האזרח. נחקק חוק הבנקים שבא להפריד בין בנקים להשקעות ובין בנקים מסחריים (הגבלת השימוש בהפקדות למטרות ספקולטיביות) והוקם מוסד לביטוח כספי
המפקידים. תקנות אלו באו למנוע פשיטת רגל המונית של בנקים... מערכת החוקים החדשה נתנה לוושינגטון מעמד בכיר בניהול הפיננסים של האומה". הראיה הטובה ביותר לכך שלחקיקה זו היו שיניים היא העובדה שבנק ארה"ב בניו-יורק נסגר על ידי המפקח המדינתי על הבנקים לאחר שלא יכל לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות כלפי 400,000
מפקידים בעיקר אנשים בעלי חסכונות קטנים.
2. חוק להסתגלות החקלאות. חוק זה בא להוציא את הסקטור החקלאי מהשפל הקשה שאליו נקלע ואשר לא יכול היה לצאת ממנו זה למעלה מ10- שנים. חוק זה נתן גיבוי ממשלתי לחקלאות כי בזמנו שפל לא ישארו במצוקתם. הממשל התחייב לרכוש עודפי תוצרת ועזרה בתכנון הגידול החקלאי הוא הקים בנקים למשכנתאות עבור סקטור זה ובעצם הסדיר
בחוק ביטוח כנגד אסונות טבע ואסונות כלכליים.
3. חוק הבראה לאומית של התעשייה - National Industrial Recovery Act. חוק זה בא להחזיר עובדים למעגל העבודה והתיר למעסיקים לצמצם את הייצור ולשמור על המחירים. פעולה זו באה להקטין את עלויות הייצור תוך הבטחת אי פיטוריהם של עובדים. החוק פתח קוד לתחרות הוגנת ובו בזמן מנע הורדת משכורות. נקבע שכר מינימום
ומספר שעות עבודה מקסימליות על פי חוק לפועלים הותר להתאגד באיגוד מקצועי על פי בחירתם הם.
4. הוקמו חיל אזרחי לשימור הטבע Civilian Conservation Crops-CCC. מסגרת ארגונית זו באה לתת תעסוקה ל6- מליון צעירים שהועסקו בשמירה על מטעים, כיבוי שריפות יער, נטיעת מליוני עצים חדשים, בניית סכרים קטנים לעצירת שטפונות, בלימת התפשטות מגפות בריסוס מוקדי יתושים והדברת חיידקי המלריה.
5. הוקמה רשות לעבודות אזרחיות Civil Works Authority זוהי מסגרת פדרלית שהעסיקה 4.3 מליון איש בעבודות אזרחיות כמו שיפוץ ובניית 40,000 בתי ספר, 3,500 מגרשי ספורט, 1,000 שדות תעופה, סלילת 80,000 קילומטר דרכים ונשכרו 50,000 מורים להפעלת בתי ספר באזורים כפריים ופתיחת קורסים למבוגרים בערים.
6. מפעל הכותבים האמריקאי - זהו מפעל שבא לעודד אמנים מסוגים שונים מדענים, סופרים, עיתונאים, שחקנים, במאים ומוסיקאים מובטלים.
7. פרוייקט עמק הטנסי - Tennessee Vally Authority מפעל זה היה היהלום שבכתר מאחר שהוא עסק בשיקום איזורי. נבנו כאן 25,000 סכרים לבקרת שטפונות, לייצור הנקה ולייצור חשמל. בעמק זה, עמק הטנסי, יושבו אלפי חקלאים ובאמצעות הקומפלקס הטכנולוגי אדיר מימדים זה לקחו קרקע ציבורית והפכו אותה לפוריה. נהר הטנסי הפך
מפינה שכוחת אל לאחד הנהרות העמוסים ביותר והוא הפך למודל חיקוי בעולם כולו.
תפישת היסוד במפעלים אלה היתה כלכלית. אין זה מספיק שלאנשים תסופק עבודה סתמית שאין בה שום דבר. מפעלים אלה צריכים להיות לטווח ארוך והם חייבים לשאת את עצמם. עליהם להיות רווחיים. דוגמה טובה לכך הוא פרוייקט עמק הטנסי שהשכיל בשל התכנון והתחכום שבו, לספק חשמל גם לאיזורים שמחוץ לתחומו הגיאוגרפי. כך העובדים
ירגישו סיפוק, יש להם מטרה שלשמה כדאי לעבוד וכי בעבודה זו הם יכולים להביא לידי מימוש את מלוא כשרונותיהם ויכולתם. מסגרת עבודה כזאת נותנת להם מוטיבציה חזקה מאוד.
ה-New Deal היה שילוב מוצלח ביותר של פרגמטיזם, הומניזם ומדינת סעד. כל זאת מבלי לשנות את דפוסי היוזמה הפרטית, הכלכלית והחברתית. "יסודות התכנון והפיקוח הוגבלו לוויסות, חיזוק ועידוד של גורמי הכלכלה והחרבה, ליצירת שיווי משקל ושיוויון ביניהם ולא להשתלטות עליהם. נוצר דפוס חדש של דמוקרטיה שבה כל הגורמים
מופיעים כשווי כוח. כקבוצות לחץ הנאבקות לשיפור מצבן והבטחת האינטרסים שלהן, ותוך כדי כך מבטיחות את חלקן ברווחה ההולכת וגדלה של החברה כאשר המדינה מבטיחה את קיום כללי השיוויון והמשחק ומבטיחה את שלומו ורווחתו של הכלל על ידי יצירת מסגרות מתאימות של פעולה ושירותים".
שינויים במבנה האליטות כתוצאה מה-New Deal
ה-New Deal היווה משום רעידת אדמה פוליטית במרקם החברתי האמריקאי. אם עד קצת אחרי כניסתו של רוזוולט לכס הנשיאות, המערכת הפוליטית היתה פשוטה יחסית הרי שעתה המערכת הפכה למורכבת יותר. מכלול פעילותו של רוזוולט היה לצנינים בעיני בית המשפט העליון וזה ניסה לא פעם לשים גלגלים בתוכנית השיקום של רוזוולט, אך ללא
הצלחה. עתה פעלו במדינה בנוסף למפלגות ולשאר המסגרות הפוליטיות השמרניות גופים חדשים ורבי עוצמה כמו האיגודים המקצועיים והרשויות השונות שהוקמו על ידי רוזוולט. בנוסף לכך, החקיקה החדשה החלישה מעוצמתם של התאגידים הגדולים. הרשות השופטת קיבלה עתה צבע ואיכויות שלא עמדו לרשותה קודם לכן. עתה עליה לדאוג
לאינטרסים לא רק של בעלי ההון, אלא גם לאינטרסים של כלל הציבור האמריקאי. לראשונה לתחיקה הסוציאלית ולבעיות של המעמד הנמוך יש משקל רב בתהליך קבלת ההחלטות והחקיקה.
העסקים הפכו מכוח פוליטי ראשי לאחת מקבוצות הלחץ הפועלות במדינה והשלטון אוייש לראשונה לא רק על ידי כלכלנים ויוצאי הקצונה הבכירה אלא גם ע"י אנשים שמקצועם הוא פוליטיקה. לכך משמעות רבה מאוד. הכלכלן ויוצא הצבא הם בעלי ראייה צרה, הם רואים עצמם כמייצגי סקטור מסוים. הפוליטיקאי הוא בעל ראייה רחבה יותר,
לעיתים מערכתית. הוא חייב לראות את מאזן הכוחות הפנים מדינתי ברמת המקרו. אם הוא לוקח מאחד הוא צריך לתת לשני ולהיפך. המערכת התעשרה בגוונים שונים של שחקנים שלכל אחד מהם יש מה להגיד.
סיכום
ה-New Deal היה נקודת מפנה בלתי הפיכה בחברה האמריקאית. המפולת הכלכלית שהצמיחה את ה-New Deal הביאה צורת חשיבה והתנהגות שהיו נורמטיביים בארה"ב לסוף דרכם ובמחיר חברתי וכלכלי קשה מנשוא. עצם העובדה שבשיאו של השפל, 25% מכוח העבודה האמריקאי היה מובטל יכולה להעיד עד כמה חמור היה המצב.
רבים האשימו את רוזוולט בחסך אידיאולוגי ומסיבה זו מצאו בשיטת העבודה שלו פגמים לא מעטים ואלה אכן היו קיימים ולא רק פרי דמיונם של המבקרים והמתנגדים לו. ואולי זה בעצם היה יתרונו של רוזוולט. הובר אמנם פעל על פי אידיאולוגיה מסויימת, אבל כתוצאה מכך היה לו קיבעון קונצפטואלי שממנו לא רצה ולא יכול היה
להשתחרר. רוזוולט לעומתו ראה שיש בעיה ובעיה זו היא אקוטית ביותר. הוא ניגש לפתור אותה במהירות, מיד עם כניסתו לכס הנשיאות. אם הובר פעל בהססנות רבה ובצורה מאוד מגומגמת, הרי שרוזוולט פעל בנחישות ובהחלטתיות רבה. רוזוולט היה נאמן לביטוי מאוד אמריקאי To Cut Carress, הוא נלחם בכוח רב נגד אלה ששמו רגליים
לרבות בית המשפט העליון והוא אמנם הצליח בכך.
הקמת הגופים החדשים שבאה לפתור את בעיות התעסוקה יכלה לכאורה לסרבל את המערכת, אך דווקא בזכות זאת הוכנסו למערכת הפוליטית איזונים ובלמים חדשים שהסיטו את האוריינטציה הכללית מכלכלה נטו לכלכלה וחברה. האינטרס הציבורי הוא חשוב לא פחות מהאינטרסים של התאגידים. אחד בעצם לא יכול לפעול ללא השני. המערכת הפכה
הומנית ודמוקרטית יותר. ה-Laissez Faire התברר בעצם כג'ונגל אחד גדול שבו רק לחזק זכות לשרוד. כל תהליך קבלת החלטות ברמת המקרו חייב מעתה להביא בחשבון משתנים רבים. זכות הקניין הועמה כנגד שיוויון ההזדמנויות. בחברה האמריקאית מעתה, לכולם יש מקום.
ביבליוגרפיה
1. אריאלי יהושע - ארצות הברית בין שתי מלחמות בתוך בלוך ש.י. (עורך) - תולדות המאה ה20- כרך א' הוצאת יזרעאל 1979 517 עמ.
3. ברקאי חיים - התמוטטותה של המערכת הכלכלית הקלסית בתוך בלוך ש.י. (עורך) תולדות המאה ה20- כרך א' הוצאת יזרעאל 1979 517 עמ.
4. גוטפלד ארנון - פרנקלין ד. רוזוולט והניו דיל 1933-1938 בתוך גוטפלד ארנון (עורך) החוויה האמריקאית הוצאת זמורה ביתן 1986 235 עמ.
5. ארנון גוטפלד (עורך) - החוויה האמריקאית הוצאת זמורה ביתן 1986 255 עמ.
6. גוטפלד ארנון - ארצות הברית ממלחמת האזרחים למלחמה הקרה אוניברסיטה משודרת משרד הביטחון 1989 164 עמ.
7. גוטפלד ארנון - תנועת העבודה האמריקנית מנידוי לשותפות בתוך ארנון גוטפלד (עורך) - החוויה האמריקנית הוצאת זמורה ביתן 1986 284 עמ.
8. גלבריית ג'ון - חברת השפע עם עובד 1972 288 עמ.
9. הורוביץ חגי - זכויות הקניין וסרסורי עבודה בארה"ב 1880-1950 בתוך
הופשטטר ריצ'ארד - המסורת המדינית של אמריקה ויוצריה הוצאת יחדיו 1969 440 עמ.
10. סמואל אליוט, מוריסון הנרי, סטיל קואג'ר ויליאם א. לכטנברג - ההיסטוריה של ארה"ב כרך ב' 1984 884 עמ.
11. מיילס רייט ס. - היעילו ת השלטת ספרית הפועלים 1958 416 עמ.
12. לילינטאל דוד - רשות עמק הטנסי הוצאת עם עובד תש"ו 237 עמ.
כללי
13. מצר יעקב - "בין המשבר הכלכלי הגדול והניו דיל" זמנים אביב 1982 עמ' 44-57.
14. Leuchlenberg Franklin - D. Rosevelt and the New-Deal 1932-1940 Harper and Row 1963.
Allen Nevins - The United States in a claolic world.
15. 1918-1933 New-Haven Yale 1950
Schlesinger Ar C Jr - The Age of Rosevelt Vol. I-II Boston: Hou and Milflin 1957-1960.
גוטפלד אמנון - פרנקלין ד. רוזוולט 1933-1938 בתוך אמנון גוטפלד (עורך) - החוויה האמריקאית הוצאת זמורה ביתן 1986 עמ. 235
אריאלי יהושע - ארצות הברית בין שתי מלחמות בתוך בלוך ש.י. - תולדות המאה ה20- כרך א' הוצאת יזרעאל 1979 עמ. 433
שם עמ. 434
שם עמ. 435
הורוביץ חגי - חוק זכויות הבנין וסכסוכי עבודה בארה"ב 1880-1950 בתוך אמנון גוטפלד (עורך) - החוויה האמריקאית עמ. 181
אריאלי יהושע - ארצות הברית בין שתי המלחמות שם עמ. 435
מוריסון אליוט סמואל, קומאג'ר הנרי סטיל ורטנברג ויליאם א' - ההיסטוריה של ארה"ב כרך ב' 1984 עמ. 625
אריאלי יהושע - ארצות הברית בין שתי המלחמות שם עמ. 436
גוטפלד אמנון - ארה"ב ממלחמת האזרחים למלחמה הקרה אוניברסיטה משודרת 1989 עמ. 136
שם שם
גוטפלד אמנון - פרנקלין ד. רוזוולט והניו-דיל 1933-1938 בתוך אמנון גוטפלד (עורך) החוויה האמריקאית הוצאת זמורה ביתן 1986 עמ. 235
שם עמ. 236
ראווי בטרא - השפל הכלכלי הגדול של 1990 הוצאת מטר 1988 עמ. 114-115
שם עמ. 115
שם עמ. 118
שם שם
גוטפלד אמנון - פרנקלין ד. רוזוולט והניו-דיל 1933-1938 שם עמ. 236
גלבריית ג'ון ק. - חברת השפע עם עובד 1972 עמ. 81
גוטפלד אמנון - ארה"ב ממלחמת אזרחים למלחמה הקרה שם עמ. 134-135
ברקאי חיים - התמוטטותה של המערכת הכלכלית הקלסית בתוך בלוך ש.י. (עורך) תולדות המאה ה20- שם עמ. 219
גוטפלד ארנון - ארצות הברית ממלחמת האזרחים למלחמה הקרה שם עמ. 136-137
הופשטטר ריצ'ארד - המסורת המדינית של אמריקה ויוצריה הוצאת יחדיו 1969 עמ. 358
שם עמ. 359
גוטפלד ארנון - ארצות הברית ממלחמת האזרחים למלחמה הקרה שם עמ. 136-137
הופשטטר ריצ'ארד - המסורת המדינית של אמריקה ויוצריה שם עמ. 327-328
סמואל אליוט מוריסון, הנרי סטיל קומאג'ר, ויליאם א. לכטנברג - ההיסטוריה של ארה"ב שם עמ. 627
שם עמ. 628
גוטפלד ארנון - פרנקלין ד. רוזוולט והניו-דיל 1933-1938 ארנון גוטפלד (עורך) - החוויה האמריקאית שם עמ. 237
שמואל אליוט מוריסון, הנרי סטיל קומאג'ר, ויליאם א. ליכטנברג - ההיסטוריה של ארה"ב שם עמ. 628-629
גוטפלד ארנון - תנועת העבודה האמריקנית: מנידוי לשותפות ארנון גוטפלד (עורך) החוויה האמריקאית שם עמ. 237
גוטפלד ארנון - ארצות הברית ממלחמת האזרחים למלחמה הקרה שם עמ. 60
שם עמ. 62
שם עמ. 94
שם עמ. 98
אריאלי יהושע (עורך) - המחשבה המדינית בארה"ב כרך ב' מוסד ביאליק 1969 עמ. 332
גוטפלד ארנון - ארצות הברית ממלחמת האזרחים למלחמה הקרה שם עמ. 140
אריאלי יהושע (עורך) - המחשבה המדינית בארה"ב שם עמ.
סמואל אליוט, מוריסון הנרי, סטיל קואג'ר ויליאם א. לכטנברג - שם עמ. 632
גוטפלד ארנון - ארצות הברית ממלחמת האזרחים למלחמה הקרה שם עמ. 141
גוטפלד ארנון - תנועת העבודה האמריקאית - מנידוי לשותפות בתוך ארנון גוטפלד (עורך) החוויה האמריקאית שם עמ. 231
שם עמ. 142
גוטפלד ארנון - פרנקלין ד. רוזוולט והניו דיל 1933-1938 בתוך גוטפלד ארנון (עורך) החוויה האמריקאית שם עמ. 239
ריצ'ארד הופשטטר - המסורת המדינית של אמריקה ויוצריה שם עמ. 354
גוטפלד ארנון - פרנקלין ד. רוזוולט והניו דיל 1933-1938 בתוך גוטפלד ארנון (עורך) החוויה האמריקאית שם עמ. 239
שם עמ. 240
שם עמ. 241
שם עמ. 241-242
סמואל אליוט, מוריסון הנרי, סטיל קואג'ר ויליאם א. לכטנברג - ההיסטוריה של ארה"ב שם עמ. 643
לילינטאל דוד - רשות עמק הטנסי הוצאת עם עובד תש"ו 237 עמ.
אריאלי יהושע (עורך) - המחשבה המדינית בארה"ב שם עמ. 333
שם עמ. 248
מיילס רייט - היעילות השלטת ספרית הפועלים 1958 עמ. 270
שם עמ. 271
1

תגים:

רפובליקאים · דיל · ניו · אמריקה · מדינה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הגורמים והסיבות שהביאו לכינון הNEW DEAL-", סמינריון אודות "הגורמים והסיבות שהביאו לכינון הNEW DEAL-" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.