באיזה שפה משתמשים חברי הכנסת בנאומיהם

תקציר העבודה:

העבודה מנסה להציג כיצד פועלת בארצנו הרטוריקה הפוליטית. האם לכל אחד מחברי הכנסת בארץ יש סגנון אישי משלו המאפיין את נאומיו או לכל סיעה/מפלגה יש סגנון מפלגתי המאפיין את כל החברים בה ואת אופי נאומיהם, או, אולי, שלובים זה בזה שני סגנונות אלה בנאומיהם של מנהיגים ואנשי צבור בארצנו.
אבחן סוגיה זו ואראה באילו אמצעים רטוריים ולשוניים, שהשפה מעמידה לרשותם, משתמשים חברי הכנסת בכדי לשכנע ובכדי שנאומם יחשב ל"נאום טוב".
לצורך בדיקה זו, נבחרו 3 חברי כנסת מהקשת הפוליטית בארץ, בשנים 1991/2 מהכנסת ה-12 מושב 4: יוסי שריד מ"התנועה לזכויות האזרח ולשלום"; רחבעם זאבי מ"מולדת"; ובנימין נתניהו מ"הליכוד". לכל חבר כנסת נבדק נאום אחד, לאחר סקירה מקיפה של נאומים רבים שלהם באותה תקופה.

נורית גרץ, בספרה "שבויה בחלומה" טוענת שניתן לקרוא לטקסטים הפוליטיים נרטיבים אידיאולוגיים: הם מעצבים את השקפת עולמנו, מבנים עבור החברה מציאות מסוימת ומעניקים לה לגיטימציה. (גרץ, '95)

Hayakawa מציג את מושג ההפשטה, שבאמצעותו ניתן לסדר מילים ורעיונות לפי מדרג מסוים.
המילה "פוליטיקה" בעלת רמת מופשטות גבוהה מאוד, היא מהווה הגדרה כוללת לנושאים בתחומי אידיאולוגיה ומדינה, ופוליטיקאים עושים שימוש רב בה למטרות פרסום ותעמולה. לכן, אצפה למצוא בנאומים הנבחנים מילים בעלות רמת הפשטה גבוהה.

הנאומים:
1. "ועידת מדריד" - נאום מתאריך 23 באוקטובר 1991 - יוסי שריד
2. "הפסקה בהתנחלויות" - נאום מתאריך 12 בפברואר 1992 - בנימין נתניהו
3. "המצב בגבול הצפון ובדרום-לבנון" - נאום מתאריך 26 בפברואר 1992 - רחבעם זאבי
(הנאומים אינם חלק מן העבודה)

ראשי פרקים:
מבוא
פרק א' - רקע תיאורטי
1. רטוריקה
2. שימוש ברטוריקה בפוליטיקה
3. מאפיינים רטוריים בשיח השכנוע הפוליטי - סגנוניים וטיעוניים
4. תקינות פוליטית
פרק ב' - ניתוח נאומים
פרק ג' - סיכום, ממצאים ומסקנות
ביבליוגרפיה

מקורות:

גרץ, נורית (1995). שבויה בחלומה. תל אביב: עם עובד
וולמן, משה (1990). דמגוגיה ורטוריקה. תל אביב: פפירוס, עמ' 11-45.
לנדאו, רחל (1987). "פעולת הדיבור כבטוי ללשון הבוטה בנאום הפוליטי". עם וספר ד': עמ' 97-108.
לנדאו, רחל (1988). הרטוריקה של מישלב הנאום הפוליטי בישראל. תל אביב: עקד.
לנדאו, רחל (1990). "הרטוריקה והעברית ה"עילגת" של חברי הכנסת". לשון ועברית 6: עמ' 8-14.
מעדיה, מאירה (1985) הנאום הפוליטי של ימינו - סגנון אישי או משלב?, עבודת גמר לתואר "מוסמך", אוניברסיטת בר-אילן.
ניר, רפאל (1988) "רטוריקה אלקטוראלית בישראל - העימותים הטלויזיונים". בקורת ופרשנות 24: עמ' 81-111.
ניר, רפאל (1998) "תקינות פוליטית, לשון נקייה והזניית השפה". פנים 7: עמ' 19-26.
שלזינגר, ארתור (1981). "איך שינתה הטלויזיה את הנאום הפוליטי". בתוך: ספר השנה של העיתונאים, עמ' 118-119.
Chimombo (1999). "Language and Politics". Annual Review of Applied Linguistics 19:215-232.
Hudson (1978). The Language of Modern Politics. London and Basingstoke: The Macmillan Press Ltd.
Wilson (1990). Politically Speaking. Oxford, UK: Basil Blackwell Ltd.
Orwell (1953). "Politics and the English Language". Pp.165-170 in G. Orwell
A Collection of Essays. San Diego: Harcourt Brace Jovanovich.

תגים:

ושפה · פוליטיקה · תקשורת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "באיזה שפה משתמשים חברי הכנסת בנאומיהם", סמינריון אודות "באיזה שפה משתמשים חברי הכנסת בנאומיהם" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.