סחר בין ישראל לאיחוד האירופי

תקציר העבודה:

ב- 1 בינואר 1999 האיחוד האירופי נכנס לשלב חדש עם הקמת ה- EUM (איחוד כלכלי ומוניטרי Economic And Monetary Union -), בו חברות 11 מתוך 15 מדינות האיחוד האירופי, ועם יצירת מטבע אירופי אחיד (אירו Euro), אשר החל משנה זו (2002) יחליף את המטבעות של המדינות החברות.

תעשיית היין בארצות אירופה היא תעשייה גדולה למדי, ולא רק בשל תנאי האקלים המתאימים ומרחבי אזורי הגידול, אלא גם משום שתרבות האירופאים היא לשתות יין והרבה - הצריכה הממוצעת הינה כ- 75 ליטר לנפש בשנה.

כיום פועלים בארץ כ- 10 יקבים מסחריים שהבולטים בינהם הם: כרמל מזרחי, ברקן, רמת הגולן, תשבי וסגל.
מלבד אותם יקבים, חדרו לשוק חברות המייבאות יינות מחו"ל ממדינות כגון: צרפת, ספרד, איטליה ועוד. חלק מהסיבות להגדלת הייבוא הוא המחסור שנוצר ביינות (כתוצאה ממחסור בגידולי גפנים), העלייה הגדולה מרוסיה ורומניה, סינדרום היין (המחקרים הבריאותיים הממליצים על שתיית יין אדום המונע אפשרויות למחלות לב) והגדלת הצריכה בנפש.

תוכן העניינים:
- האיחוד האירופי
סיבות להקמת האיחוד
האיחוד האירופי וישראל
תעשיית היין באירופה
תעשיית היין בספרד
ניתוח PEST - האיחוד האירופי
מודל חמשת הכוחות של Porter - ענף היין באירופה
ניתוח SWOT - חברת Torres Penedes
תעשיית היין בישראל
ניתוח PEST - ישראל:
מודל חמשת הכוחות של Porter - ענף היין בישראל
ניתוח SWOT - חברת "כרמל מזרחי"
אפשרויות חדירה של TORRES PENEDES לשוק הישראלי
אפשרויות חדירה של "כרמל מזרחי" לשוק האירופאי
ביבליוגרפיה

מקורות:

ניתוח PEST - ישראל:
"החברה, ספקיה, גורמי הביניים, הלקוחות, המתחרים והציבור, כולם פועלים במסגרת סביבה גדולה יותר של כוחות המציבים הזדמנויות או איומים לפני החברה. על החברה לצפות כוחות אלו ולהגיב עליהם"
(קוטלר, אמסטרונג, 1991, "עקרונות השיווק", עמ' 91)
הסביבה הפוליטית:
הסכמי הסחר עם הקהילה האירופית:הסרת מכסים ומתן אפשרויות למעבר סחורות חופשיות בין ישראל לקהילה האירופית מאפשרת הזדמנויות עסקיות והוזלת עלויות.
עידוד ממשלתי לסחורות חקלאיות
מצב מדיני:יחס האיחוד האירופי לישראל משתנה בהתאם למצב באזורנו ויחסנו עם הפלסטינים. אך, בניגוד לזאת, אין סכנה כי ההסכמים שנחתמו עם האיחוד ישתנו.
מכון היין והתן הישראלי:ייבוא יין מצריך אישורים ממכון היין ומתן מענה על התקנים הישראלים
בעיות ביטחוניות:אנשים רבים עלולים להיקרא למילואים ועלולה להיווצר בעיה של זמינות אנשים / עובדים.
סוגיית "כללי המקור":ע"פ מסמך זה, סחורות שמקורן ביישובים בגדה המערבית, רצועת עזה, רמת הגולן ומזרח ירושלים אינן סחורות אשר יוצרו בישראל ועל כן הסכם האסוציאציה אינו חל עליהן. על רקע הידרדרות המצב בין ישראל לפלסטינים, החל האיחוד להפעיל לחץ על ישראל.
ישראל לא נהנית ממנגנון הצבירה הפאן - אירופי אשר מאפשר למספר מדינות (לא דווקא חברות באיחוד) להיחשב כמדינה אחת לצורך "כללי המקור".
הסביבה הכלכלית:
הסכמי הסחר בין ישראל לאיחוד האירופי
רמת המוכנות של פירמות של פירמות למעבר לעידן האירו נמוכה - פירמות ישראליות עלולות לחוש את השינוי בפתאומיות לפני שהן מוכנות לכך.
המשק הישראלי במיתון, והתנודות בשער הדולר מורגשות בהתאם.
אין מכס על יין מיובא - הדבר מזיק לתעשיית היין המקומית
ענף היין בארץ נמצא על פרשת דרכים:כמעט ואין תיירות, בתי המלון ריקים ולכן הצריכה בענף התיירות כמעט אפסית. במסעדות באזור המרכז יש ירידה של תפוסה וצריכה וההערכה היא שהרבה יבואנים יתקשו להיפטר מהמלאי שרכשו.
צרכנים בישראל משלמים פערי שיווק של מאות אחוזים על יין.
הסביבה החברתית:
החברה הישראלית בעלת מודעות רבה יותר לאיכות ושירות מאשר בעבר.
חל גידול שנתי של כ - 15% בהיקף כספי של מכירות יין.
60% מהישראלים אינם שותים יין, לכן הפוטנציאל לכבוש נתח שוק הוא אדיר.
הצעירים הישראלים בני 25 - 40 מטיילים יותר בחו"ל שם נחשפים ליינות ומביאים את תרבות היין לישראל.
הסביבה הטכנולוגית:
"ביינות העולם החדש אין אזורי גידול קלאסיים של ענבים לפי הגדרה מסורתית. השפעת גורמים סביבתיים הופכת למשנית. פלאי הטכנולוגיה מאפשרים להוסיף מים בהשקיה מבוקרת, לשנות את הרכב המינרלים באדמה ולפתור בעיות ניקוז. ישראל מבחינה טכנולוגית שייכת לעולם החדש".(ד"ר סרנט אמיר, "ענבים בישראל",
www.israelwines.com)
ישראל זכתה להיכלל בתוכניות מחקר ופיתוח מדעיים טכנולוגיים של האיחוד האירופי.
מודל חמשת הכוחות של Porter - ענף היין בישראל
כוחם של מתחרים:
שוק היין בארץ מורכב מהחברות הגדולות כאשר בינן "כרמל מזרחי", יבואנים שונים וכמה יקבים קטנים. בשנים האחרונות החל הצרכן הישראלי להעדיף יינות איכותיים גם במחיר גבוה יותר, ובתוך כך החל שוק היין המיובא ליהנות מצמיחה מתמדת. עקב כך, גדלה התחרות הקיימת בשוק בשנים האחרונות בצורה חסרת תקדים, כאשר נתח שוק רחב
עדיין אינו מכוסה, וכוחם של המתחרים בשוק בהשפעה בינם לבין עצמם גדולה מאוד.
חברות היין החלו לשנות אסטרטגיות שיווק בהתאם למצב בשוק, כמו שימוש בזרועות שיווק והפצה להחדרת מותגים למדפים ברשתות שיווק ולא רק במסעדות יוקרה, הוזלת מחירים וייבוא זנים חדשים של יינות.
כוחם של הספקים:
ייצרני היין בארץ תלויים רבות בחומר הגלם - הענבים, ומכאן בכורמים.
כמות מטעי הגפנים בארץ אינה רבה ולכן קצב התאמתה אינו מספק את צרכי השוק הגדלים, ובנוסף, עלויות שינוע ענבים מאירופה מייקרות מאוד את חומר הגלם (אם ברצוננו לשמור על איכותו), לכן, כוחם של הספקים גדול.
כוחם של הקונים:
למרות הפיזור הנמוך בשוק היין הישראלי, כאשר כרמל מזרחי מחזיקה את רובו, כוחם של הקונים גדל מיום ליום. עצם קיומו של אוליגופול היין, מונע שינויים במחירי היינות בארץ, אך הדרישה לאיכות גוברת מיום ליום. לדוגמא, סדרת יינות סלקטד עברה מתיחת פנים עיצובית במסגרתה הוחלפו תוויות הבקבוקים לתוויות חדשות,כפי שאמר
מוטי סלע, מנהל אגף השיווק בכרמל מזרחי: "ההחלטה על החלפת התווית היא תוצאת מחקר שבוצע ע"י מכון "חקר" בקרב צרכני יין, שהצביע על הצורך ברענון התווית"
("מתיחת פנים לסלקטד", 18.11.01, גלובס).
בנוסף, למרות שליטתה של כרמל מזרחי בשוק היין בישראל, פתיחתו של השוק האירופי מהווה איום חדירה של מגוון רב של משקאות איכותיים העלולים לנגוס בנתח שוק היין בישראל.
כוחם של מוצרים תחליפיים:
מקצת המשקאות התחליפים ליין הם וודקה, ברנדי, וויסקי, בירה, וכמובן משקאות לא אלכוהולים כגון המשקאות התוססים למיניהם.
בתרבות הישראלית, משקאות אלו נמצאים ברוב הבתים, אך מעטים מהאוכלוסייה הישראלית יודעים להעריך אותם. מרבית צרכני משקאות אלו בארץ מתייחסים אליהם כאל משקאות חברותיים, סמלי סטאטוס או אמצעי לעשות בהם מצב רוח טוב לאחרים, אך לא רבים מהישראלים אשר אוהבים את טעמם. בעיקרון, התרבות בישראל רק לפני כמה שנים נפתחה
בצורה ממשית לתרבות היין והמשקאות החריפים. אמנם צריכתם של משקאות אלו (בכללם הוודקה) עלתה עם העלייה הרוסית, אך עדיין טעמו העדין של הישראלי הממוצע אינו מסוגל לעכל את טעמם המר של המשקאות החריפים בעלי ריכוז האלכוהול הגבוה, ויין, כמוצר שאינו נכנס לקטגורית המשקאות החריפים הללו אלא דווקא לקטגורית האוכל,
נצרך בצורה רבה יותר בארץ, ולא נראה כוח תחרותי רב של ממש של משקאות אלו על היין.
כוחם של המתחרים חדשים:
בישראל קיים אוליגופול יין. זהו מצב בו פירמות מעטות חולשות על מרבית השוק ונהנות מרווחים א-נורמלים, הגבוהים בהרבה מהרווחים במצב של תחרות אמיתית.
אוליגופול היין בישראל מורכב מכמה יצרנים מקומיים גדולים (בעיקר כרמל מזרחי, ברקן, בנימינה ויקבי הגולן) וכמה יבואנים גדולים (האחים שקד), כלומר, סה"כ 10 שחקנים גדולים.
מחסומי הכניסה לשוק היין בארץ, המורכבים מגורמים כלכליים, פוליטיים ואחרים מקשים על כניסת מתחרים נוספים לענף.
למרות זאת, גדל כוחם של המתחרים הקיימים כבר בשוק, עם שינויים אסטרטגיים, כפי שסיפר שמואל בוקסר, מנכ"ל ויו"ר יקבי ברקן אשר קרא תיגר על ההגמוניה של כרמל מזרחי בשוק:
"אנו חושבים שמחירי היין הגיעו לרמות בלתי סבירות בגלל התנהגות גרידית של משווקים, שמרחיקה את הצרכנים משוק היין. אין שום היגיון לשלם 80 ? לבקבוק יין. אנו ניתן בקבוק שנתנו בעבר ב - 60 ? במחיר של 20 ?"
(ורד שרון-ריבלין, 26.08.01, "יקבי ברקן תוקפת השוק באסטרטגית מחיר", גלובס)
ניתוח SWOT - חברת "כרמל מזרחי"
חוזקות:
החברה מוכרת ובעלת ניסיון של שנים בתחום היין
היין של כרמל מזרחי נחשב למותג בארץ
החברה תופסת כ - 50% מנתח השוק בארץ - מובילה בכמות
כיסוי גיאוגרפי מלא בארץ
הון עצמי גבוה
מקצוענות
יינות החברה הם יינות כשרים
יינות החברה עומדים בתקני הארץ ומרבית התקנים באירופה בינם ISO-9002
האסטרטגיה לפיה פועלת החברה טובה מאוד ומקנה לה שליטה בשוק
לחברה מגוון מוצרים במגוון מחירים
החברה בקשר מתמיד עם לקוחותיה הקבועים
זכייה בתחרויות בארץ ובאירופה
טכנולוגיות הייצור הן מהמתקדמות בשוק
כרמל מזרחי הם מממני המכון הישראלי ליין
חולשות:
עקב כשרות היינות, הם נתפסים בחו"ל כיינות לצורכי בישול ואפייה
יינות כרמל מזרחי משווקים בשוק הקמעונאי, דבר המביא לירידת ערך היין בעיני הצרכן
כרמל מזרחי מרגישים מוגנים עם היינות הכשרים שלהם, דבר המביא להתעלמות מהמצב התחרותי בשוק
החברה תלויה במרביתה בסחורה המיוצרת בארץ, שלעיתים מניבה גפנים פגומים, בניגוד לסחורה מאירופה
קיימת תלות במשק המים בארץ שבשנים האחרונות מצבו ירוד
מדיניות מחירים - המחיר גבוה עצם היות היין כשר, כאשר צרכנים עלולים להעדיף מוצר זול יותר
לחברה תדמית מזדקנת
איומים:
משק המים בארץ עלול ליצור בעיה בחומרי הגלם
הענף בארץ מאופיין ברמת רווחיות נמוכה
המצב המדיני עם הפלסטינים עלול לדרדר את היחסים עם האיחוד האירופי, וכתוצאה עלולה להיווצר בעיה בייצוא לאירופה
הצרכנים מבינים יותר ודורשים איכות וחדשנות כמו באירופה - הדבר דורש מהחברה להיות "עם היד על הדופק"
המיתון הכלכלי בארץ מתמשך, ויין עלול להפוך להיות מוצר מותרות
הזדמנויות:
אפשרות לשיתוף פעולה עם חברות מאירופה כתוצאה מהסכמי הסחר
השוק המקומי בארץ מתפתח משנה לשנה
קיים נתח שוק גדול שעדיין לא כוסה, וכרמל מזרחי יכולה לנצל זאת לטובתה
מחסומי כניסה לענף ואוליגופול היין מקשים על כניסת מתחרים חדשים ולכן יצירת התחרות מועטה. לכרמל מזרחי אפשרות גדולה יותר לשלוט בשוק
אפשרות להקמת שותפויות אסטרטגיות עם חברות מחו"ל ומהארץ
אפשרויות חדירה של TORRES PENEDES לשוק הישראלי
חברת Torres Penedes משווקת בארץ כ - 6 שנים ע"י וינטג' יינות בע"מ אשר קיבלו את הזיכיון להפצת היין בארץ.
למרות זאת קיימות מספר אסטרטגיות נוספות לפיהן Torres Penedes יכולים לבצע חדירה מסיבית יותר לשוק הישראלי והן:
הפצת מוצרים כשרים:כידוע, חברת Torres Penedes אינה מייצרת יינות כשרים ולכן אינה יכולה לתפוס נתח שוק נרחב בארץ של שומרי כשרות, לכן במידה ותצא בקו מוצרים חדש של יינות כשרים בנוסף לשינוי לוגיסטי בקו הייצור (כגון עובדי ייצור יהודים ומשגיח כשרות) האפשרות של תפיסת נתח שוק זה תהיה בהישג יד. הדבר כרוך
כמובן בהוצאות גדולות ויש צורך לבדוק את כדאיות ההשקעה.
ייבוא בעזרת חברה ישראלית מוכרת:חברת Torres Penedes משווקת כיום בארץ באמצעות יינות וינטג'. אך מפיץ זה אינו מוכר בארץ. לכן, חברת Torres Penedes יכולה לבצע את הפצת המוצרים שלה בארץ ע"י חברה גדולה יותר, מוכרת בארץ,. אך הדבר דורש שהחברה המפיצה לא תחשוש מאיבוד נתח השוק שלה לטובת Torres Penedes אלא
תראה את הצד החיובי שבעניין והוא - תפיסת נתח שוק מהמתחרים בארץ.
השקת יין חדש:כחלק מאסטרטגיית חדירה לשוק יכולה חברת Torres Penedes לבצע אירועי יחצנות בארץ, כגון השקת יינות חדשים. ההשקה תכלול חברים במועדוני היין בארץ, מומחי יין , בעלי חנויות יין ועוד וזאת בכדי להכירם עם היין האיכותי של החברה. היין שיושק לא חייב להיות יין חדש אלא רק אמצעי לגרום לתודעה בקרב
הציבור הישראלי ליין ולחברה.יש לתת להם לטעום מהיין, להקשיב להם ולתת להם הרגשה שהם שותפים לצוות. הצרכנים ישימו לב להתייחסות רבה יותר מאשר המתחרים.
הפצה דרך קמעונאים:יינות Torres במטרה לשמור על מותג היין, אינם משווקים ברשתות סופרמרקטים ו"פיצוציות" ולכן אפשרות החברה לתפוס נתח שוק של מעמד הביניים בארץ פחותה, לכן, באפשרות החברה לשווק גם למקומות אלו, ובנוסף, להוריד את המחירים כך שיהיו זמינים לכל יד, אך הסיכון בדבר הוא איבוד המותג Torres Penedes.
כניסת Torres Penedes אינה מהווה איום על כרמל מזרחי בחדירתה לשוק הישראלי וזאת משום שיינותיה אינם כשרים ואינם יכולים להיות משווקים במסעדות כשרות, ובנוסף טווח המחירים של יינותיה גבוה יותר ממחירי יינות כרמל מזרחי (נע בין 60 ל - 200 ?). השוק היחידי העומד לרשותה הוא צרכני האיכות הקונים יינות בחנויות
המיועדות לכך, שאינם שומרים כשרות ומעדיפים איכות על פני מחיר.
התמודדות כרמל מזרחי עם כניסת Torres Penedes לשוק הישראלי:
על מנת להצליח מול חברת יין אירופאית המתכוננת להיכנס לשוק הישראלי, עלינו לצמצם את היתרונות שלה וליצור יתרונות חדשים עבור כרמל מזרחי. היתרון העיקרי של Torres Penedes הוא מעמדה הלגיטימי באירופה כיצרנית יין איכותי.
אסטרטגיות השמירה הינן:
יצירת יתרון פרסומי חזק - כרמל מזרחי הינו מותג מוכר, אך מזדקן. יש להצעירו או להחליף את הבקבוק המסורתי בבקבוק צעיר.
יציאה לשווקים וביצוע סקרים ממוקדים על מנת לשמור על צרכי הלקוחות.
מאחר ו Torres Penedes ישקיעו הרבה כסף בתחילה לשם החדרת המוצר שלה, יש למצל עובדה זו למען פרסום כרמל מזרחי.
לימוד המתחרה - לימוד המוצר מרכיביו, שיטות המכירה, הכרת חסמי הכניסה כגון ייצור כשר וכו'.
אפשרויות חדירה של "כרמל מזרחי" לשוק האירופאי
יינותיה של כרמל מזרחי הם יינות כשרים, ובהוויה האירופאית, יינות כשרים נחשבים יותר ליינות בישול וקינוח מאשר יינות איכותיים. לכן על כרמל מזרחי להתמקד באסטרטגיות הבאות:
מיתוג המוצר:לכרמל מזרחי יש שם עולמי בקרב הקהילה היהודית באירופה, לכן עליה להתמקד בהיותה יצרנית היין המובילה בארץ ולהפוך את שמה למותג בקרב יהודי אירופה.קהל היעד צריך להיות הקהילה היהודית ו/או הקהילה האירופאית כאשר המוצר הוא יין מ"ארץ הקודש".
ייבוא בעזרת חברה אירופאית מוכרת:באפשרות כרמל מזרחי לשווק יינותיה באירופה ע"י חברה אירופאית מוכרת וניצול נתח השוק של אותה חברה לקידום יינותיה. כמובן שאותה חברה תקבל אחוזים מתוך המכירות.
ייצור מוצרים "קשים להשגה":באפשרות החברה לייצר יין חדש, איכותי יותר, מסוג שאינו מיוצר באירופה, ובכך ליצור מצב של יין שמשווק באירופה ע"י חברה אחת בלבד, ובלתי ניתן להשגה ע"י חברה אחרת.
הקמת מפעל באירופה:באפשרות כרמל מזרחי להקים מפעל ייצור באירופה, יחיד במינו אשר מייצר יינות לא כשרים אך מהאיכות הידועה של כרמל מזרחי. כך החברה תוכל לתפוס נתח שוק של אוהבי היין היוקרתי באירופה (שיווק יין כשר אינו יכול להביא למטרה זו), אך הסיכונים בכך גבוהים: החברה יכולה לאבד את שמה כיצרנית היין הכשר
האיכותי ביותר ובנוסף צריך לבדוק האם ההשקעה בהקמת מפעל באירופה תהיה שווה ותכניס רווחים בהתאם להוצאות.
המלצתי הסופית לחברת כרמל מזרחי היא לייעל את שיווקה לקהילה היהודית באירופה וזאת עקב העובדה שאירופה היא יצרנית וצרכנית היין הגדולה בעולם. לכרמל מזרחי יהיה קשה מאוד לתפוס נתח שוק גדול מאוכלוסייה זו בעיקר עקב החיסרון הגדול ביותר - כשרות היין. לכן, על החברה להפוך חיסרון זה ליתרון ולהגדיל את שיווק היין
לשומרי הכשרות באירופה (כפי שעשתה עד היום).
לייצוא כרמל מזרחי לאירופה יש מספר השלכות:
יש להיערך בחברה בצורה נכונה מבחינת תשלומים מאחר והמטבע הוא אחיד, והספק הישראלי צריך ללמוד לעבוד במטבע החדש. יש צורך להכין את מערכת הכספים והנהלת החשבונות.
באירופה קיים "חוק הקרטל" שמטרתו תחרות הוגנת למוצר חדש, דבר שיקל על כניסת כרמל מזרחי לשוק האירופאי.
מיסוי אחיד באירופה - מסגרת מכס על ייבוא מישראל.
יש לזכור כי בין ישראל והאיחוד יש את "הסכם האסוציאציה", אך קיימות מספר הגנות ממשלתיות באירופה על החברות המקומיות:הגנה על תעשייה מקומית על ידי אפליה לרעה של הייבוא והגבלת השקעות זרותסיוע לתעשייה המקומית בכדי להעניק לה מעמד מועדף בשווקים המקומייםמיתון היריבות התחרותית באמצעות מונופולים ממשלתיים, פיקוח
מחירים וכו'.
ביבליוגרפיה
אופיר דניאל (1982), "השוק האירופי וישראל", הוצאת המכללה - המדרשה למנהל.
ז' פ.דאניאו (1963), "השוק האירופי המשותף", מ. מזרחי הוצאת ספרים בע"מ.
ד"ר מיכאל רום (1998), "בנתיב המדיניות המסחרית הבינלאומית של ישראל - העדיפויות והשוק האירופי המשותף", הוצאת רמות.
קוטלר אמסטרונג (1991), "עקרונות השיווק", כרכים א - ב, הוצאת המכון לפריון עבודה.
שחק חיים (1986), "ניהול הייצוא והיבוא", רביבים הוצאה לאור.
dr.yaacov cohen (1979), "Israel and the eec", ministery of industry, Trade, Tourism, Jerusalem.
Mercado S. Welfors R. Prescott k. (1992), "EUROPEAN BUSINESS".
יוחאי רפאלי, "החיים הטובים של אוליגופול היין", גלובס 08.11.01 (כניסה: 25.12.01)
ורד שרון-ריבלין,"יקבי ברקן תוקפת השוק באסטרטגית מחיר", גלובס 26.08.01.
"חברת הכרם מקימה חברה-בת ליינות כשרים", גלובס 12.06.01 (תאריך כניסה: 25.12.01)
"מתיחת פנים לסלקטד", גלובס 18.11.01. (תאריך כניסה: 25.12.01)
"החלום האמריקני יחכה", גלובס 25.12.01 (תאריך כניסה: 25.12.01)
"משחק אסוציאציה", גלובס 08.08.01. (תאריך כניסה: 25.12.01)
"התחרות אינה הוגנת", גלובס 04.10.01. (תאריך כניסה: 25.12.01)
ד"ר אמיר סרנת, "ענבים בישראל" מתוך אתר: www.israelwines.co.il (תאריך כניסה: 25.12.01)
"Spain Wine Competition Annual 2000", USDA (Foreign Agricultural Service), GAIN Report #SP0047 (14.12.00) by Robert Wicks.
"Attention focuses on wine's future", from http:/europa.eu.int (date of entrance: 25.12.01)
"Promotion of EU agricultural products outside the EU", from http:/europa.eu.int (date of entrance: 25.12.01)
"Top of the crops", from http:/europa.eu.int (date of entrance: 25.12.01)
www.eu-del.org.il (date of entrance: 25.12.01)
www.export.gov.il (israel export institute( (date of entrance: 25.12.01)
www.snunit.k12.il (date of entrance: 25.12.01)
www.carmelwines.co.il (date of entrance: 25.12.01)
www.toressfamily.com (date of entrance: 25.12.01)
www.torreswines.com (date of entrance: 25.12.01)
1

תגים:

אירופה · משקאות · איחוד · אירופי · בין · יין · לאומי · סחר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סחר בין ישראל לאיחוד האירופי", סמינריון אודות "סחר בין ישראל לאיחוד האירופי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.