מערכת החינוך לילדים והמתבגרים הבדווים בחברה הישראלית

תקציר העבודה:

מערכת החינוך בישראל התפתחה ב-53 שנותיה ועברה כברת דרך מרשימה. החינוך הערבי קופח באופן יחסי לחינוך היהודי, אך גם הוא זכה לשיפורים רבים, ובמערכת החינוך הערבית כמה מבין בתי הספר הטובים בארץ. כל זה אמור באופן כללי לגבי החינוך הערבי, אם כי נראה שסקטור אחד באוכלוסיה הערבית קופח - הסקטור הבדווי. מכיוון שכך, ארצה להתמקד בעבודתי, בנושא חינוכם של ילדים ומתבגרים בבתי הספר בישובים הבדווים, תוך שימת דגש על איכות החינוך המוקנה להם. אתייחס לחינוך המוקנה לבדווים, הן מבחינת ההיסטוריה של מדינת ישראל מאז קומה והן לנעשה בתקופה זו של שלהי שנות התשעים וראשית המאה ה-21.
כבר ציינתי כי חלה התפתחות מתמדת בשיטות החינוך המוקנות לכלל האוכלוסיות בישראל, אך הבדווים זוכים לחינוך באיכות ירודה. למרות שניתן היה לצפות כי ימחו על כך, הם אינם יוצאים בדרישה לשיפורים במערכות החינוך השונות.

בעבודתי ארצה לטעון, כי קשה להפנות אצבע מאשימה בנושא זה לעבר קבוצה מסויימת או ממסד מסוים במאה ה20 -. מאה זו משופעת במהפכות חברתיות וגם הבדווים נמצאים בתהליך מתמיד של מעבר מנדודים לישיבת קבע ומאוהלים, צריפים ופחונים לישובים כפריים ועירוניים, המשופעים בשירותים קהילתיים הרבה יותר מאשר בעבר.
בהמשך לטענה זו, אתייחס גם לראיה הסטריאוטיפית הקיימת כלפי הבדווים, הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים הפלאחים, המתייחסים לבדווים כנוודים הממשיכים להתגורר באוהל ולקיים דפוסי חיים ארכאיים, בעוד שבמציאות הבדווים הולכים ודומים לנו במראם, בהתנהגותם ובאורח חייהם היומיומי.
על כן אטען כי הבדווים עוברים תהליך דומה לזה שעברו עמים רבים בנדודיהם מתרבות לתרבות וקיימים בקרב הבדווים מאפייני מהגרים, למרות שגם לפני קום המדינה חיו בארץ, אך מבחינת השעתוק התרבותי, החלו להפנים את סגנון החיים הממסדי, הכולל מגורי קבע ושירותי קהילה רק בשלב מאוחר והתהליך שהם עוברים דומה לתהליך שעובר מהגר הבא לארץ, כך שסופו של דבר, שיתמזגו עם האוכלוסיה המקומית והדבר הינו רק פונקציה של זמן. בכך דומים הבדווים למהגרים שונים, מאירופה וממדינות אחרות, שהגיעו לארץ במחצית הראשונה של המאה ונתקלו בראיה סטריאוטיפית של התושבים המקומיים. כך גם לגבי העולים מארצות המזרח, מרוסית ומאתיופיה בשנים האחרונות.
כדי לתמוך בטענותיי, אציג בפרק הראשון את הגישה ההתפתחותית, הנוגעת להכרה, תפיסה וחשיבה, ובכלל זאת לאוטונומיה מוסרית של האדם, הן כלפי עצמו והן כלפי הזולת והחברה. בפרק השני אציג תיאוריות הגירה, כדי להסביר את מעמדם של הבדווים בציוויליזציה החדשה ובתחושותיהם, שהינן כשל מהגרים. בפרק השלישי אעסוק בסוגית ייחודיותם של הבדווים והחינוך המסורתי שלהם. בפרק הרביעי אעסוק במערכת החינוך בישראל, ובכלל זאת במערכת החינוך בקרב המיעוטים, כאשר בפרק החמישי אתרכז בסוגיות והיבטים שונים הקשורים לחינוך בחברה הבדווית - הן סוגיות הקשורות לתרבותם, הן למגעם עם הציוויליזציה והן לחינוכם העכשווי. בפרק השישי אקיים דיון, שבו אקשור את כל הקצוות, ולאור זאת אסיק את מסקנותיי.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק ראשון: הגישה ההתפתחותית
פרק שני: ספרות מחקרית בנושא ההגירה
פרק שלישי: אוכלוסית הבדווים בישראל
פרק רביעי: מערכת החינוך בישראל
פרק חמישי: חינוך בקרב האוכלוסיה הבדווית
דיון
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אבו סעד, א., "מערכת החינוך הבדואית החינוך בנגב לקראת שנת ה-2000: סוגיות ומגמות", בתוך: אבו-עסבה,ח., (עורך), (1998), ילדים ובני נוער ערבים בישראל - ממצב קיים לקראת סדר יום עתידי, מכון ברוקדייל, ירושלים, עמ' 27-34.
אבו-רביעה, ס., אלבדור, ס., אלעטאונה, פ., (1996), סקר החינוך הבדווי בנגב, מרכז אדוה, תל-אביב.
אלגזי, י., "תגובות זועמות וקריאות לפיטורי השר רפאל איתן בעקבות דבריו נגד הבדווים", הארץ , 26.10.1997, עמ' א1, א8.
אנוך, י., (עורכת), (1990), סוציאליזציה כרך 2, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, עמ' 3.
בן-דוד, י.,(1982), שלבים בהתפתחות הישוב הבדואי הספונטי בנגב, כמעבר מנוודות למחצה להתיישבות קבע, חיבור לשם קבלת תואר ד"ר, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
בן-דוד, י., "לאן פני הבדווים - העדה הבדווית על שנות האלפים", סביבות 27, 1991, עמ' 79-114.
בר, א., (1985), בידואים מול פלחים, ברהט. תהליכים חברתיים בהתיישבות הקבע, המחלקה לגיאוגרפיה אונ' בן-גוריון בנגב, באר-שבע.
גלובמן, ר. וכץ י., (1998), קהילת הבדואים בנגב: אפיונים חינוכיים-קהילתיים, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן.
דיין, א., "ישראל 99: בתי ספר בלי חשמל", הד החינוך ע"ג (5), 1999,עמ' 10-15.
להב, ה., "רפאל איתן מזהיר מהתפרצות אלימה בקרב הבדווים העלולה להתפשט לכל המגזר הערבי", הארץ, 24.10.1997, א1, א12.
לוי, פ., "הדברות", פרוזה 99, 1987, עמ' 12-14.
לוי, ש., (1980), אמונה ופולחן של הבדווים, [חמו"ל], תל-אביב.
לוי, ש., (1987), הבדוים במדבר סיני, שוקן, ירושלים ותל-אביב.
מאיר, א., "התהוות הטריטוריאליות בקרב בדווי הנגב ומעבר מנוודות להתיישבות של קבע", מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ ישראל יד, תשנ"ד, עמ' 71-92.
מאיר, א., (1999), המתח בין בדווי הנגב למדינה: מדיניות ומציאות, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
מור, א., (1998), תכנון תוכנית-אב יישובית למערכת החינוך בישוב הבדואי תל-שבע, חיבור לשם קבלת התואר "מוסמך אוניברסיטה", טורו קולג'.
מחאג'נה, ס., (1993), בחינות הבגרות בע"פ באנגלית ומידת התאמתן לנבחנים מקבוצות אתניות שונות בסקטור הערבי, חיבור לשם קבלת התואר "מוסמך אוניברסיטה", אוניברסיטת ת"א, ת"א.
מליץ, ע., (1995), תמורות במערכת החינוך הבדואית, משרד החינוך והתרבות, באר שבע.
מנצור, א., "מי אשם בהנצחת הפער?", על המשמר, 16.6.1994, עמ' 11.
סמוחה, ח., "ערבים ויהודים בישראל; יחסי מיעוט ורוב", מגמות כב, 1976, עמ' 397-423.
עארף,כ., "למי שייכים הבדווים", דבר ראשון, [דבר השבוע], 5.1.1996, עמ' 7.
פרץ, י., "כלי נגינה בקרב שבטי הבדוים בצפון הארץ", טבע וארץ כב (1), 1979, עמ' 9-13.
פרץ, י., "סיפורי עם בקרב שבטי הבדוים בצפון הארץ", טבע וארץ כג (6), 1981, ע"מ 258-262.
קרסל, ג., (תשל"ו), פרטיות מול שבטיות, הקבוץ המאוחד, תל-אביב.
קרסל, ג., (1982), ריבי-דם בקרב בדווים עירוניים, הוצ' מאגנס, ירושלים.
קשתי, א., "בית ספר בדווי שובת זה עשרה ימים: החלונות שבורים ואין ציוד בסיסי", הארץ, 24.12.1995, ע"מ 7א.
רוזנבליט, א., "לראשונה: נשים בדואיות ימלאו תפקידים בכירים בתחום החינוך", דבר, 25.8.1994, ע"מ 5.
ריפתין, נ., "מחסור בכוח הוראה מיומן ברהט", על המשמר, 15.6.1994, ע"מ 20.
ריץ', י., (1996), 'הכיתה ההטרוגנית - חינוך והוראה', הוצ' אונ' בר-אילן, רמת-גן.
שור, י., "שיעור הנשירה מבתי הספר הבדואים בנגב מגיע לשבעים וחמישה אחוז", על המשמר, 29.4.1994, ע"מ 2.
שמואלי, א., "ישובי הבדוים בספר של מדבר יהודה", טבע וארץ יז (2), 1975, ע"מ 224-227.
שמואלי, א., (1980), קץ הנוודות: חברות בדואים בתהליכי התיישבות, דביר, תל-אביב.
שניר, ר., "שביתת חינוך במדבר", על המשמר, 22.9.1994, ע"מ 11.
שנתון סטטיסטי, (1997), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ליד משרד ראש הממשלה, ירושלים.
Arredondo, D. Patricia, M., "Immigration as a Process of Loss and Grief", Personnel and Guidance Journal 59, 1981, pp. 375-378.
Bar-Yosef, R.W., "Desocialization and Resocialization: The Adjustment Process of Immigrants", International Migration Review 2, 1968, pp. 27-43.
Bochner, S., "Coping with Unfamiliar Cultures: Adjusment or Culture Learning?", Australian Journal of Psychology 38, 1986, pp. 347-358.
Eisenstadt, S.N., (1955), The Absorption of Immigration, Free Press, Giencoe, Illinois.
Elbedour, S., Center, B.A., Maruyama, G.M. Assor, A., "Physical and Psychological Maltreatment in Schools: The Abusive Behaviors of Teachers in Bedouin Schools in Israel", School Psychology International 18(3), 1997, pp. 201-215.
Gibbes, J.C., Schnell, S.V., "Moral Development "Versus" Socialization", The Ohio State University,
. אנוך, (עורכת), (1990), סוציאליזציה כרך 2, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, ע"מ 306-315.
Gordon, M.M., (1964), Assunilation in American Life, Oxford University Press, New York, pp. 133-137.
Grinberg L. Grinberg, R., "A Psychoanalytic Study of Migration: Its Normal and Pathological Aspects", Journal of the the American Psychoanalytic Association 32, 1984, pp. 13-38.
Kim, Y.Y., "A Comunication Approach to the Acculturation Process: A Study of Korean Immigrants in Chicago", International Journal of Intercultural Relations, 1978, pp.197-223.
Kohlberg, L., "Stage And Sequence: The Cognitive-Developmental Approach To Socialization",
Koranyi, E.K., "Patterns of Acculturation in New Immigrants", Israel Annals of Psychiatry and Related Disciplines 11, 1973, pp. 129-133.
Piaget, J., (from) "Moral Judgment: Children Invent the Social Contrat", 1932,
Richardson, A., "A Theory and Method for the Psychological Study of Assimilation", International Migration Review 2, 1968, pp. 3-30.
Sharan, Y., Sharan S., (1992), Expanding Cooperative Learning through Group Investigation, New York: Teachers College Press.
Taft, R., "Methodological Consederations in the Study of Immigrant Adaption in Australia", Australian Journal of Psychology, 38, 1986, pp. 339-346.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מערכת החינוך לילדים והמתבגרים הבדווים בחברה הישראלית", סמינריון אודות "מערכת החינוך לילדים והמתבגרים הבדווים בחברה הישראלית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.