סוגיית ההסגרה במשפט העברי

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
הקדמה
מבוא

המשפט הישראלי
מושג ההסגרה
אקט בעל אופי בינלאומי.
אקט ריבוני.
אקט של שיתוף פעולה בינלאומי.
הליך פלילי.
הבסיס הנורמטיבי של ההסגרה בישראל
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
עקרון החוקיות בהליכי ההסגרה
מבחן האזרחות
מהי הגדרת אזרח לצרכי חוק ההסגרה?
השיקולים והטעמים העיקריים המונחים ביסוד ההסתייגות מהסגרת
אזרחים.
שאלת האזרחות - המסגרת הנורמטיבית.
ההסטוריה החקיקתית - פן האזרחות

המשפט עברי
התייחסות התנ"ך לנושאים קרובים.
איסור הסגרת רוצח.
איסור הסגרת עבד שברח.
דוגמאות.
התייחסות חז"ל:
הסגרת עבריינים
הסתרת רוצחים
מסירת יחיד כדי להציל את הרבים
המקורות ההלכתיים ופרשנות
המזיק לרבים
הצלת רוצח
הסגרה משום 'דינא דמלכותא דינא'
התדיינות בפני בימ"ש לא יהודי
תנאים להסגרה עפ"י חוק ההסגרה והתאמתם למשפט העברי.
עגינות
סיכום השיטות, וע"ד.
שיטת הרב ישראלי.
שיטת אלון.
עניות דעתנו.
מקורות

הקדמה
דרכי שיתוף הפעולה בין אומות העולם הנאורות בדבר המלחמה בעבריינות הביאו לגיבוש עקרונות מיוחדים וכללי יסוד לענף "המשפט הפלילי הבינלאומי", שבו נפגשות, מתעמתות ונשזרות הנורמות בעלות האופי הפלילי שבמשפט הבינלאומי והנורמות שהן בעלות יסוד נוכרי שבמשפט הפנימי של כל מדינה ושל כולן ביחד.
מוסד ההסגרה יצר לעצמו מעמד נכבד ביותר בענף משפט זה, ולו גם בשל היותו מן הוותיקים בין מוסדות המשפט הפלילי הבינלאומי.
התפתחו והתגבשו לגביו עקרונות, כללי יסוד ומושגיות, שהיקפם ומשמעותם מצדיקים אף את המושג "משפט הסגרתי", כתחום מיוחד של המשפט הפלילי הבינלאומי, הן מבחינת הדין הפוזיטיבי והן מן הבחינה העיונית.

אנו לקחנו את נושא ההסגרה ובחנו את התאמתו, למשפט העברי1. כרקע לכך, הסברנו מהי הסגרה, ומהי תכלית ההסגרה דהיום.
חשיבות נודעת לעמדת המשפט העברי במרחב הקונסטיטוציוני, משפטי וחברתי-היסטורי של מדינת ישראל.
במרחב המשפטי, ישנם מס' גורמים לחשיבות זו:
א. חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו2, שאת השפעתו אנו מוצאים על המערכת החוקתית כולה - ויש הרואים בו כמגלם את עקרונות היהדות מאז ומתמיד - קובע בסעיף המטרה: "חוק יסוד זה מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית".
חוק יסוד זה מקרין מכוחו החוקתי גם על חוק ההסגרה.3

ב. חוק יסודות המשפט, תש"מ - 1980, קובע את עקרונות הצדק והיושר, החרות והשלום של מורשת ישראל כמקורות משלימים בחלק מהמערכת המשפטית הישראלית.

ג. במגילת העצמאות נאמר: "מדינת ישראל תהיה מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל".

מדברים אלו - ובלעדיהם - ראוי לו למשפט הישראלי, וראוי לה לחברה הישראלית שתקשור עצמה עם עברה, עם ההיסטוריה העשירה שלה ועם העם - עם הספר השייך אליה.

ה"הסגרה" בעבודה זו, הגדרתה היא: "כאותו מוסד משפטי המשמש בסיס למסירת אדם מידי המדינה שבשטחה הוא נמצא למדינה אחרת עקב בקשתה, לשם אכיפת הדין עליו בשל עבירה פלילית".

אולם, ההסגרה במקורות המשפט העברי נושאת אופי משתנה במהלך ההיסטוריה היהודית. אופיה המשתנה של ההסגרה נבע מהמצבים המשתנים בהם היה נתון העם היהודי ובהתאם למצבים נקבעו הדינים. וע"כ מתוך שלל המקורות שהובאו לא ניתן היה לקבל מענה ברור לשאלת עמדת המשפט העברי לגבי חוק ההסגרה וכתוצאה מכך יש שחייבו הסגרה ויש ששללו אותה בהשלכה לימינו.
אנו בעבודה זו, ננסה לברר את הגישות השונות בדבר המסקנות שהוסקו מעמדת המשפט העברי.
-------------------------------------------------------------------------------
1. פרופ' מ' אלון סקר בהרחבה את דיני ההסגרה במשפט העברי בבג"צ 852/86, בשג"ז 483/86 אלוני ואח' נ' שר המשפטים ואח', פ"ד מא (65-99 (2. כמו"כ הדברים הובאו ב"דיני ההסגרה במשפט העברי", תחומין ח, תשנ"ג, .263-286
אין לנו עניין בחזרה על הדברים אלא בהרחבה, חידוש והתמקדות בהבנת המקורות לתכלית דיני ההסגרה.
2. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב1992-, פורסם בס"ח 1391, תשנ"ב (25/3/1992), עמ' .150
3. על הקרנת רוח פני הדברים על חוקים שקדמו לחה"י יכתב בהמשך בהרחבה וכן ראה פס"ד בש"פ 537/95 גנימאת נ' מ"י, פ"ד מ"ט (355. (3

תגים:

אלון · דינא · דמלכותא · הסגרה · ישראלי · מוסר · עגינות · ערכאות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סוגיית ההסגרה במשפט העברי", סמינריון אודות "סוגיית ההסגרה במשפט העברי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.