תפיסת הרצון בהיסטוריוגרפיה של תוקידידס

תקציר העבודה:

תפיסת הרצון בהיסטוריוגרפיה של תוקידידס

תוכן העניינים
מבוא
פרק א' - תיאור ההיסטוריה
פרק ב' - ההטפה
פרק ג' - הפולמוס
פרק ד' - המהות והתפיסה
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
תוקידידס היה ככל הנראה בן ארבעים כשפרצה מלחמת פילופוניס בשנת 431
לפנה"ס. גילו אינו ברור ונסמך על השערות הנובעות מכך שעם פרוץ המלחמה היה
לפחות בגיל 20, מכיוון שהיה מעורב בה, וכן מכך שבשנת 424 לפנה"ס נבחר
כסטרטגוס - משרה שהגיל המינימלי עבורה הוא 30. ההערכה כי שנת לידתו היא
בסביבות 470 לפנה"ס מבוססת על כך שבעת העתיקה נקבע זמן פריחתו של סופר
בגיל 40 לחייו. בכל זאת, מכיוון שהיותו של תוקידידס סטרטגוס בשנת 424 לפנה"ס,
מחייבת את היותו בעל רקע צבאי ובעל ניסיון - דבר שניתן ללמוד מחיבורו של
תוקידידס עצמו .1
תוקידידס עסק בחיבורו בתיאור היסטורי, אך לא היה זה תיאור שנבע רק מראיה,
כי אם במידה רבה מקבלת עדויות וכאן נכנס תוקידידס המדען, הנוקט בשיטת
הביקורת המדעית ואינו מאמין לכל עדות, כאשר לטענתו אף 'עדות עצמית' טעונה
בדיקה וביקורת. הוא גם התייחס לעדויות המושתתות, מדרך הטבע, על הזכרון
הסלקטיבי ומשום כך נתפס כהיסטוריון המדעי הראשון, הן על פי מה שיש בחיבורו
והן על פי מה שנעדר ממנו .2
מכיוון שהמהות מעסיקה את תוקידידס העוסק בפולמוס, משלב הכותב בחיבורו
מספר רב של נושאים, עד שניתן לראות חשיבות רבה יותר עבור הקורא בניתוח
הגורמים להתרחשויות ולתהפוכות השונות במלחמה מאשר עצם הדיווח ההיסטורי .3
כאן קיימת התייחסות יותר ל'למה' מאשר ל'מה'. משמעות הדבר כי ההתייחסות היא
לסובב ולמסובב, כאשר השתנויות רבות נגרמות בשל תהליכים בתפיסת השחקנים
בשטח.
כאן ארצה לעבור לשינויים בפעולות והתהליכים כתוצאה משינויי תפיסה הבאים
לידי ביטוי במהות, אשר משקלה מתחזק או נחלש בהתאם לתפיסה. בעצם פנייתו של
תוקידידס ללאקדימונים4, הרי שהוא מתייחס גם לשינויים הקיימים בתוצאות של
המלחמה כתוצאה מהתפיסה שלהם והתפיסה לה הוא מטיף. בכך ארצה לטעון, כי
תוקידידס, מעבר להיותו היסטוריון, הרי שהוא אסטרטג המייחס חשיבות לתפיסת
הרצון ולהתייחסות של המצביאים לגבי המהות. מבחינתו קיים סדר עדיפויות שיש
לשקלו בתחילה, או כפי שמתאר זאת ניומן5 שתוקידידס מבקר את השיקולים
הפוליטיים של המלחמה הטרויאנית ומוצא אשם בתיאור המאורעות שלא הפיקו
מהם לקחים לגבי מלחמת פילופוניס.
אך יותר מכך אטען, כי תפישת הרצון השתנתה בקרב הקבוצות השונות של היוונים,
כפי שהדבר בא לידי ביטוי במלחמת עשרים ושבע השנים, כתוצאה מחוסר מוכנותם
של הצדדים הלוחמים לשקול את הדברים בקור רוח, תוך כניעה לחולשות אישיות,
כקנאה, כעס, חשדנות ותחרותיות. חולשות אלו פעלו על ההמונים שנהגו כעדר
שלעתים הוסת ולעתים הסית, כשבסופו של דבר מחיר המלחמה היה גבוה עבור שני
הצדדים.
טענה זו מתייחסת לתפיסת הרצון, הן של הלאקדימונים והן של האתונאים, אליהם
פונה תוקידידס, כאשר נראה לו שהיומרות היו פעמים רבות מעבר ליכולתם
המעשית6. מכיוון שכך, אתייחס אליו בעבודה זו כאל אסטרטג, שמול עיניו עומד
מכלול נתונים ולא רק נתוני הצבא והמודיעין, כי אם גם נתונים שניתן ללמדם בדרך
ההיגיון מתוך המצב בשטח. לפיכך אציג בפרק הראשון את תוקידידס כהיסטוריון
ואת הדרך בה הוא מתאר את ההיסטוריה. בפרק השני אתייחס לטענות שבהן הוא
פונה [בדרך כלל במילים ששם בפי הנואמים בספרו] ללאקדימונים ולתפיסתם. בפרק
השלישי אביא את הפולמוס של תוקידידס עם המאורעות ולמעשה עם תפיסתם של
הלאקדימונים ובפרק הרביעי אתייחס למהות ולתפיסת הרצון אשר גרמה לדעת
תוקידידס להתפתחות המלחמה בת 27 השנים, שיכלה להימנע או להיות קצרה יותר
לו היו השיקולים המנחים אותה שונים. את מסקנותי אגיש בסיכום.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. א. פוקס, "תוקידידס ההיסטוריון", תולדות מלחמת פילופוניס, מוסד ביאליק, ירושלים, 1959, עמ' ז'-ט'.
2. שם, כ"א-כ"ג.
3,. C.W. Macleod, Reason and Necessity: Thucydides III 9-14, 37-48, The Journal of Hellenic Studies
.XCVIII, 1978, p. 66
4. למשל ספר ראשון, ס"ח-ע"ח או ספר שלישי, נ"ט.
5,. H. Neumann, The Philosophy of Individualism: An Interpretation of Thucydides, History of Philosophy
.Journal of the history of philosophy 7.3 (July 1969), p. 238
6. אם נשווה ביקורת זו של תוקידידס לנעשה בהיסטוריה המודרנית, הרי שניתן למצוא בכך הקבלה מסוימת לצבא
הגרמני במלחמת העולם השניה, בעת שפלש לרוסיה ולא למד את הלקח מטעותו של נפוליון. בנוסף לכך ניתן
לראות כי גם כאן המהות היתה זהה ואילו תפיסת הרצון של ההנהגה הגרמנית, שהושתתה על אידאולוגיה, גברה
על שיקולים אסטרטגיים ושינתה את מהות הפעולה והתהליך.

מקורות:

אשרי, ד., "על הגלות וכתיבת-ההיסטוריה: המקרה של תוקידידס", אשכולות 6-5 (13-12), תש"ם-תשמ"א, עמ' 5-21.
סיגד, ר., האמת כטראגדיה, מוסד ביאליק, ירושלים, 1990.
פוקס, א., "תוקידידס ההיסטוריון", בתוך: תולדות מלחמת פילופוניס, מוסד ביאליק, ירושלים, 1959, עמ' ז'-ל"ט.
תוקידידס, (1959), תולדות מלחמת פילופוניס, מוסד ביאליק, ירושלים.
Dover, K.J., "Thucydides `as Historty' and `as Literature'", History and Theory XXII, 1983, pp. 54-55.
Heidegger, M., Being And Time, Harper, San Francisco, 1962.
Klosko, G., Rice, D., "Thucydides And Hobbes's State Of Nature", History of Political Thought, v.7, n.3, (Winter, 1985), pp. 405-409.
Macleod, C.W., "Reason and Necessity: Thucydides III 9-14, 37-48", The Journal of Hellenic Studies, XCVIII, 1978, pp. 64-78.
Neumann, H., "The Philosophy of Individualism: An Interpretation of Thucydides", History of Philosophy, Journal of the history of philosophy 7.3 (July 1969) , pp. 237-246.
Young-Bruehl, E., "What Thucydides Saw", in: History and Theory, Vol. 25, No. 1, Wesleyan University, 1986, pp. 1-16.

תגים:

אסטרטג · היסטוריוגרפיה · היסטוריון · פלופונזים · לאקדימון · מלחמת · טרויה · אתונה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תפיסת הרצון בהיסטוריוגרפיה של תוקידידס", סמינריון אודות "תפיסת הרצון בהיסטוריוגרפיה של תוקידידס" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.