סרטי מלחמה כתעמולה

תקציר העבודה:

עבודה זו תעסוק בפן התעמולתי של סרטי מלחמה. משמעות הדבר, כיצד מועברים מסרים הנוגעים למלחמה לצופים, על ידי הסרט. העבודה תעסוק בפניה לרבדים רחבים של החברה, ההולכת כעדר אחר ההנהגה, ונהנית לראות שוב ושוב את עוצמת ה"אנחנו" מול בזיון ה"הם", היינו הקבוצה "הרעה" ו"הבלתי צודקת", שמן הצדק כי תינגף תחת צבא "הטובים" "שלנו".

עבודה העוסקת בסרטי מלחמה מעלה מספר שאלות בסיסיות:
מה אומרת המלחמה לצופים ובעיקר לצופים המזדהים עם גיבוריה?
כיצד יעדיפו יוצרי הסרט המלחמתי להראות את גיבוריו לקהל?
האם קיימת תרומה של הסרט המלחמתי למורל הלאומי ואם כן מהי?

טענת העבודה תהיה כי הסרט המלחמתי מחזק מחד את תחושת השייכות של הקבוצה המוצגת באור חיובי, לא רק בתור גיבוש וחיזוק הזהות, כי אם גם כעידוד מורלי, ומאידך מראה את הצד האהוד כמנצח והומני, כשכל מגמתו היא הגנתית וזאת למרות היותו בלתי מנוצח. עוד אטען כי העם הולך בדרך כלל כעדר אחר מנהיגותו, ובשל כך רובו תומך בכל מלחמה שאליה יוצאים, בייחוד כשמדובר במדינה דמוקרטית ורצונו של העם, כמו רצונם של הצופים, לראות את מירב ההישגים, הנצחונות וההצדקות הקיומיות בתוך ההתרחשות הקולנועית. טענתי מתיחסת לסרטי ז'אנר, אולם כאשר מדובר בסרט אישי, המביע את עמדתם של התסריטאי והבמאי, מופיעות לא פעם אמירות אנטי מלחמתיות.

הדרך שבה אבחר להציג את טענתי תהיה מכיוון הצגת המלחמה ויחס ההמון אליה לכיוון הקולנועי, שבו אוכל להביא מקבילות בין רצונם של הצופים לשמוע, לקרוא ולראות בכלי התקשורת השונים, לבין התכנים שברצונם לראות על מסך הקולנוע. במסגרת זו לא אעסוק רק בסרטי המלחמה המראים רק ניצחונות, עוצמה והרואיות של הגיבורים האהודים מול דמוניזציה של האויב, כמו בסרטים "הטורף" בבימויו של ג'ון מקטירנן (1987), המתייחס למלחמה בויטנאם, ובסרטו של מנחם גולן "הפריצה הגדולה" (1970), אלא אקדיש גם פרק לסרטים שבמהותם קיימת אמירה אנטי מלחמתית, המעידים על תפיסה חברתית-ביטחונית של קבוצות אוכלוסיה רחבות, שעבורן מלחמות אינן בהכרח מלחמות חובה שנועדו להגן על קבוצה לאומית מפני השמדה, כי אם מלחמות השנויות במחלוקת, כמו מלחמת ויטנאם ומלחמת לבנון, שלדעת רבים היו מיותרות.
לצורך כך אתייחס בעיקר לסרטים "פלאטון" (ארה"ב, 1987) שכתב וביים אוליבר סטון, כתיאור חוויה אישית ממלחמת ויטנאם וכן "גמר גביע" (ישראל, 1991), שביים ערן ריקליס. בסרטים אלה ישנה אמירה אנטי מלחמתית, ובאמצעות ההתייחסות אליהם אנסה לענות גם על שאלת משנה, מה השתנה בחברה הישראלית, כחברה שהתפתחה על רקע מלחמות? והאם עדיין סרטי מלחמה פופולריים כבעבר?

במהלך העבודה אתייחס להיבטי לאומיות ושייכות שנגזרים מהמלחמה, ליחס ההמון אל המלחמה, ליחס האוכלוסיה במדינות המעורבות במלחמה אל המלחמה וכן לסרטים ישראליים מלחמתיים ואנטי מלחמתיים, כשבפרק האחרון אערוך דיון וניתוח וזאת מתוך השוואה בין סרטים מלחמתיים אמריקאיים וישראליים, המאדירים את הכח הלוחם "שלנו", לבין סרטים אמריקאים וישראליים, המתיחסים למלחמה באופן ביקורתי.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: מלחמה - היבטי לאומיות ושייכות
פרק ב: היחס למלחמה ולאויב
פרק ג: סרטי מלחמה - חיזוק הרוח הלאומית
3.1 הדיאלקט
3.2 המבע
פרק ד: סרטים אנטי מלחמתיים
4.1 הסרט "פלאטון" (אוליבר סטון, 1987)
4.2 הסרט "גמר גביע" (ערן ריקליס, 1991)
דיון מסכם
ביבליוגרפיה

מקורות:

אנדרסון, ב., (1999), קהיליות מדומיינות, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.
ארנולד-פורסטר, מ., (1979), עולם במלחמה, (תרגום: נ. כרמל), זמורה-ביתן-מודן, תל אביב.
בורשטיין, י., (1990), פנים כשדה קרב, הקיבוץ המאוחד, תל אביב.
גבלר, נ., (1993), אימפריה משל עצמם, עם עובד, תל אביב.
דיקסון, נ., (1979), הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא, (תרגום: ע. לוטם), משרד הביטחון, תל אביב.
ויטל, ד., (1972), מדינות קטנות במבחן הקיום, עם עובד, תל אביב.
מיאר, א., "ההגנה על היישוב האזרחי", בתוך: המלחמה הבאה, (תרגום: א. ראובני), (1933), מצפה, תל אביב, עמ' 31-50.
סגל, א., "ירידת חשיבות המלחמה", בתוך : סגל, א. והרמן, ת., (עורכים), (1999), מלחמה ואסטרטגיה, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, עמ' 65-116.
פיינרו, ד., "אוליבר סטון נפרד מוייטנאם", סינמטק 72, 1994, עמ' 22-26.
פרי, ע., (1997), הוליווד, ידיעות אחרונות, תל אביב.
רובינשטיין, א., (1997), מהרצל עד רבין והלאה, שוקן, ירושלים ותל אביב.
שניצר, מ., (1994), הקולנוע הישראלי, כנרת, תל אביב.
שפאייר, ה., "הטיפוסים החברתיים של מלחמה", בתוך: אייזנשטדט, ש.נ., (עורך), (1962), סוציולוגיה פוליטית, עם עובד, תל אביב, עמ' 371-378.
שפאייר, ה., "מבנה המעמדות ומלחמה טוטאלית", בתוך: אייזנשטדט, ש.נ., (עורך), (1962), סוציולוגיה פוליטית, עם עובד, תל אביב, עמ' 379-389.
Dick, B.F., (1990), Anatomy Of Film, St. Martin's Press, New York.
Griffin, R.J., "Causl Communication: Movie Portrayals ana Audience Attributions for Viatnam Veterans' Problems", History Workshop 41, 1996, p. 240-249.
Hornstein, J.M., "Our Job in Japan: Making Sense of the American Creed", Left-History 4(2), 1996, pp. 51-70.
Kaysen, C., "Is War Obsolete?", in: Lynne-Jones, S.M., (ed.), (1991), The Cold War and After: Prospects for Peace, The MIT Press, Cambridge, pp. 81-103.
Marriott, S., "Dialect and Dialectic in a British War Film", Journal of Sociolinquistics 1(2), 1997, pp. 173-193.
Michaud, G., "Class Conflicts: Teaching the War Film", Radical-Teacher 50, 1997, pp. 12-16.
Morrock, R., "Images of Transformation: Current American Group-Fantasy as Reflected in Recent Films: 1989-1991", Journal Of Psychohistory 20(1), 1992, pp. 21-29.
Schaefer, R.J., "Deconstructing Military Propoganda: CBS's `The Selling of the Pentagon'", Studies in communications 5, 1995, pp. 69-100.
Shapiro, M.J., "That Obscure Object of Violence: Logistics, Desire, War", Alternatives 17(4), 1992, pp. 453-477.
Schlesinger, P., "Collective Identities, Friends, Enemies", Innovation 12(4), 1999, pp. 461-469.

תגים:

פדגוגיה · צבאית · תעמולה · פרופוגנדה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סרטי מלחמה כתעמולה", סמינריון אודות "סרטי מלחמה כתעמולה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.