מסורות יהודיות בהר הזיתים בתקופה הממלוכית

תקציר העבודה:

עבודה זו תעסוק בעיקרה במסורות ובטקסים היהודיים בהר הזיתים בתקופה הממלוכית. על מנת לעמוד על מסורות וטקסים אלה, יש להתייחס לשני נושאים עיקריים האמורים להקדים את התקופה הממלוכית ולספק הסבר לקיומם של אותם טקסים ומסורות דווקא בתקופה זו.

נושא אחד שאליו יש להתייחס הנו הרקע הגיאוגרפי וההיסטורי של המקום. מבחינה גיאוגרפית עומד הר הזיתים מול הר הבית ומפסגתו ניתן להשקיף אל מקום המקדש בעבר. נקודה זו הנה בעלת חשיבות הן ליהדות והן לנצרות, שכן שתי דתות אלו הנן משיחיות ורואות את ירושלים והר הבית כמקום גאולת אחרית הימים. מבחינה היסטורית, קיים בהר הזיתים מבוא ליהדות ולנצרות בכתבי הקודש, הן אצל נביאי ישראל והן באוונגליונים הנוצריים.

לאחר שאציג בפרק הראשון את הרקע הגיאוגרפי וההיסטורי של הר הזיתים, אביא בפרק השני סקירת מסורות והתפתחותן ההיסטורית, מימי בית שני ועד התקופה הממלוכית. במהלך אותה תקופה ארוכה, חלו תהפוכות בשלטון בארץ ובמאבק העולמי שבין היהדות והנצרות, כאשר אראה, בעזרת המקורות השונים, את אותם תהפוכות והשפעתן על המסורות והריטואלים שהתקיימו בהר הזיתים לאורך הדורות.

הממלוכים כבשו את הארץ וסביבותיה לאחר התקופה הצלבנית והדבר היה בעל משמעות רבה ליהודים שדוכאו על ידי הצלבנים והיו במאבק דתי מתמיד איתם - עובדה שגרמה להם למקד ריטואלים ומסורות בעיקר בנושאים יהודיים מובהקים, מבלי שיהיה לנוצרים חלק בכך, כמו במסורת עליית השכינה. בעבודתי ארצה לטעון כי בתקופה הממלוכית החלה פריחה הדרגתית בחיים הדתיים של יהודי הארץ והדבר בא ידי בטוי בריטואלים ובמסורות של הר הזיתים. באותה תקופה החלו להתפתח גם מסורות הקשורות לקבורה בהר הזיתים, למתי ירושלים, התרבו עולי הרגל שהגיעו להר הזיתים וערכו שם טקסים שונים במועדי ישראל ובט' באב. באותה תקופה התפתחו מסורות שחלקן ממשיכות עד ימינו אנו. כדי לתמוך בטענתי, אדון לאחר הפרק השני בתקופה הממלוכית בפרק השלישי. את מסקנותיי אביא בסיכום.

תוכן העניינים:
מבוא

פרק א': הר הזיתים - סקירה גיאוגרפית והיסטורית
1.1.סקירה גיאוגרפית
1.2.היסטוריה ותהליכים היסטוריים בהר הזיתים

פרק ב: מסורות ופולחנים בהר הזיתים מימי בית ראשון ועד סוף התקופה הצלבנית

פרק ג': מסורות יהודיות בהר הזיתים בתקופה הממלוכית
3.1. הממלוכים - סקירה היסטורית קצרה
3.2. מסורות יהודיות בהר הזיתים

סיכום

ביבליוגרפיה

מקורות:

בן יוסף, ס., "גיאוגרפיה של הר הצופים", בתוך: א. שילר, הר הזיתים, אריאל, ירושלים, 1977, עמ' 13-19.
ברמולי, א., אלה המסעות: אשר הם נוסעים כל הרוצה ללכת להשטתח על קברי האבות הצדיקים אשר בארץ ישראל ובחוצה לארץ, דפוס א"מ לונץ, ירושלים, תר"א.
דרורי, י., "ירושלים בתקופה הממלוכית", בתוך: ב. ז. קידר, (עורך), פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים, יד בן צבי, ירושלים, עמ' 148-177.
הירשמן, מ., "שער הכהן ועלייתו לרגל של אליהו בן מנחם", תרביץ נ"ה (ב), תשמ"ו, עמ' 217-227.
חיים, א., "ההר שמול הר הבית", עת-מול 6 (26), 1979, עמ' 10-11.
יזרעאל, ר., "בית העלמין הספרדי הקדום בהר הזיתים", אריאל 123-122, 1997, עמ' 9-49.
לימור, א., מסעות ארץ הקודש , יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1988.
מלכו, ש., ספר המפואר, דפוס והוצאת האחים לוין אפשתין ושותפם, ורשה, תס"ט.
ספראי, ז., "קברי צדיקים ומקומות קדושים במסורת היהודית", בתוך: א. שילר, (עורך), ספר זאב וילנאי, (חלק ב'), אריאל, ירושלים, עמ' 308-309.
פדיה, ח., "תמורות בקודש הקודשים: מן השוליים למרכז", מדעי היהדות 37, תשנ"ז, עמ' 53-110.
קונרד, ש., למען ירושלים, אריאל, ירושלים, 1998.
רוזנסון, י., "בעלות עם לחוג בשילוש פעמים", סיני קיז, תשנ"ו, עמ' קעו-קפה.
ריינר, א., "בעקבות עולי רגל יהודים לירושלים בימי הביניים" בתוך א. שילר, (עורך), תולדות ירושלים מחורבן בית שני ועד לתקופה העות'מאנית, אריאל, ירושלים, 1992, עמ' 208-246.
ריינר, א., עלייה לרגל לארץ ישראל 1099 - 1517, דיסרטציה לשם קבלת התואר "ד"ר לפילוסופיה", האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1988, עמ' 171.
שילר, א., הר הזיתים, אריאל, ירושלים, 1977.
שרון, מ., ארץ ישראל המסלמית לפני הכבוש העת'מאני [1099-633, 1516-1250], הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשכ"ט.

תגים:

נצרות · יהדות · טקסים · ירושלים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מסורות יהודיות בהר הזיתים בתקופה הממלוכית", סמינריון אודות "מסורות יהודיות בהר הזיתים בתקופה הממלוכית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.