סבירותה של ההטרדה המינית

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
א. מבוא
ב. המבחן האובייקטיבי והאדם הסביר
ב(1).המבחן האובייקטיבי
ב(2).האדם הסביר ככלי פרוגרסיבי
ב(3).תפיסתו הסובייקטיבית של ביהמ"ש את המבחן ה"אובייקטיבי"
ג. האישה הסבירה
ג(1).השוני בין הגבר לאישה
ג(2).מינו של האדם הסביר: "בן-בלי-מין"
ג(3).מבחן "האישה הסבירה"
ד. המבחן האובייקטיבי במשפט האמריקאי
ד(1). ההטרדה המינית במשפט האמריקאי
ד(2).פרשת Rabidue והאדם הסביר במשפט האמריקאי
ד(3).פרשת Ellison וה"אישה הסבירה" במשפט האמריקאי
ה. סיכום

מבוא
התופעה החברתית של ההטרדה המינית, איננה תופעה חדשה והיא מלווה את החברה האנושית, ככל הנראה, משחר קיומה, אולם נראה כי רק במאה הנוכחית החלה החברה האנושית להכיר בתופעה זו, במובנה הרחב, ובצורך להתמודד עמה.
באמצע שנות ה 80 גברה גם בישראל המודעות לתופעה של ההטרדה המינית בעבודה, אשר הביאה לבסוף לחקיקתו של 7§ לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 אשר כותרתו היא "הטרדה מינית בעבודה", אולם מספר התביעות שהוגשו בעניין זה היה מועט1. כעשר שנים לאחר מכן, ב- 1998, חוקק החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 אשר מרחיב את תכולתה של ההטרדה המינית בחוק הישראלי אל מחוץ למקומות העבודה.
אחת מהתורמות המרכזיות להתפתחותה המשפטי של ההטרדה המינית היא פרופ' Catherine Mackinon (להלן: מקינון) אשר הניחה ,בספרה החלוצי2, את הבסיס לניתוחה החברתי והמשפטי של ההטרדה המינית. לפי מקינון לא ניתן לקבל את נקודת המוצא החברתית הקיימת שמעמידה במרכזה מושגים הבאים לשרת את המעמדות השליטים אך עוטים על עצמם מסיכה של ניטרליות ושוויון. מושג השוויון, מוגדר , לפי מקינון, בחברה המערבית של ימינו כיחס דומה ל"דומים", במסגרת הגדרה זו יחס שונה ל"דומים" מהווה אפליה, ויחס שונה ל"שונים" אינו נחשב הפליה.
אולם נוסחה "נטולת ערכים" זו מסירה מעליה את מסיכת האובייקטיביות כאשר בוחנים אותה בהקשר התרבותי שבו הגבר הוא המעמד השליט והאישה היא מעמד הנשלט. בהקשר תרבותי זה בו נקודת המוצא ה"טבעית" היא של גבר, האישה היא לעולם ה"שונה" ולכן אין היא יכולה ליהנות משוויון. מציאות חברתית אנטי-שוויונית זו היא תוצר של הדיכוי וההפליה להן זוכות הנשים מימים ימימה. במסגרת תפיסה זו רואה מקינון את ההטרדה המינית כתופעה המשרתת את המעמד השליט הגברי וזאת ע"י הנצחתן של הנשים כ"שונות" וכ"אובייקטים מיניים" בעולם פטריארכלי. בהתאם לכך, ההטרדה המינית מונעת מנשים לתפוס עצמן כיצורים אנושיים עצמאיים וחופשיים מסטריאוטיפים, וחמור מכך ההטרדה המינית מונעת מהן את השוויון.
במסגרת גישה זו, החל המאבק החברתי והמשפטי כנגד ההטרדה המינית. אולם מאבק זה אינו קל כלל ועיקר, ומעלה בעיות שונות אשר רבות מהן משתלבות באופן מאלף אם תפיסתה של פרופ' מקינון. אחת מהבעיות המשפטיות המרכזיות אשר נובעות מהמאבק בהטרדה המינית היא בעיית הגדרת ההטרדה המינית, כשבהגדרתה ובתיחומה משתמש ביהמ"ש, באופן "טבעי" ו"הכרחי", בכלים בהם "רגיל" ביהמ"ש להשתמש. אחד מכלים אלו, בהם משתמש ביהמ"ש במסגרת ההטרדה המינית, הוא ה"אדם הסביר" המהווה מבחן "אובייקטיבי" לקביעתם של סטנדרטים בתחומי ההטרדה המינית. אולם ניתוחה הנ"ל של פרופ' מקינון יכול ואולי צריך לשפוך אור חדש על מבחן זה.
בעבודה זו, אבחן את אופן השימוש ב"אדם הסביר", ואת הבעיות שבפניהן הוא עומד בתחום הספציפי של ההטרדה המינית, בנוסף אבדוק אם קיים צורך באימוצו של מבחן אלטרנטיבי ל"אדם הסביר" והוא מבחן ה"אישה הסבירה", תוך שימוש בניסיון המשפטי האמריקאי.
----------------------------------------------------------------------------
1. לפי ד"ר א.קמיר הדבר נובע מניסוחו הצר של החוק אשר גם התיקונים שנעשו בו בשנת 1995 לא הביאו לתוצאות הרצויות. ראה א' קמיר "איזו מין הטרדה: האם הטרדה מינית היא פגיעה בשוויון או בכבוד האדם, משפטים כ"ט(2) (תשנ"ח367-368 317, , 1998 )
.C. A. MacKinnon sexual harassment of working woman: A Case of Sex Discrimination (New 2
(Haven & London, Yale University Press, 1979

מקורות:

C. A. MacKinnon sexual harassment of working woman: A Case of Sex Discrimination (New Haven London, Yale University Press, 1979)
י' שחר, "האדם הסביר והמשפט הפלילי" הפרקליט ל"ט(תש"ן), 78, 99-100
C. Forell "Essentialism, Empathy, and the reasnoble woman" U.Ill L. Rev.(1994)
דפנה ברק-ארז, "האישה הסבירה" פלילים ו (תשנ"ח- 1997)

תגים:

אובייקטיבי · אישה · גבר · מבחן · מקינון · סביר · סבירות · פטריארכלי · פמיניזם · שוויון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סבירותה של ההטרדה המינית", סמינריון אודות "סבירותה של ההטרדה המינית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.