ראשיתו של החינוך הממוסד ביהדות- פתיחת בתי הספר בתקופת המשנה והתלמוד

תקציר העבודה:

ראשי פרקים:
1. מבוא
2. חשיבות החינוך בחסידות
2.1 חשיבות מוסדות החינוך
2.2 תפקיד בית הספר
3. המקורות אודות כינונו של בית הספר
3.1 הקשר בין תקנות יהושוע בן גמלא ושמעון בן שטח
3.2 תהליך ההתמסדות של בית הספר
3.3 התפשטות מערכת החינוך המקומית
4. ארגון בית הספר
4.1 מי למד וגיל הלימוד
4.2 אכלוס הכתה ותקצובה
4.3 דמותו של המלמד
4.4 ציוד בית הספר
4.5 מקום הלימוד
4.6 גודל הכתה
4.7 מיקום בית הספר
5. צורת הלימוד
5.1 שימוש בלוחות
5.2 תכני הלימוד ושפתה
5.3 שיטות הלימוד
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה

מבוא
החינוך הוא הדבר החשוב ביותר לאב היהודי ולכן מספר רב של מקורות עוסקים בחינוך. לדוגמא:
"כל עיר שאין בה עשרה דברים אלו אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה:...ומלמד תינוקות...".1
"התקין שמעון בו שטח ג' דברים: שיהא אדם נושא ונותן בכתובת אישתו, ושיהו התינוקות הולכים לבית הספר, והוא התקין טומאה לכלי זכוכית.2
החינוך בימי בית שני היה חינוך לא פורמלי של הילדים- לרוב האב לימד את בנו. אולם החל מימי המשנה והתלמוד מוסד נושא הלימודים.

מטרת העבודה המוגשת להלן היא לבחון את חינוך הילדים "תינוקות של בית רבן" בתקופת החכמים- תקופת המשנה והתלמוד בה הונחו היסודות ונבנו המערכות והמוסדות של החיים החברתיים והדתיים היהודים לדורות רבים.
דיון ובחינה של מערכת החינוך הממוסדת בתקופה זו נתקל בקשיים רבים ונוגע בתחומים רבים היכולים להכיל ספר שלם. המקורות הראשוניים שנשתמרו מהתקופה בנושא זה הם מועטים יחסית ובאים ממקורות חז"ל. מטבע הדברים התיעוד ההיסטורי התמקד בנושאים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים.
רבים ממקורות חז"ל בנושא מובאים כבדרך אגב בהקשר אחר ומתוך מטרה שאינה נוגעת ישירות לעדות על הממסד החינוכי, תהליכי היווצרותו, מבנהו ותפקודו. מקורות אלו אינם בהירים, ולכן חשוב מאוד להתייחס אליהם בזהירות.
כן יש סתירה לכאורה בין המקורות המתארים מערכת חינוך אידיאלית ממוסדת ורחבת היקף הפרוסה על פני הישוב היהודי כולו למול מקורות אחרים שמעידים על בורות רבה ופריסה מעטה של החינוך.

הניסיון להצביע על תהליך מיסוד רצוף הנבנה "אריח ע"ג לבנה" במשך התקופה המדוברת נתקל גם בקושי האמיתי של המציאות המורכבת ורבת התהפוכות והמלחמות של התקופה. תקופה עם נקודות שיא ונקודות שפל הנבדלות זו מזו באופן קיצוני במהלך הדורות שמשלהי ימיה של המדינה החשמונאית, במאה הראשונה לפני הספירה, ועד לשלהי תקופת האמוראים- כשש מאות שנה לאחר מכן.
מעבר לקשיים המדוברים ישנן סוגיות שונות הטעונות בירור בתוך המסגרת של המערכת החינוך הנדונה. הנטיה הטבעית להשליך על התמונה העולה מהמקורות את תמונת מערכת החינוך הממוסדת כפי שנוצרה והתגבשה בעולם המודרני במאתיים-שלוש מאות השנה האחרונות, עלולה להטעות. שאלות על המבנה הפיזי והארגוני של הלימודים ותכני הלימוד מחייבות בירור ענייני המקיף שאלות רבות, ביניהן- מי אלו שלמדו בבתי הספר? האם החינוך היה חובה? מי אלו שלימדו בבתי הספר? מהיכן הגיע המימון של מערכת בתי הספר- ע"י השלטון המרכזי או המקומי? מכספי ההורים או הציבור? האם פעל בית הספר במתקן המיוחד לו? בבתי הכנסת (שעברו בתקופה המדוברת תהליכים מורכבים ומעניינים בפני עצמם המתוארים במחקרים רבים) או במקומות ציבוריים אחרים? מה היה היקף הלימודים בבתי הספר ומהותו? האם לימדו רק את התורה וההלכה היהודית או גם לימודים כללים? מה היו הכללים לקבלת תלמידים ולסילוקם? מה היו כללי ההתנהגות בתוך בית הספר ומערכת היחסים בין המורים לתלמידים. כיצד טופלו בעיות משמעת ומה היו כללי העונשים. האם יש מקום להשוואה בין מערכת החינוך היהודית הנדונה לזו
המקבילה בעולם הרחב הסובב, והאם היו השפעות הדדיות בין מוסדות אלו.
תקצר היריעה מהכיל אפילו בהקדמה זו את המרכיבים השונים של נושא החינוך הממוסד בתקופה המדוברת.
העבודה המוגשת להלן תתמקד במספר נושאים מתוך מכלול הנושאים הקיים, על מנת לגעת בעמודי היסוד של מוסד בית הספר והתפתחותו ההיסטורית בתקופה הנדונה.
העבודה עוסקת בגילאי בית הספר- הגילאים הצעירים "תינוקות של בית רבן" עד לשלהי גיל העשרה", ולכן אינה נכנסת כלל לשאלות שקשורות לבית המדרש, ללימוד תורה והתפתחות ההלכה, גם אם הן קשורות ומשפיעות על בתי הספר (לדוגמא שאלת "חירות ההוראה" ותהליך המיסוד שלה).

בעבודה שלושה פרקים עיקריים:
הפרק הראשון יתרכז בחשיבות החינוך בחסידות. מה דעתם של גדולי החסידות אודות החינוך והחינוך הממוסד.
הפרק השני עוסק במקורות העיקריים אודות, ההתפתחות וההתמסדות של בית הספר ובמרכזו עומדים מטבע הדברים תקנות שמעון בן שטח ויהושוע בן גמלא, שהן העדות הראשונה למערכת חינוך ממוסדת, ושאלת היחס ביניהן. הפרק גם יעסוק בשאלת אחריות הממסד להקמתו והחזקתו של בית הספר, שאלה ששזורה מטבעה בתקנות ובתהליך ההתפתחות של החינוך הממוסד כחלק ממוסדות השלטון היהודי המרכזי או המקומי, המלא או החלקי.
פרק שלישי יסקור את ארגון בית הספר בתקופת המשנה והתלמוד והפרק הרביעי יסקור את שיטות הלימוד שהיו נהוגות, מתוך מטרה לתת תמונה חלקית לפחות של המסגרת ודרכי ההוראה.
הספרות עליה מתבססת העבודה היא ספרות תורנית בעיקרה: תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, שות"ים, שולחן ערוך ועוד. כמו כן העבודה מתבססת על מחקרים שנערכו על הנושא וליקטו ממקורות תורניים שונים. התרומה של הספרות הזו חשובה מאוד היות והיא מציגה את הצדדים השונים של הבעיות העולות מהתקנות וכן מסבירות את צורת הלימוד הנהוגה בתקופות בהן דנה העבודה.
-----------------------------------------------------------------------------------
1. סנהדרין, י"ז ב'
2. ירושלמי, כתובות, פ"ח ב, רע"ג

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ראשיתו של החינוך הממוסד ביהדות- פתיחת בתי הספר בתקופת המשנה והתלמוד", סמינריון אודות "ראשיתו של החינוך הממוסד ביהדות- פתיחת בתי הספר בתקופת המשנה והתלמוד" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.