המחשבה המדינית של ז'אן ז'אק רוסו

תקציר העבודה:

רוסו הציג את משנתו הפוליטית בספרו הנודע "על האמנת החברתית" שיצא לאור באמסטרדם בשנת 1762. לאחר שכמה שנים קודם לכן, פרסם את המאמר על "המקורות והיסודות לאי השוויון בין בני אדם", שם החל לעסוק במשנתו המדינית, החליט רוסו להרחיב את היריעה ולכתוב חיבור מקיף יותר שתיכנן לקרוא לו "יסודות המשטר". אך ברבות הזמן זנח את התוכנית, לאחר שהגיע למסקנה כי על מנת לסיים את כתיבת ספר מקיף כזה הוא זקוק לשנים רבות של עבודה, שאותן לא רצה להשקיע. "האמנת החברתית", היא למעשה מסכת מקוצרת של החלקים החשובים אותם הצליח רוסו לסיים מ"יסודות המשטר", שעל פי דבריו של רוסו בפתיחת הספר הם החלקים הראויים ביותר להיות מוצעים בפני הצבור. את שאר החלקים הלא גמורים הוא העלה באש.
לרוסו היה מאוד חשוב לשמור על חירותו של היחיד בחברה האנושית. לדעתו אדם אשר מאבד את חירותו מאבד במובן מסוים את אנושיותו. "האדם נולד חופשי, אך כל חייו הוא אסור באזיקים. פלוני סבור שהוא אדון לאחרים, והוא בעצמו עבד יותר מהם", כותב רוסו במשפט הפתיחה המאוד מפורסם של "האמנה החברתית"1. רוסו שאף ל"שחרר" את האדם מהאזיקים שכובלים אותו, וזו אחת המטרות המרכזיות שלו במשנתו המדינית, אלמנט שאעסוק בו בהרחבה בהמשך.
"האמנה החברתית", היא אכן המסכת הפוליטית המובהקת ביותר של רוסו, בו הוא מפרט את משנתו הפוליטית לעומקה. ברם עם זאת, יש לציין כי כאשר באים לבחון את התיאוריה הפוליטית של רוסו, יש לקחת בחשבון שגם בכתבים אחרים שלו יש אמירות פוליטיות מובהקות, שראוי לקחת אותן בחשבון. במכתב של רוסו לד'אלנבר "על התאטרון", לדוגמא, יש אמירה פוליטית ברורה. לא ניתן לדעת רוסו להפריד בין התאטרון לפוליטיקה, מפני שהתאטרון משמש ככלי פוליטי מטעם השלטון, שעושה בו שימוש לקידום מטרותיו, והעברת מסריו לחברה.
במסגרת חיבור זה, בו אנתח את משנתו הפוליטית, אשתמש באופן טבעי כחוט השני בחיבור "האמנה החברתית", אך אעשה שימוש גם בחלק מכתביו הנוספים של רוסו, ביניהם המאמרים על ה"יסודות לאי השוויון", "על מדעים והאומניות", ספר "הוידויים" ו"אמיל", שיש בהם התייחסות לנושא המחשבה המדינית.
--------------------------------------------------------------------------------
1. ז'אן ז'אק רוסו, על האמנה החברתית (ירושלים תשנ"א), עמ' 9 [להלן: האמנה החברתית]

תוכן עניינים:
הקדמה
המחשבה המדינית אצל ז'אן-ז'אק רוסו
המצב הטבעי
הרצון הכללי
מקומו של היחיד במדינה
מאפייני ה"דמוקרטיה ישירה" במשנה המדינית של רוסו
הדת האזרחית
ההשפעה השלילית של החברה על הפרט
אי השוויון הטבעי והממוסד
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

ז.ז רוסו, אמיל- או על דבר החינוך, ירושלים: דב-בר אהרונסון תש"ה
ז.ז רוסו, הווידויים, ירושלים: כרמל 2000.
ז.ז רוסו, הזיות של מטייל בודד, ירושלים: כרמל 1992
ז.ז רוסו, מאמרים, ירושלים: מאגנס תשנ"ט
ז.ז רוסו, על האמנה החברתית, ירושלים: מאגנס תשנ"א
א. בר-נביא [עורך], בשם החרות והשוויון, ירושלים: מרכז זלמן שזר תש"ן
א. בר-נביא, צמיחתה של המדינה המודרנית, תל-אביב: משרד הביטחון 1995
ד. חן, הוראה יחידנית, תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה 1989
צ. רנץ [עורכת], תמונתו של אוסקר ויילד, קיריית חיים: חלום 1995
M. Cranston, The Early Life and Work of Jean-Jacques Rousseau 1712- 1754, London-New York 1983
M. Cranston, The Solitary Self- Rousseau in Exile and Adversity , Chicago 1997
J. C. Hall, Rousseau, London and Basingstoke 1973
R. M. Lemos, Rousseau's Political Philosophy, Georgia 1977
R. Wokler, Rousseau, Oxford 1995

תגים:

אמיל · האמנה · החברתית · לואי · צרפת · שוויון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המחשבה המדינית של ז'אן ז'אק רוסו", סמינריון אודות "המחשבה המדינית של ז'אן ז'אק רוסו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.