ניתוח המחזה היפוליטוס \אוריפידס

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
מבוא
המחזה "היפוליטוס"
תפקיד הגלוי והנסתר במחזה
סיכום
ביבליוגרפיה


המחזה "היפולטיוס" מאת אוריפידס הועלה לראשונה ב-428 לפנה"ס. בסיס המחזה הוא מסורת \מיתולוגיה על מקדשו של היפוליטוס ופולחנו.
לפני אוריפידס, כבר יצקו אייסכילוס וסופוקלס רוח חדשה למיתוס ולטרגדיה, אולם אוריפידס יצר מודרניזציה של הדמויות המיתיות, שהתבטאה בנטילת חופש יצירתי בסיפורי המיתולוגיה. אצל אוריפידס המיתוסים תוארו כלקוחים מחיי היומיום. מעשה זה היה מהפכני בזמנו וגרר זעזוע רוחני אצל הצופים שלא ידעו כיצד להגיב לשינוי.
אוריפידס היה המשורר הראשון שהגדיר את נושאי יצירתו, באופי האדם, והיה אף הראשון שאפשר לדמויותיו לשנות את תכונותיהם תוך כדי השתלשלות העלילה והמחזה.
עיקר התבלטותו של אוריפידס היה בציור האופי הנשי - הן תוארו על כל עושר רגשותיהן ותשוקותיהן, בעוד שהגברים במחזותיו של אוריפידס הצטיירו לרוב כחלשים ובלתי יציבים אל מול הנשים החזקות ומלאות האופי.1
גם מבחינת הלשון היה אוריפידס חדשן - שפתו היתה רהוטה וגמישה, ומיזגה בתוכה סגנון פשוט אך אצילי, המלווה בעוצמה גדולה.
טבעה של הטרגדיה היוונית היה לקחת רגע אחד מהמיתוס הכוללני עליו היא מתבססת בכדי לשאול שאלה - מהי יכולתו של האדם בתוך הרגע הזה, מהו האדם בחברה, בפוליטיקה וכדומה. הטרגדיה למעשה עוסקת באדם ובמקומו בפוליס (במדינה), ומטרתה להאיר רעיון ולהעצים קונפליקט מסוים.

חשיבותו של אוריפידס הינה שעד לזמנו הטרגדיה עמדה בסימן גבורה. אוריפידס שינה זאת בהצגת גיבוריו כאנשים עם רגשות ולבטים, ואף הבליט את קרבתם של גיבוריו אל האדם הממוצע, זאת לעומת קודמיו שהדגישו את עליונות גיבוריהם וריחוקם מהכלל.
דבר זה הפתיע ואף הרתיע את היוונים אך לבסוף אוריפידס כבש את רוחם ולאחר כשלונות רבים שגשג ושמו נודע כיוצר מבוקש ברחבי יוון העתיקה.

עבודה זו תעסוק בגלוי והנסתר כמשקפי הקונפליקט טבע - תרבות.
מטרתי הינה לחקור את הפעולות וההתרחשויות הנסתרות אל מול המוחצנות והגלויות, תוך כדי שימת דגש על שימוש בחלל, שפה - {דיאלוג, תחפושות, דמויות ופעולות דרמטיות} ובכך להבין את הקונפליקט הקיים בין הטבע והתרבות.
מבנה העבודה נועד להסביר לקורא כיצד הגלוי והנסתר משקפים את הטבע -תרבות, במחזה "היפוליטוס". זאת דרך בדיקת המאפיינים של הגלוי והנסתר בחלל,בתנועה שבחלל, בתלבושות, בעלילה ובפעולות הדרמטיות.
טענתי היא שהדמויות אפרודיטה וארטמיס מהוות את מסגרת העלילה, אחת בפתיחה והאחת בסיום כאשר אפרודיטה כמייצגת הנסתר - התרבותי, וארטמיס כמייצגת הגלוי - הטבעי.
כל אחת והדמויות המקושרות אליה ואל מהותה.
-------------------------------------------------------------------------------------------------
1. אהרון, שבתאי, "מבוא", מתוך : מדאה לאוריפידס, ירושלים, הוצאת שוקן, 1983, עמוד 14-15.

מקורות:

אוריפידס, "היפוליטוס", {מיוונית: אהרון שבתאי}, הוצאת שוקן, תל אביב, 1992 .
אוריפידס, "מדיאה", מבוא, {מיוונית: אהרון שבתאי}, הוצאת שוקן, ירושלים, 1983.
שפיגל, נתן, "אוריפידס", אוריפידס, המשורר והוגה הדעות, פרסומי הר הצופים, הוצאת י"ל מאגנס, אוניברסיטה עברית, ירושלים, 1982.
שפיגל, נתן, "אוריפידס", מחזות אוריפידס שנשתמרו - "היפוליטוס", פרסומי הר צופים, הוצאת י"ל מאגנס, אוניברסיטה עברית, ירושלים, 1982.
Mcdonald, Marianne, "Terms of Happiness in Euripides", Hippolytus, Vandenttoeck Ruprecht, Gottingen, 1978.
Michaels, Lloyd, "The Agon in Euripides", The Early Years, Clarendon Press, Oxsford, 1992.
Segal, Charles, "Euripides the Poetics of Sorrow", Confution Concealment, Duke Uni. Press, Durham London, 1993.

תגים:

יווני · היפוליטיוס · טרגדיה · אוריפידס · גלוי · היפוליטוס · נסתר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ניתוח המחזה היפוליטוס \אוריפידס", סמינריון אודות "ניתוח המחזה היפוליטוס \אוריפידס" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.