האמירה האירונית - חלק מהשיח הליטרלי או חטיבה לשונית עצמאית?

תקציר העבודה:

כיצד הופך חלק מטקסט או משיח לאירוני? מהו הגורם או הגורמים לחריגה מהמשמעות הליטרלית וליצירת אמירה פרגמטית שונה או מנוגדת?
משמעות הטקסט הליטרלי הינה טקסט המובן כפשוטו ללא כל חריגה ופרשנות.
כאשר ישנם אלמנטים שאינם מאפשרים לקרוא את הטקסט כפשוטו, ונראה כי כוונת הדובר אינה מילולית ואינה מתיישבת עם הקונטקסט - נוצרת אמירה בעלת משמעות חדשה.
אלמנטים כאלה עשויים להיות למשל: שימוש בהגזמה, שמאותת על ביקורת כלשהי; שימוש בחזרה, כאשר האובייקט מופקע מהקונטקסט ה"טבעי" שלו ומהקונבנציונליות שלו; שימוש בחזרתיות, המרוקנת את המושג מתוכנו ומעניקה לו תוכן אחר; הקצנת המציאות על מנת לשקף אבסורד כלשהו; או, לפי גרייס למשל, הפרה גלויה של אחת מדרישות שיתוף הפעולה בשיח [אופן, איכות, כמות, רלבנטיות], שמטרתה יצירת אמפליקטורה אירונית. ככל שהטקסט מתקדם, נחשף הפער ונראה כי המסר הליטרלי אינו נתמך על ידי הקונטקסט שהוא אירוני - נוצרת אמירה אירונית.
חוקרים שונים בעלי תיאוריות בלשניות ופסיכולוגיות, מניחים מודלים שונים של הבנת האירוניה וחלוקים בדעתם בנוגע לשאלות כמו: מהם תהליכי העיבוד בהבנת טקסט אירוני? מה קורה למשמעות הליטרלית בתהליך העיבוד האירוני? מתי נזנחת המשמעות המילונית [אם בכלל] לטובת המשמעות האירונית? מאלו סיבות? האם המשמעות המילונית מתבטלת לחלוטין בעוד שהמשמעות האירונית תופסת את מקומה? האם יתכן שאין שלב בו נזנחת כליל המשמעות הליטרלית והיא מתקיימת בו זמנית לצד המשמעות האירונית? במה חשיבותה? האם יש נקודה ברורה בתהליך ההבנה האירונית שבה כבר אי אפשר להסס לגבי סוג הטקסט?
התפיסה המסורתית הקלאסית טוענת שמבע אירוני הוא למעשה דבר והיפוכו. גישה זו מניחה מודל דו-שלבי, סריאלי [serial], שבו משמעות אחת מוחלפת בשניה [replacment]. כלומר, המבע הנקלט מעובד בראש ובראשונה במשמעות המילולית ואם היא נמצאת לא מתאימה לקונטקסט, היא נדחית ומוחלפת במשמעות האירונית.
(למשל 1978, Grice) מאידך, קיימת גישה נוגדת לגרייס (שם) שמניחה כי מבע אירוני הוא זה שמשמעותו הפוכה מהנאמר בו, כאשר למשמעות הליטרלית אין תפקיד בבנית המשמעות האירונית בתהליך הבנת הטקסט (למשל Wilson & Sperber, 1992).
קיימת גם תפיסת בינים הטוענת כי מבע יכול להיות מובן או במשמעות ליטרלית או במשמעות אירונית (למשל Clark & Gerrig, 1984 ). אמירה ליטרלית עשויה להיות בעלת מאפיינים אירוניים מלכתחילה ואילו אמירה אירונית, הינה גם בעלת משמעות ליטרלית (למשל, Daskal, 1987).

בעבודתי ארצה לטעון כי למרות שהאמירה האירונית מבוססת על יסוד ליטרלי מוקדם, עדיין הבסיס לאמירה נובע ממגמה אירונית ולפיכך מקובלת עלי הגישה כי האמירה האירונית אמנם נועדה מלכתחילה לשימוש אירוני ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בביטויים אירוניים קונבנציונאליים. אלה המוגדרים כבעלי משמעות אירונית גם מחוץ לקונטקסט עומדים בפני עצמם. משמעותם הלא-ליטראלית נגישה לנו, והם כנראה מעובדים ישירות כאירוניים. לדוגמה, כאשר מגיעה למפגש מסוים חבורה של אנשים קשישים, מכוערים ומשעממים, ומי שהולך לפגוש אותה יאמר שהוא הולך לפגוש את "היפים והאמיצים". ברור מלכתחילה שאמירה זו אירונית, במיוחד כאשר נהיר לכל אדם השומע זאת במה מדובר.
אמנם לעיתים מזוהה נימה אירונית באמירה ליטרלית, אולם בסופו של דבר אותה נימה אירונית, אינה יוצרת משמעות אירונית, אלא משמעות ליטרלית ישירה שאינה חורגת מהמובן הליטרלי של האמירה.
לתמיכה בטענותיי אציג בפרק הראשון אמירות אירוניות הלקוחות מהשיח הליטרלי הרגיל ואמירות אירוניות לשמן, כאשר ארצה לתמוך בטענתי ולהראות כי גם אם קדמה לאותה אמירה סביבה פרגמטית שונה, הרי שאותה אמירה לכשעצמה, נועדה לצורך ביטוי אירוני.
בפרק השני אציג אמירות לשוניות שהינן בעלות נימה אירונית, מתוקף הצטרפותן לשפה ויעדן הפרגמטי אינו תואם את המשמעות הליטרלית אך מכיוון שהאירוניה נובעת מחדשנות [או מארכאיות, היינו שימוש במושג או בדפוס דיבור שאינו נהוג בשיח בן ימינו] אין מדובר באמירה אירונית וסופו של דבר, שמשמעויותיה הפרגמטית והליטרלית של האמירה אינן אירוניות.
בסיכום אקיים דיון בממצאי ואגיש את מסקנותיי.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון: האמירה האירונית ותפקידיה הלשוניים
פרק ב: האירוניה של השפה
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

שביט, ד., (בראיון עם שניר, ל.,), "האירוניה ככלי להישרדות", עלי-שיח 30/29, 1991, ע"מ 37-41.
.Clark, H.H., Gerrig, R., "On the Pretense Theory of Irony", Journal of Experimental Psychology: General, 113, 1984, pp .121-126
Cutler, A., "On Saying What You Mean Without Meaning What You Say", In: M.W. La Galy, R.A. Fox, A. Bruck, (eds.), Papers From the Tenth Regional Meating Chicago Linguistic Society, April 19-21, 1974, Chicago Linguistic Society, Chicago- Illinos, pp. 117-127
Dascal, M., "Defending Literal Meaning", Cognitive Science 11, 1987, pp. 259-281.
Gibbs, R.W., "Literal Meaning and Psycholigical Theory", Cognitive Science 8, 1984, pp. 275-304.
Gibbs R.W. and O'Brien, J., "Psycological Aspects of Irony Understanding", Journal of Pragmatics 16, 1991, pp. 523-530.
Giora, R., "A Text-Based Analysis of Non-Narative Texts", Theoretical Linguistics 12, 1985, pp. 115-133.
Giora, R., "On Irony and Negation", Discourse Processes 19, 1995, pp. 239-264.
Grice, H.P., "Logic and Conversation", In: P. Cole J.L.
Morgan, (eds.), (1975), Syntax and Semantics: Speech Arts, Vol. 3, pp. 41-58.
Grice, H.P., "Further Notes on Logic and Conversation", In:P. Cole, (ed,), (1978), Syntax and Semantics: Pragmatics, Vol. 9, pp. 41-58.
Wilson, D., Sperber, D., (1986), Relevance: Communication and Cognition, Blackwell, Oxford, chap., 3, pp. 118-171.
Wilson, D., Sperber, D., "On Verbal Irony", Lingua 87, 1992, pp. 53-76.
Winner, E., Windmueller, G., Rosenblatt, E., Bosco, E., Best., E., and Gardner, H., "Making Sense of Literal and Nonliertal Falshood", Metaphor and Symbolic Activity 2(1), 1987, pp. 13-32.
אורבך, א., "במילים אחרות", ידיעות אחרונות, 20.2.98.
אורבך, א., "נשיאים ורוחות", ידיעות אחרונות, 20.2.98.
אורבך, א., "הכל פתוח", ידיעות אחרונות, 27.2.98.
אורבך, א., "ושוב אגד", ידיעות אחרונות, 27.2.98.
אורבך, א., "אחוז לפה אחוז לשם", ידיעות אחרונות, 27.3.98.
אורבך, א., "על הדבש ועל העוקצים", ידיעות אחרונות, 27.2.98.
מוהר, ע., "לנוכח דלותן של המילים", העיר, 4.4.97.
מוהר, ע., "עצות טובות לראש העיר", העיר, 6.6.97.
מוהר, ע., "דע את פלח השוק שלך", העיר, 15.8.97.
מיכאל, ב., "שומרים על ראש פתוח", ידיעות אחרונות, 27.3.97.
מיכאל, ב., "כאילו לכאורה כזה", ידיעות אחרונות, 25.7.97.
מיכאל ב., "הרעיון", ידיעות אחרונות, 27.4.98.
מרקוס, י., "צ'רצ'יל כבר לא יצא ממנו", הארץ, 14.4.98.
מרקוס, י., "המציאה", הארץ, 16.4.98.
מרקוס, י., "השם ירפא", הארץ, 16.4.98.
קוץ, מ., "הקשיבו לדבר המפרסם", ידיעות אחרונות, 22.3.96.
קשת, ס., "משחקי איציק", ידיעות אחרונות, 27.3.98.
קשת, ס., "אל ביביו", ידיעות אחרונות, 24.4.98.
קשת, ס., "אילה הופמן הי"ד",ידיעות אחרונות, 27.3.98.
שלו, מ., "ועכשיו - מיץ תפוזים", ידיעות אחרונות, 27.3.98.
שלו, מ., "כיצד לוחצין", ידיעות אחרונות, 20.6.98.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "האמירה האירונית - חלק מהשיח הליטרלי או חטיבה לשונית עצמאית?", סמינריון אודות "האמירה האירונית - חלק מהשיח הליטרלי או חטיבה לשונית עצמאית?" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.