האידיאה הפוליטית, החברתית וההומנית כפי שנתפסת ב"ארצות התן" לעמוס עוז

תקציר העבודה:

כאשר מדברים על תקופה, כולל המושג משמעויות שונות. לתקופה משמעויות מדיניות ופוליטיות וכן משמעויות חברתיות, הנוגעות לרמת הכלל. למשמעויות החברתיות קיימות גם השלכות לגבי הפרט כמו להשלכות פסיכולוגיות הנובעות הן ממצב נתון בסביבה מצומצמת והן כתוצאה מאורע לאומי המשפיע על פרטים, כמו למשל חרדות אישיות שגרמו למצבי לחץ בתקופת מלחמת המפרץ ובתקופות מאוחרות יותר שבהן נוצר חשש מתהליך חוזר של אותו איום (עמית, 50:1996)

בעוד שהתפתחויות פוליטיות או מדיניות מונחות בדרך כלל על ידי מקבליההחלטות, שהעם ברובו נוטה לסמוך עליהם, הרי שהתפתחויות חברתיות הינן בעלות משמעות מוחשית רבה יותר עבור הפרט ומושגים כ'צדק חברתי', 'סוציאליזם' או'כלכלה' הינם בעלי השלכה על רווחתו של הפרט.

בקובץ סיפוריו של עוז (1965) "ארצות התן", נוגע עוז בבעיותיה הפוליטיות, החברתיות והאנושיות של התקופה שקדמה להוצאת הספר, היינו ל-15 השנים הראשונות של המדינה הצעירה, תוך העמדת מצבים קיימים מאותה תקופה מול אידאות מתקופת טרום המדינה. מסיבה זו אעדיף להתייחס לספרו המקורי של עוז, שיצא ב-1965 ולא לגרסה המאוחרת של הספר שהופיעה בשנת 1976. הסיבה לכךהינה, שלדעתי, נראית לי הגרסה המקורית נאמנה יותר לרוח התקופה המשתקפת מתוך הסיפורים.

התקופה האמורה, היינו שנות ה-50 וראשית שנות ה-60, הינה תקופה טעונה שראשיתה בתום מלחמת השחרור, העליות ארצה, מבצע "קדש" וקליטתה של שארית הפליטה מגרמניה. לניצולי השואה מקום מרכזי בישראל של אותה התקופה (לנץ, 149 :1993), ובעיקר על רקע השינוי שחל ביחס כלפיהם בעקבות משפט אייכמן שנערך
ב-1962. מעבר לצל השואה ולזכרונות הטריים, עמדה על הפרק הבעיה הבטחונית שכן"כל העם צבא וכל הארץ חזית" (שם: 147). באותה תקופה עמדו על הפרק גם בעיות חברתיות בעקבות שינוי תפישות אידאולוגיות וויכוחים שניתן למצוא ב"ליל העשרים" (סובול, 1990) הלכו והחריפו, כאשר על ההתבלטויות לגבי הסוציאליזם והקיבוץ עומד עוז (177-183 :1979) עצמו, כאשר הוא עוסק בקונפליקטים הקיימים בחברה כולה ובקרב הפרטים, בינם לבין עצמם. מכיוון שכך, אקדיש את הפרק הראשון לתקופה, לזמן ולמקום. כאשר אתייחס למקום, הרי שקיימת הסביבה הגלובלית שבה נמצאת ישראל וקיימים האיזורים הגיאוגרפיים הספציפיים, המתאימים יותר להתייחסויותיו
של עוז (1965) בתאוריו ובסיפוריו.

בניתוחים חברתיים, נהוג לחלק את הסביבה לסביבה פנימית וסביבה חיצונית. הסביבה הפנימית מתייחסת לחוזקות ולחולשות הקיימות בתוך מערכת או ארגון ואילו הסביבה החיצונית מתייחסת למכלול הגורמים הנמצאים מחוץ לארגון אך מקיימים איתו אינטראקציה לחיוב ולשלילה. סביבה חיצונית זו נמדדת בהזדמנויות ובאיומים (כפיר, 25-26 :1997). בסיפוריו עוסק עוז (1965) בסביבה הפנימית של הקיבוץ, כלומר במשק, בחברים, בתחושות, בחוזקות ובחולשות כשמול הקיבוץ הוא מציג את הסביבה החיצונית כ"ארצות התן", היינו הסביבה השופעת סכנות ואיומים מאותם 'נוודים וצפע'. נושאים אלה יכולים להיות נכונים לגבי ניתוח התקופה. בניגוד לניתוח החברתי, נראה לי כי בניתוח הספרותי יש להתייחס לסביבה נוספת והיא הסביבה האישית של הכותב, כלומר פנימיותו וחוויותיו האישיות. האדם הכותב מחוויותיו, הינו בעל חוויות הייחודיות לו ועל כן דרך סיפורו אינה כתיבה מדעית או מחקרית, אלא כתיבה ספרותית. על ההבדל שבין כתיבה ספרותית לכתיבה מחקרית עומד גיל (43-44 :1994), המציין שהסופר רואה בכתיבה ביטוי לחיות ולוויטאליות והפסקתה משולה לעתים לחידלון ולמוות. החוקר כותב נתונים ומתאר תופעות אחרות. מכיוון שכך, הכתיבה הספרותית נובעת באופן ישיר מאישיותו של הסופר, ממאגר חוויותיו ומדרך התייחסותו אליהן. כיוון שכך, אקדיש את הפרק השני למתן רקע על עמוס עוז, פרטיו הביוגרפיים, עמדותיו החברתיות והפוליטיות, מקומות מגוריו ושאר פרטים העשויים להטיל אור על השאלה: מדוע עוסק עמוס עוז דווקא בנושאים אלה ומדוע הוא מציג את הדברים כמות שהם?

בהצגת הדברים מעמיד עמוס עוז יסודות ריאליסטיים ויסודות סימבוליים. היסודות הריאליסטיים אינם רק הקיבוץ או השטחים שבכינוי כללי ניתן לכנותם "ארצות התן", כי אם גם בדרך ההתייחסות של החברה לדמויות השונות. התייחסות זו הינה סטריאוטיפית, כפי שניתן לזהות את הצגת הרועה הבדווי ב"נוודים וצפע", (עוז, 27 :1965) כ-"שתום-עין, שבור-חוטם, זב ריר... שכמותו מועד לכל תועבה". סטריאוטיפים אלה הינם הדרך בה מתייחסת חלק מהחברה, הן בסביבה הפנימית בקיבוץ והן בסביבה החיצונית היהודית, לערבי המצוי בארץ, כשם שמופיעים סטריאוטיפים אלה בספרי הילדים כגון "חסמב"ה", "דני דין" ואחרים. מכיוון שכך, אציג בפרק השלישי את הסטריאוטיפ ואת ההתייחסות הסטריאוטיפית של חלקים בחברה אל הערבים כפי שרואה זאת עמוס עוז הסופר והמבקר החברתי. בפרק זה אפרט גם את מהות הסטריאוטיפ.

באשר ליסודות הסימבוליים ולמוטיבים שבהם משתמש עוז בספרו - בכך אעסוק בפרק הרביעי. רבים מהסמלים מציגים את הקונפליקט הנובע מהריבוד הבין-דורי. לעתים הם מסמלים את מערכת הניגודים החברתית והפוליטית שבין הסביבה הפנימית אותה מתאר עוז לבין הסביבה החיצונית של "ארצות התן", כאשר מול הקונפליקט המהול בשנאה של חלק מאותה חברה, מצויה גם משיכה עזה לזר, לשונה ולמנוגד, כמו מוטיב ההתחברות של הצפע וגאולה בת הקיבוץ, המסמל את נטישת הקיבוץ על ידי גאולה והתמזגות עם עולמו של הצפע שהינו חלק מעולם הנוודים בארצות התן. לטענתי, בעצם הצגת המוטיבים המנוגדים והסמלים המתחברים אלה לאלה כחוליות בשרשרת, מביע עוז את עמדתו החברתית והפוליטית ואולי את חזונו ותקוותו לאידאה המועדפת עליו. עוד אטען כי אותם סמלים ומוטיבים נוגעים הן לצד באשר ליסודות הסימבוליים ולמוטיבים שבהם משתמש עוז בספרו - בכך אעסוק בפרק הרביעי. רבים מהסמלים מציגים את הקונפליקט הנובע מהריבוד הבין-דורי. לעתים הם מסמלים את מערכת הניגודים החברתית והפוליטית שבין הסביבה הפנימית אותה מתאר עוז לבין הסביבה החיצונית של "ארצות התן", כאשר מול הקונפליקט המהול בשנאה של חלק מאותה חברה, מצויה גם משיכה עזה לזר, לשונה ולמנוגד, כמו מוטיב ההתחברות של הצפע וגאולה בת הקיבוץ, המסמל את נטישת הקיבוץ על ידי גאולה והתמזגות עם עולמו של הצפע שהינו חלק מעולם הנוודים בארצות התן. לטענתי, בעצם הצגת המוטיבים המנוגדים והסמלים המתחברים אלה לאלה כחוליות בשרשרת, מביע עוז את עמדתו החברתית והפוליטית ואולי את חזונו ותקוותו לאידאה המועדפת עליו. עוד אטען כי אותם סמלים ומוטיבים נוגעים הן לצד הפוליטי, הן לצד החברתי והן לצד הפסיכולוגי של הסביבה הנתפשת לא אחת גם במונחים מטאפיזיים כדוגמת מותה של גאולה המהווה את נטישת הקיבוץ וההתיישבות היהודית תוך היטמעות עם העולם שמנגד.

עמוס עוז מביע את הדברים בדרכו ועל כן מעבר לרקע התקופתי, לרקע האישי, לאיפיוניו של המחבר ולהצגת סיטואציות ועמדות באופן סימבולי על ידי שימוש במוטיבים, קיימת גם הדרך שבה הוא אומר את הדברים שאותם הוא רוצה לבשר לקהלו, כלומר לקוראיו. מכיוון שכך, קיימת חשיבות רבה לאופן שבו יוצאים הדברים ממנו, היינו מ'האני המספר'. מכיוון שכך, אסיים בפרק המתאר את ה'אני המספר', כשפרק זה אמור להוות מעין דיון בדרך כתיבתו של עוז ובגורמים ליצירתו הספציפית. בפרק זה גם אעמוד על המספר הפועל משתי סמכויות שונות. האחת - סמכות מספרת כל-יודעת. השניה - סמכות מספרת מוגבלת הלובשת את דיוקנו של סופר חבר הקיבוץ שממנו הוא משקיף על ארצות התן (ראובני, תשל"ה: 84). לאחר הצגת הדברים אעלה את מסקנותיי אל מול הטענות שהועלו במבוא.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: ארצות התן - קיבוץ הספר בשנות החמישים
פרק ב: עמוס עוז - ביוגרפיה משפחתית ומרד במוסכמות
פרק ג: סטריאוטיפ הכיעור והעיוות כמדד לשלילת הזר
פרק ד: סימול המוטיבים של ניכור ובדידות ב"ארצות התן"
4.1. האור והחושך [וסמלים נילווים[
4.2. התן [ומשמעויותיו[
4.3. הגורל
4.4. הבדידות
פרק ה: התייחסותו של האני המספר לטרגדיה האנושית
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

בלבן, א., (1986), בין אל לחיה, עם עובד, תל אביב.
בן-ברוך, י., "הארצות שמעבר לגדר", עלי-שיח 14-13-12, 1982, עמ' 269-286.
ברזל, ה., (1981), מספרים וייחודם, יחדיו, תל אביב.
בר-טל, ד., וגוטמן, י., "מינו ומצאו של הילד", עיונים בחינוך 28, 1980, עמ' 127-134.
בר-יוסף, ח., "מעמדה המוסרי של השפיות ביצירתו של עמוס עוז", עיונים בתקומת ישראל 8, 1998, עמ' 555-564.
גיל, א., (1994), ספרים, מלים ושתיקות - יסודות של ארס-פואטיקה בסיפורת המוקדמת של א.ב. יהושוע, עבודת גמר לקראת התאר "מוסמך" במדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.
גלבוע, א., (1990), מחשבת חינוך, זמורה ביתן/ איתאב, תל אביב.
גרץ, נ., (1982-1983), הסיפורת הישראלית בשנות ה- 60, יחידה 2, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.
גרץ, נ., (1980), עמוס עוז, ספריית פועלים, תל אביב.
יגר, י., (תשל"ד), מטאפורה דימוי וניב, מ. ניומן, ירושלים - תל אביב.
יזרעאלי, א., (1999), המדריך המלא לכתיבה אקדמית, י.ח.ל, רמת-גן.
כהן, א., (1985), פנים מכוערות במראה, רשפים, תל אביב.
כפיר, א.,(1997), ארגון וניהול - עיצוב ושינוי, צ'ריקובר, תל אביב.
לנץ, ז., "לכבודו של עמוס עוז", אלפיים 7, 1993, עמ' 145-151.
סובול, י., (1990), ליל העשרים, אור עם, תל אביב.
עוז, ע., (1965), ארצות התן, מסדה, רמת גן.
עוז, ע., (1979), באור התכלת הנעלם, ספריית פועלים, תל אביב.
עמית, ד., (1996), השפעת מלחמת המפרץ ואירועי חיים משמעותיים על תגובות לחץ ותרומתו של החוסן הנפשי בצמצום תוצאות הלחץ, עבודת גמר לקראת התואר "מוסמך" למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.
ראובני, ה., (תשל"ה), דמות המספר ביצירותיו של עמוס עוז, עבודת גמר לקראת התואר "מוסמך" למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.
רובינשטיין, א., (1997), מהרצל עד רבין והלאה, שוקן, ירושלים ותל אביב.
שגב ע. וגריי פ., (1995), אסטרטגיה ליחידה עסקית, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב.
שונמי, ג., "סימבוליזם וריאליזם במחזותיו המאוחרים של איבסן", במה 82-81, 1979, עמ' 89-99.
El-Asmar, F., (1986), Through the Hebrew looking-glass, Amana Books-Zed Books, Vermont-London.

תגים:

קיבוץ · שואה · אייכמן · ישראל

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "האידיאה הפוליטית, החברתית וההומנית כפי שנתפסת ב"ארצות התן" לעמוס עוז", סמינריון אודות "האידיאה הפוליטית, החברתית וההומנית כפי שנתפסת ב"ארצות התן" לעמוס עוז" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.