השנוי שחל בנושאים העיקריים המועלים בז'אנר הנעורים הישראלי

תקציר העבודה:

השלב התרבותי המוגדר כנעורים או התבגרות מכיל בתוכו מרכיבים שהמאפיינים הבולטים של כולם הוא לימנאליות ואמביוולנטיות. זהו שלב בחיים בו אמורה להתחלף אישיותינו מאישיות חופשית, ילדותית ותלויה באחרים לאישיות מיושבת, אחראית וקונפורמיסטית. שינוי זה קורה באמצעות תהליכים מסוימים וטקסים תרבותיים המוסכמים על אלו העוברים אותם ועל אלו שעברו אותם ואליהם מצטרפים המתבגרים. אותם טקסים מגוונים מתרחשים בתרבויות שונות, אך כולם מסמלים איזשהו תהליך של מאבק, קבלה ומעבר.
בתרבות המערבית, האמריקאית והאירופאית, רוב טקסי ההתבגרות קשורים בחוויות לימודים - תיכון ואוניברסיטה. שם עוברים המתבגרים טקסי קבלה לחברה. טקסים כגון נשף הסיום בחוויה האמריקאית, פופולריות, מציאת בת זוג, מאבק על מעמד בין שאר המתבגרים וכו'.
בסרטי נוער והתבגרות אמריקאיים רבים, התיכון עצמו מהווה סיבה לטראומה והזירה המרכזית להתרחשויות, הלוקיישן העיקרי בסרט. הדבר בולט בעיקר בשנים האחרונות, אך התחיל בשנות ה-80 עם סרטיו של ג'ון יוז. ומכאן שהנסיבות המובילות לקונפליקטים בקולנוע הנעורים האמריקאי קשורות חד משמעית בחוויית התיכון ובמשמעויות שלו: פופולריות, בני זוג, נשף הסיום, מורים וכו'.
בסרטי נוער והתבגרות אמריקאים ניתן לראות בבירור שני נושאים מרכזים שחוזרים על עצמם שוב ושוב. הראשון הוא החשיבות של התיכון בחוויית ההתבגרות האמריקאית, והשני הוא הצורך של הגיבורים להתקבל בחברה בה הם נמצאים, תוך שמירה על האינדיבידואליות שלהם.
לעומת סרטים אלו, בסרטי נוער והתבגרות ישראלים, התיכון הוא לוקיישן משני בלבד. בסרטים אלו, למרות שלחלקם אופי נהנתני תל אביבי, ישנם מסרים חברתיים, פוליטיים, אסטתים וכו'. חוויית התיכון בחברה הישראלית, כמו גם בקולנוע הנעורים הישראלי אינה טראומטית. החווית הטראומטיות בקולנוע הישראלי קשורות חד משמעית בצבא, משפחה ובנושאים חברתיים. אלו נשזרים בסיפורי הנעורים ובהם עוסקים כל הקונפליקטים בסרטים הישראלים.
משנות ה-90 חל מפנה בקונפליקט המרכזי ובמקום התרחשות של טקס ההתבגרות בחוויית הנוער. מכיוון שהתמעטו כמות הסרטים העוסקים בנוער והתבגרות וגדלו עד לאין שיעור תכניות הטלוויזיה המיועדות לקהל זה, נוצר גם שינוי בתכנים. טקסי ההתבגרות והקונפליקטים העיקריים - כמו בקולנוע האמריקאי - עברו לזירת
התיכון.
הדבר בולט בסדרות הטלוויזיה עצמן שעוסקות בתיכון ובתכניו כזירת התרחשות עיקרית, ולא ככלי ביקורת כנגד החברה הבוגרת, ובתכניות הטוק-שאוז העוסקות יותר בבעיות ספציפיות של בני הנוער.
בסרטי נוער והתבגרות ישראלים, רובם מסוף שנות השבעים ושנות השמונים המסרים העיקריים הם פוליטיים חברתיים, הנושאים העיקריים המועלים בהם הם צבא, פערי מעמדות מוסד המשפחה וכו', כלומר בעיות הנוגעות למציאות הכללית בארץ. התיכון הוא לוקיישן משני בלבד. בסרטים אלו, למרות שלחלקם אופי נהנתני תל אביבי, ישנם מסרים חברתיים, פוליטיים, אסתטיים וכו'. חוויית התיכון בחברה הישראלית, כמו גם בקולנוע הנעורים הישראלי אינה טראומטית.

תוכן עניינים:
הקדמה
הפורמט האמריקאי והשינוי שחל בו
מדוע נוצרו סרטי נוער והתבגרות בארץ
הטלוויזיה נכנסת לחיי בני הנוער
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

איזנשטדש, ש.נ., טיפוסי קבוצות נוער בחברה הישראלית, 1965 בתוך כהנא וסוצ'י עורכים.
גרץ, נורית, 1993, סיפור מהסרטים, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 243-254.
טלמון, מירי, "בלוז לצבר האבוד" חבורות ונוסטלגיה בקולנוע הישראלי, האוניברסיטה העברית, 1997, עמ' 165-266.
חזן, חיים, "ככה היינו": היחיד החבורה והקולקטיב בתל אביב של "בלוז לחופש הגדול", 1993, בתוך: מנחם ונחמיאס, עורכים: מחקרי תל ביב-יפו. תל אביב: הוצאת רמות, אונ' תל אביב, עמ' 261-279.
לפיד חיים, "על הפנים: מחקר מלומד על סרטי מתיחות ישראליים", 1993 מתוך תיאוריה וביקורת, מס' 2, ירושלים: ון ליר, עמ' 25-51
Fiske, John, Understanding Popular Culture, 1989, Routledge, London and New York.
Fiske, John, Reading the Popular, 1992, Routledge, London and New York.
Lebeau, Vickey, Lost Angles: Psychoanalysis and Cinema, 1995, Routledge, London and New york.
Van Gennep, A. (1908) 1969, The Rites of passage. Tr. Visedom, M.B. and Ceffee, M.L. Chicago: Chicago University Press.

תגים:

טלוויזיה · ישראלי · נעורים · סרטי · קולנוע

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השנוי שחל בנושאים העיקריים המועלים בז'אנר הנעורים הישראלי", סמינריון אודות "השנוי שחל בנושאים העיקריים המועלים בז'אנר הנעורים הישראלי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.