השפה ודקדוקה כבסיס החקירה המדעית על פי ויטגנשטיין

תקציר העבודה:

עבודה זו תעסוק בחשיבות ההגדרה והניסוח בחקירה המדעית על פי גישתו של ויטגנשטיין. החקירה המדעית מחייבת ניסוחים מדויקים מאוד שאינם משתמעים לשתי פנים. ניסוחים אלה בלשונו של ויטגנשטיין מתבטאים ב'משפטים אטומיים'.
על פי גישתו של ויטגנשטיין החקירה המדעית אמורה להתבסס על אספקטים. האספקטים אמורים להיות בעלי משמעות ייחודית. ייחודיות זו אמורה לבוא לידי ביטוי בכך שהמשפט יתבסס על עובדות מדויקות ולא ישתמע לשתי פנים, כאותו אטום שלא ניתן לסמן אותו באופן שונה ממהותו, שכן הוא משויך אך ורק ליסוד האחד והיחיד ממנו הוא גזור.

אם כך נגדיר את המשפט האטומי כהיגד. על היגד זה מתבססת החקירה המדעית ובכך אעסוק בפרק הראשון בעבודה זו. יחד עם זאת אתייחס לכך כי קיים לעתים קושי לנמען להבין את משמעותו של המשפט האטומי. קושי זה עשוי לבוא על פתרונו כאשר מדמים מושג לא ברור לדבר מה מוחשי, הנהיר לשומע, גם כאשר אינו קולט מיידית את משמעות המושג או המשפט האטומי.

לפיכך אתייחס בפרק השני לאספקט ולדימוי. בעוד האספקט הינו ייחודי ואינו משתמע לשתי פנים, הרי שהדימוי עשוי להבהיר בצורה 'ידידותית' את משמעות המשפט האטומי או את מערכת המשפטים האטומיים שאינם נהירים בהכרח לשומע. כדי להמחיש זאת באופן ברור, אציג בפרק השני גם דוגמה הפוכה של מקבילה למשפטים האטומיים. מקבילה זו הינה מתורתו של שנקרה בפילוסופיה ההודית ומכונה ה'משפטים הגדולים'. ה'משפטים הגדולים' הינם משפטים האמורים להעיד על ייחודיות מעמדו ומצבו של האדם מול האל. שם מטרתו של האדם אמורה להיות התאחדות עם האל, ולפיכך ה'משפטים הגדולים' אמורים להוות את תמצית חייו ולהובילו להתאחדות עם האל בכך שיבין את מעמדו ויתרחק מהחברה ומהגשמיות.

ויטגנשטיין לעומתו מדבר בתקשורת חברתית המיועדת לקרב את בני האדם זה לזה. משום כך אותם 'משפטים אטומיים' הינם היסוד לכל החקירה המדעית והתקשורת האנושית היומיומית והגשמית מבוססת על השפה שבמהותה אעסוק בפרק השלישי. מכיוון שכך על השפה להיות מובנת לכולם ודרך בנייתה הינה בדרך של קודים תרבותיים, היינו קודים המובנים לכלל בני תרבות מסוימת. לשם כך קיים הדקדוק שהינו תמרורי ההכוונה של השפה.

החקירה המדעית מחייבת הגדרתם של משתנים ויחסים ביניהם ועל כן לטענתי, על פי ויטגנשטיין, הגדרה זו מחייבת שליטה אבסולוטית בשפה והתייחסות לגורמיה השונים באופן מחמיר ובלתי מתפשר. על כן לא תיתכן חקירה מדעית ללא שליטה מדוקדקת בשפה ובדקויותיה, שכן השפה מהווה את 'מכשיר הכיוון' של ההגדרה, המושג ובעיקר של אותם 'משפטים אטומיים' שכל אחד מהם מהווה מעין הגדרה [לצורך העניין בפני עצמו]. כיוון שכך, כל תרבות מייצרת את בסיסי הדקדוק של שפתה ושליטה בשפה ובשפה נוספת מאפשרת את האוניברסליות של החקירה המדעית.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק ראשון: החקירה הפילוסופית ומשמעות ההיגד
פרק שני: אספקט ודימוי
פרק שלישי: השפה
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אולמן-מרגלית, ע., "מבוא" בתוך: ויטגנשטיין ל., (1995), חקירות פילוסופיות, מאגנס, ירושלים, עמ' 32-7.
ברעלי, ג., "מושג העל-אודות אצל פרגה", עיון 33, עמ' 554-434.
ויטגנשטיין, ל., (1995), חקירות פילוסופיות, מאגנס, ירושלים.
ויטגנשטיין, ל., (1986), על הוודאות תרגום: ע. אולמן-מרגלית, כתר, ירושלים.
ויטגנשטיין, ל., (1994), מאמר לוגי-פילוסופי, הקיבוץ המאוחד, תל אביב.
מרגלית, א. "על הספקנות שב'על הוודאות'", בתוך: ויטגנשטיין, ל., (1986), על הוודאות, כתר, ירושלים, עמ' 22-7.
רוה, ד., (1998), על מושג ה- avidya ו"המשפטים הגדולים", על-פי שנקרה, עבודת גמר לקראת התואר "מוסמך אוניברסיטה", אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.
Barret, C., (1991), Wittgenstein on Ethics and Religious Belief, Black Well, Oxford Cambridge.
Cioffi, F. (1998), Wittgenstein on Freud and Frazer, Cambridge University Press, Cambridge.
Isayeva, N., (1993), Shankara and Indian Phlosophy, State University of New York Press, Albany.
Jorden, N. (1971), The Philosophical Investigations of Ludwig Wittgenstein - A Psycological Analysis, George Mason College, Fairfax, Va.
Kenny, A., (1994), The Wittgenstein Reader, Black Well, Oxford Cambridge.
Pitcher, G., "About The Same" in: Ambrose, A. Lazerowitz, M., (eds.), (1972), Ludwig Wittgenstein Philosophy and Language, George Allen Luwin Ltd., London.

תגים:

חקירות · פילוסופיות · ודאות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפה ודקדוקה כבסיס החקירה המדעית על פי ויטגנשטיין", סמינריון אודות "השפה ודקדוקה כבסיס החקירה המדעית על פי ויטגנשטיין" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.