בעלי חיים ובני אדם בימי הביניים

תקציר העבודה:

ההתייחסות לבעלי חיים בימי הביניים היוותה חוליה בשרשרת התייחסויות שנבעו מהמסורת ומהדת. מכתביהם של רבי משה באסולה (תרח"צ) ומשולם מוולטרה (תש"ט) על מסעותיהם לארץ ישראל וכן מכתביו ופרשנויותיו של רבי עובדיה מברטנורה ניתן ללמוד כי לא היתה התייחסות זהה לכל בעלי החיים באותה תקופה.
לבעלי החיים קיימת ערכיות הקשורה למקומם בקרב האוכלוסיה וכן לכשרותם ולסטריאוטיפ הנקשר אליהם. בספר המקאמות "תחכמוני" לרבי יהודה אלחריזי מופיע התרנגול בדמות מנהיג ובעל בינה ולדימויים אלה מבוא עוד בתנ"ך, כאשר מול התרנגול, התרנגולת מופיעה כפיסחת הלובשת את דמותו של עם ישראל בגלות (גלבוע, -100 1994:101). לעומת זאת גם יהודה אלחריזי וגם אברהם אבן עזרא שילבו רמשים ושרצים שונים בשיריהם המבדחים ובמקאמות שכתבו תוך דימויים לבני אדם. את האשה המכוערת לדוגמא, יתאר אלחריזי באופן זה: "גופה כפרעוש, שוקיה כיתוש, פניה כקוף" ועוד (רצהבי, תשכ"ח: 332).
סיפורי בעלי החיים מאכלסים את הסיפור העממי היהודי וכן תופסים מקום בולט בספר המכונה "אלפא-ביתא דבן-סירא". בספרים אלה מופיע פעמים רבות מוטיב השנאה בין חתולים ועכברים, כאשר בעבר היתה בהם שותפות, עד אשר גזל החתול את העכבר שהיה להם מצבור שומן משותף ולאחר שהעכבר גער בו, אכל גם אותו. העכבר נתפס כבעל חיים שלילי, אך גם החתול נתפס כנוכל. גם החזיר כמו עכבר בזוי במסורת היהודית ולמעשה על פי אגדה שמקורה במסורת הערבית, לא נבראו החזיר והחתול קודם המבול, אלא בשל הזוהמה שהיתה בתיבת נוח נברא החזיר כדי לאכול את כל הטינופת שהותירו בעלי החיים והחתול נברא כדי לאכול את העכברים שהחלו לכרסם אף את כותלי התיבה. על פי מסורת זו נברא החזיר מאפו של הפיל, העכבר מאפו של הדוב והחתול מאף הארי, כשבין כל אלה שררה יריבות (יסיף, תשמ"ג: רכ"ז-רל"א).
עבודה זו תעסוק ביחס שבין בעלי חיים ובני אדם בכתביהם של רבי משה מבאסולה, רבי משולם מוולטרה ורבי עובדיה מברטנורה - שלושתם מהמאות ה-15 וה-16 לספירה.
בעבודתי ארצה לטעון כי מערכת היחסים בין בני אדם לבעלי החיים נובעת משלושה גורמים:
א. הגורם הסטריאוטיפי-מיתולוגי - בעלי חיים הנתפסים כבעלי תכונות מיוחדות לחיוב כמו היונה ולשלילה כמו הנחש.
ב. בעלי חיים שיש בהם שימוש עבור אדם כמו בהמות רכיבה ויוני דואר ובעלי חיים שאין בהם תועלת לאדם כמו העכבר או הנחש.
ג. בעלי חיים כשרים המיועדים לאכילה וטמאים שאינם מיועדים לאכילה.

את טענתי זו אנסה להוכיח על ידי ניתוח טקסטואלי של כתביהם של שלושת המחברים המוזכרים לעיל. אין מדובר דווקא בכתבים במובנם הרגיל, אלא יומני מסעות שכתבו משה מבאסולה ומשולם מוולטרה או פרשנויות למשנה ולפרקי אבות מאת רבי עובדיה מברטנורה.

בעבודתי ארצה לטעון כי ההתייחסות לבעלי החיים, הן בפרמטרים של מיתוס וסטריאוטיפ, הן בפרמטרים של בעלי חיים שימושיים והן בפרמטרים של טומאה וטהרה, לקוחים ככל הנראה מהמקרא ומופיעים בעיקרם כבר בספר בראשית בפרשיות הראשונות (קליין-ברסלבי, תשמ"ג: 10 ; יסיף, תשמ"ג: רק"ח). בהמשך אטען כי היחס שמקבלים בעלי החיים הנתפסים מיתולוגית כטובים או כטהורים הינו חיובי ולעומתם, אלה הנתפסים כרעים או כטמאים זוכים ליחס שלילי. יחד עם זאת, קיימת גם השפעה ערבית הרואה בחלק מבעלי החיים דמויות בעלות מטען מיתולוגי (קליין-ברסלבי, תשמ"ג: 9-15) ואלה זוכים ליחס של כבוד מצד הכותבים.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א': התפיסה הסטריאוטיפית-מיתולוגית של בעלי החיים
פרק ב': בעלי חיים המשמשים את האדם ומזיקים
פרק ג': בעלי חיים כשרים ובעלי חיים טמאים לצורכי אכילה
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

באסולה, מ., (תרח"צ), מסעות ארץ-ישראל לרבי משה באסולה, החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים.
גלבוע, מ., (1994), על ספרות ילדים ונוער, רשפים, תל אביב.
יסיף, ע., "סיפורים עבריים מימי-הביניים על שנאת בעלי-חיים ומשמעותם המיתודולוגית", מחקרי המרכז לחקר הפולקלור ז, תשמ"ג, עמ' רכ"ז-רמ"ו.
משולם מוולטרה, (תש"ט), מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל בשנת רמ"א, מוסד ביאליק, ירושלים.
"סדר זרעים", משניות מבוארות [עם פירוש רבי עובדיה מברטנורה], 1972, כרך ב', היכל שלמה, ירושלים.
עובדיה מברטנורה, "פירוש למסכת אבות", בתוך: לוי, ע., (עורך), (תשי"ד), פרקי אבות, סיני, תל אביב.
קליין-ברסלבי, ש., "לזיהוי הדמויות 'נחש' ו'סמאל' בפירוש הרמב"ם לסיפור גן העדן", דעת 10, תשמ"ג, עמ' 9-18.
רצהבי, י., "השפעות ערביות בספרות תקופת ספרד", בר אילן, כרך ו(ב), תשכ"ח, עמ' 314-338.

תגים:

תחכמוני · אלחריזי · סטריאוטיפ · מיתולוגיה · טמא · כשר · רמש · שרץ

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בעלי חיים ובני אדם בימי הביניים", סמינריון אודות "בעלי חיים ובני אדם בימי הביניים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.