דימויים גבריים בקומדיות מצבים טלוויזיונית

תקציר העבודה:

דימויים גבריים בקומדיות מצבים טלוויזיוניות

ראשי פרקים
מבוא
פרק א: קומדית המצב
פרק ב: שינויים חברתיים והשלכותיהם על המיגדר בין שנות ה70 - לשנות ה 90 -
פרק ג: הדימוי הגברי בקומדיית המצב בשנות ה90 - מול הדימוי הגברי בקומדיית
המצב בשנות ה 70 -
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא

עבודה זו תעסוק בדימויים של גבריות בקומדיות המצב של שנות ה90 -. איילון
(14-15 :1994) מציין כי מכלול המצבים המוצגים בקומדיית המצב מנסים לגרום לנו
שנבכה לפני שנצחק, אם בכלל נגיע לידי צחוק. לטענתו המשותף לזרם הצרות
האנושיות הוא שכולן קומדיות. הוא מציין, כי קומדיות המצב מכילות רק מעט
בדיחות ולא מוקלט בהן שום פרץ צחוק על פס הקול. מכיוון שכך הוא מציג מונח
חדש שהומצא כדי לתאר מוצרי כלאיים אלה: Dramedies על משקל: .Comedies

הכוונה לעסוק בדימויים של גבריות דווקא בקומדיית המצב נובעת במידה רבה מכך
שקומדיות המצב מהוות עבורנו מראה שבה אנו רואים את עצמנו ויכולים לצחוק
מעצמנו ולזהות בגיבורי הסדרות את אותם מחדלים קטנים ולעיתים מבישים בחיינו
היום-יומיים. מכיוון שכך, ניתן להערכתי לזהות בקומדיית המצב גם את דפוסי
הגבריות כפי שבאים לידי ביטוי בשנות ה90 -, תוך הסתכלות על המציאות כפי שהיא.

מחקר שנערך לגבי נוכחותם של נשים בטלוויזיה בשנות ה50 -, הראה כי הנשים
משמשות בעיקר בתפקידי שעשוע ואילו בתפקידי עמדה, שיש בהם מקום להחלטה הן
נראות הרבה פחות מאשר גברים (Gunter, 1995: 9). ואכן בשנות ה70 - המחליט
העיקרי לגבי תכני הטלוויזיה היה הגבר, כלומר הבעל או האב, כאשר מרבית
ההחלטות לגבי הצפייה נעשו באופן הדדי [שניתן לשכללו ב50 - אחוז לגבר ו50 - אחוז
לאישה] (Bower, 1973: 149), אזי בשנות ה90 - הקונפליקט המרכזי הוא בין רצונם של
ההורים לראות תוכניות לבין שאיפתם של הילדים לצפות בהן גם כן וכאן עומדת
אחריות ההורים לגבי תכני הצפייה של הילדים (Gauntlett, 1996: 129). משמעות הדבר
כי ההסכמה לגבי התכנים בין המינים גברה, כאשר הבעיה היא לגבי התוכן שהילדים
יראו.

בסקר שנערך לגבי הרגלי הפנאי של בני 20-34 בישראל, מגלה כי בין מעט
הפעילויות שבהן עולה ההשתתפות נכללת הצפייה בטלוויזיה וזאת לעומת בילויים
מחוץ לבית, כמו קולנוע, מסעדות, מופעי בידור וכן קריאה, ספורט ומפגשים
חברתיים שבהם הפעילות יורדת (נמרוד, 32 :1998). עלייה זו מציינת מעבר מרווקות
לנישואין ולאחר הנישואין מסתבר כי אין שינוי בתחום הצפייה בטלוויזיה (שם: 34).
ככל שהגיל עולה, מתברר צורך חזק יותר בבילוי משפחתי, כשצורך זה משולב עם
בידור קל המסופק בטלוויזיה (שם: 35). העלייה בצפייה בטלוויזיה בתקופת המעבר
מרווקות לנישואין הינה מובהקת ונתפסת כפעולה זוגית (שם: 36). ניתן לראות כי
המעבר מרווקות לנישואין גורר איתו דפוסים חדשים של בילויים זוגיים, שניתן אולי
להגדירם כבילויים פאסיביים, כאשר בילויים אלה הינם ישיבה בצוותא וצפייה
בטלוויזיה, אולם אין בכך בכלל פעילות אינטראקטיבית בין בני הזוג.

מכל מקום, הפכה להיות הטלוויזיה ערוץ בידור המכוון הן לגברים והן לנשים והדבר
מן הסתם מחייב שינוי מההחלטה הפטרנליסטית לגבי התכנים שאפיינה את שנות ה -
50 עד הBower, 1973: 143-145) 70 -). גם יצירת הסרטים בשנות ה90 - התבצעה
במשותף הן על ידי נשים והן על ידי גברים, לעומת שנות ה70 - שבהם עיקר היוצרים
היו גברים (Gauntlett, 1996, 128-129). כתוצאה מכך, התחולל לטענתי שינוי בדימוי
הגברי בתוכניות הטלוויזיה הפופולריות, כאשר קומדיות המצב הינן בפסגת
הפופולריות, הן כתוצאה משינוי אופי הצופים והן כתוצאה מהשוני ביוצרים.

טענתי זו תתייחס לכך שהמצ'ואיזם הגברי פחת בסדרות אלו והחל להציג מצב יותר
נכון ואמיתי של דמות הגבר, מאשר הסטראוטיפ הגברי בנוסח צ'ארלס ברונסון שהיה
מקובל יותר עד לשנות ה70 -. בשנות ה90 - דמות הגבר הינה רכה יותר ופחות
שתלטנית מאשר בעבר. כדי לתמוך בטענתי אתייחס לדמויות בשלוש קומדיות מצב
שנוצרו בשנות ה90 - והן: "סיינפלד" (ארה"ב), "בת-ים - ניו-יורק" (ישראל) ו"אלי
מקביל" (ארה"ב).

לצורך כך אציג בפרק הראשון סקירה קצרה על קומדיית המצב, מהותה ומאפייניה.
בפרק השני אתייחס לשינויים חברתיים והשלכותיהם על המיגדר בין שנות ה 70 -
לשנות ה90 - ובפרק השלישי אציג את השוני שבין הדימוי הגברי בקומדיית המצב
בשנות ה70 -, כאשר אקח כדוגמה את הסדרה "הכל נשאר במשפחה" ומולה אציב
את שלוש הסדרות משנות ה90 - שהזכרתי לעיל. את מסקנותיי אגיש בסיכום.

מקורות:

אוסטרוביץ', ר., "האישה כאחר", סינמטק 45, 1989, עמ' 14-17.
איילון, י., (אוסף, עורך ומתרגם), (1994), תקשורת ההמונים המשודרת - והחברה, איילון, תל אביב.
אלוני, ש., (1976), נשים כבני אדם, כתר, ירושלים.
ברגר, א., (1995), מבוא לתקשורת, משרד הבטחון - ההוצאה לאור, תל-אביב.
כספי, ד., (1993), תקשורת המונים א, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב.
נימרוד, ג., "מכורים לעבודה ולמשפחה", פנים 5, 1998, עמ' 30-39.
רוזנפלד, ה., "תהליכי-שינוי במהנה המשפחה המורחבת", בתוך: רות-הלר, ד. ונוה, נ., (1993), היחיד והסדר החברתי, עם עובד, תל-אביב.
Caughie, J., "Playing at Being American", in: Mellencamp, P., (ed.), (1990), Logics of Television, BFI pub., London, pp. 44-58.
Doane, M.A., "Woman's Stake: Filming the Female Body", in: Peneley, C., (ed.), (1988), Feminisim and Film Theory, Rootledge, New York, pp. 216-228.
Fejes, F.J., "Masculinity as Fact", in: Past Study on Men and the Media,1990, pp. 9-22.
Gunter, B., (1995), Television and Gender Representaion, John Libbey, London
Mulvey, L., "Afterthoughts on `Visual Pleasures and Narrative Cinema' Inspired by Duel in the Sun", in: Peneley, C., (ed.), (1988), Feminisim and Film Theory, Rootledge, New York, pp. 69-79.
Spigel, L., (1990) "Television at Being American", in: P. Mellencamp, (ed.), Logics of Television, BFI pub., London, pp. 44-58.
Stam, R., Burgoyne R. Flitterman-Lewis, S., (1992), New Vocabularies in Film Simiotics, Routledge, London and New York.
Vincendeau, G., "Women's Cinema, Filk Theory and Feminisim in France", Screen 28(4), 1987, pp. 4-18.
Vincendeau, G., "Fire and Ice", Sight and Sound 4, April, 1993, pp. 20-22.

תגים:

טלביזיה · טלוויזיה · אלי · מקביל · ארצ'י · בנקר · סיטקום · קומדיה · מיגדר · ג'נדר · מצ'ואיזם · סיינפלד · מגדר · שלטון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דימויים גבריים בקומדיות מצבים טלוויזיונית", סמינריון אודות "דימויים גבריים בקומדיות מצבים טלוויזיונית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.