עבודה מס' 060484
מחיר: 324.95 ₪ הוסף לסל
תאור העבודה: בחינת הנטיה הליברלית יותר של היהודים האורתודוכסים בארצות הברית.
7,514 מילים ,27 מקורות ,2001
תוכן העניינים:
מבוא
פרק א': האורתודוקסיה שהגיעה מאירופה - סקירה היסטורית
פרק ב': תהליכים ואילוצים
2.1. התהליך החברתי והאילוץ הכלכלי
2.2. התערות בחברה הכללית
2.3. חינוך והשכלה
פרק ג': האורתודוקסיה המודרנית מול האורתודוקסיה השמרנית
פרק ד': מהות שמירת המצוות באורתודוקסיה המודרנית
סיכום
ביבליוגרפיה
מבוא
את הקהילה היהודית בארצות הברית ניתן לחלק על פי שיוך לזרמים: רפורמים, קונסרבטיבים, אורתודוקסים, וחסרי שיוך. עבור האורתודוקסים המהגרים היו בעבר אורתודוקסיה ואמריקניזציה כדבר והיפוכו. היהודים הוארתודוקסים נתפסו בעבר כמהגרים, עניים וזקנים, אך עם השנים השתנתה פני האורתודוקסיה ובין האורתודוקסים נמצאים רבים בעלי מקצועות חופשיים, בוגרי אוניברסיטאות ואנשי עסקים המעורים היטב בחברה האמריקאית1. היהודים האורתודוקסים המתוארים לקראת שלהי המאה ה-20 בחיי בית הכנסת הם יהודים אורתודוקסים מודרניים, כאשר קיימים קשרי גומלין והשפעות גומלין בין המודרניות והאורתודוקסיה שלהם. נוצר מעין קו אסטרטגי חדש של היהודי האורתודוקסי המודרני, השונה מהקו האסטרטגי של היהודי האורתודוקסי השמרני והמסורתי .2
המעורבות בעולם המודרני, פירושה לחיות חיים הכרוכים בפגיעה מתמדת בנורמות המחמירות של האורתודוקסיה. היהודי האורתודוקסי המודרני מכיר באותה אורתודוקסיה של היהודי האורתודוקסי המסורתי, אולם בחיי המעשה אין היהודי האורתודוקסי המודרני ממלא את הדרישות של האורתודוקסיה המסורתית כשהוא דבק בה להלכה. במובן זה, היהודי האורתודוקסי המודרני רואה עצמו דתי פחות מאשר היהודי האורתודוקסי המסורתי.3
כאשר הגיע "הזרם הגרמני" לארצות הברית במאה ה19- והיווה את המסה היהודית הרצינית באותם ימים, כשמדובר מול יוצאי ספרד שקדמו לו, הרי שאז עיצב את החיים הדתיים של היהדות האמריקאית. הם הקימו אירגוני סעד, בתי יתומים, בתי חולים ובתי אבות4. יחד עם זאת, היהודים שהגיעו מגרמניה לניו יורק התמקמו ב"אפטאון" (Uptown), ששם היו היהודים העשירים והמבוססים והם גם הקלו יותר בדרישות היהדות, כאשר הרבנים שלהם נתפסו בעיני האורתודוקסים העניים שהגיעו ממזרח אירופה וחיו ב"דאון טאון" (Down town) כדרשנים או כמטיפים, אולם לא כרבנים ממש5. יהודי גרמניה שמיהרו להתבסס בחברה האמריקאית ולהתערות בה היו הגל הראשון של האורתודוקסים המודרנים, כאשר יהדות אורתודוקסית זו המשיכה להתערות בחברה האמריקאית, תוך שהיו לה גם מאפיינים יהודיים אורתודוקסים וגם מאפיינים אמריקאים על כל המשתמע מכך. מדובר בסינטזה של ההווייה האמריקאית, של ההתנהגות בחברה האמריקאית, של השימוש בשפה האנגלית שאומצה על ידיהם ושל ההתנהלות היום יומית בחיים האמריקאים וזאת בניגוד לרבים שהיגרו ממזרח אירופה. האורתודוקסים האמריקאים בני הדור השני והשלישי כבר אימצו ברובם את האורתודוקסיה המודרנית, שהיתה ליברלית יותר מאשר האורתודוקסיה השמרנית הוותיקה שאפיינה את בני דור המהגרים ממזרח אירופה .6
לפיכך תהיה השאלה המרכזית בעבודתי, מה גרם ליהודים האורתודוקסים בארצות הברית בני הדור השני והשלישי, בעיקר במחצית השנייה של המאה ה-20, לאמץ את הדפוסים המודרניים, היינו יותר ליברליזציה המאופיינת בתפיסה מחמירה פחות, לפחות מבחינה מעשית של חוקי הדת האורתודוקסית?
שאלות המשנה בעבודתי תהיינה:
1. מה היו הגורמים לשינוי שחל בקרב האורתודוקסיה היהודית בארצות הברית?
2. מה מהות השינוי מבחינה דתית?
3. מה מהות השינוי מבחינה קהילתית-חברתית?
בעבודתי ארצה לטעון כי היהודים האורתודוקסים המודרנים ממשיכים לדבוק בדיני היהדות, מבחינה הלכתית, כמו האורתודוקסים השמרניים המסורתיים, אולם מבחינה מעשית הם נוהגים ביתר ליברליות, הן בקיום המצוות והן ביחסי גברים-נשים במערכת הזוגית המשפחתית. לטענתי הדבר נובע הן מהפתיחות באפשרויות שמציעה החברה האמריקאית ליהודים והן בשל כך שהיחסים בין הזרמים היהודיים בארצות הברית פתוחים יותר מאשר במדינות אחרות בהן ההבדלים בין הקבוצות והזרמים השונים חדים יותר. האינטראקציה הרבה בין הזרמים שביהדות האמריקאית מובילה גם לעיגול פינות ולמיתון ההבדלים הקיימים במקומות אחרים בין האורתודוקסים לקונסרבטיבים והרפורמים.
---------------------------------------------------------------------------------
1. י. אלמן, יהדות אמריקה בחברה פלוראליסטית, ספריית פועלים, תל אביב, 1985, עמ' 215.
2. ל. קפלן, "דיוקנו של היהודי האורתודוקסי המודרני", תפוצות ישראל יח(א), 1980, עמ' 32-33.
3. שם, עמ' 33.
4. ר. גורדיס, "עתידה של יהדות ארה"ב", גשר 1977 ,(90-91)3-4, עמ' 22-23.
H. Hapgood, The Spirit of the Ghetto, New York, [1902], 1966, pp. 67-70 .5 בתוך: י. גולדשטיין ומ. קצבורג-יונגמן, יהדות ארצות הברית 1914-1820, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1987, עמ' 176.
6. S. Bershtel & A. Graubard, Saving Remnants, University of California Press, Berkeley, 1992, pp. 166-167
אלמן, י., יהדות אמריקה בחברה פלוראליסטית, ספריית פועלים, תל אביב, 1985.
גורדיס, ר., "עתידה של יהדות ארה"ב", גשר 3-4(90-91),1977, עמ' 22-34.
גרטנר, א., הישוב היהודי בארצות הברית מראשיתו ועד ימינו, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1980.
דייוויס, מ., בית ישראל באמריקה, מאגנס, ירושלים, תש"ל.
וקסמן, ח.א., "שייכות לזרם דתי כמבחן לזהות יהודית בארצות-הברית", גשר 44(138), תשנ"ט, עמ' 41-53.
לווין, א.מ., "התפקיד של היהודים כתושבים העירוניים המובהקים של ארצות הברית", תפוצות ישראל ז(א), 1969, עמ' 63-69.
לזרוביץ, ב., "על גודל הזרמים הדתיים ביהדות אמריקה: מגמות העבר והעתיד", תפוצות ישראל יח(א), 1980, עמ' 9-13.
ליבמן, צ'.י., "היהדות האורתודוקסית כיום", תפוצות ישראל יח(א), 1980, עמ' 15-29.
מאיר, מ.א., "יהודי אמריקה ויהודי ישראל: איזה הוא הבסיס ליחסי גומלין", גשר 1-2(92-93), תשל"ח, עמ' 46-61.
סידורסקי, ד., "עתידו של הקיבוץ היהודי באמריקה: דין וחשבון של קבוצת עיון", תפוצות ישראל יא(ג), 1973, עמ' 5-82.
סקלאר, מ., "התערותם התרבותית של היהודים והזהות היהודית-אמריקנית", בתוך: גרטנר, א. וסרנה, י.ד., יהודי ארצות הברית, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, ירושלים, תשנ"ב, עמ' 379-393.
קולין, ג., "יהודי פנים-הארץ והממסד היהודי של מזרח ארצות-הברית", תפוצות ישראל י(ה-ו), 1972, עמ' 185-191.
קורן, ב., הקיבוץ היהודי באמריקה בשנות התעצמותו, מאגנס, ירושלים, תשל"א.
קפלן, ל., "דיוקנו של היהודי האורתודוקסי המודרני", תפוצות ישראל יח(א), 1980, עמ' 31-41.
קפלן, ק., "הרב יצחק מרגליות: ממזרח אירופה לאמריקה", ציון נח(ב), תשנ"ג, עמ' 215-240.
קפלן, ק., "אורתודוקסיה יהודית באמריקה", גשר 45(139), תשנ"ט, עמ' 101-102.
קפלן, ק., "שורשי ה"מזרחי" באמריקה: הרבנות האורתודוקסית המהגרת (1814-1881)", יהדות זמנינו 13, תשנ"ט, עמ' 173.
רכלבסקי, ס., חמורו של משיח, ידיעות אחרונות, תל אביב, 1998.
רצבי, ש., "דת ואומה בהגות הניאו-אורתודוקסית בארה"ב", דברי הקונגרס העולמי ה11- למדעי היהדות ג(ב), תשנ"ד, עמ' 209-216.
שביד, א., "היהדות האורתודוקסית ממודרניות לפוסט-מודרניות", עיונים בתקומת ישראל 2, תשנ"ב, עמ' 3-27.
ש. שמיר, "היידיש חיה וקיימת בניו יורק", קשר 6, 1989, עמ' 38-42.
Bershtel, S. Graubard, A., Saving Remnants, University of California Press, Berkeley, 1992.
Cohen, S.M., American Assimilation of Jewish Revival, Indiana University Press, Bloomington, 1988.
Cornfeld, C. Goldstein, A., "Group Counseling With College Students - A Cooperative Project", Journal of Jewish Communal Service XLVII(1), 1970, pp. 64-69.
Hapgood, H., "The Spirit of the Ghetto", New York, [1902], 1966, pp. 67-70
בתוך: גולדשטיין, י. וקצבורג-יונגמן, מ., יהדות ארצות הברית 1914-1820, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1987, עמ' 173-177.
Pollock, J.S., "Service to Remmants of a Jewish Population In A Decaying Neighborhood in New York", Journal of Jewish Communal Service XLVII(2), 1970, pp. 139-147.
Wyschogrod, M., "The Many Voices of Orthodoxy", in: Marcus, J.R., (ed.), The Jew in the American World, Wayne State University Press, Detroit, 1996, p. 549-553.
ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התפתחות הליברליזם באורתודוקסיה היהודית בארה"ב", סמינריון אודות "התפתחות הליברליזם באורתודוקסיה היהודית בארה"ב" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.
ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.
יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.