מעמדה של העברית בתקופת העליה השניה

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
א. מבוא
ב. אנשי היישוב הישן והעברית
ג. תפקיד העיתונות בהנחלת השפה
ד. מלחמת השפות
ה. בתי הספר
ו. סיכום
ז. ביבליוגרפיה

במשך שנים נהגנו לכנות את אליעזר בן יהודה "מחייה השפה העברית", אולם, מאבקו של בן יהודה החל בתקופת העלייה הראשונה ולא הצליח אלא רק בסיומה של העלייה השניה. אליעזר בן יהודה אמנם היה בין מניחי היסוד לשפה העברית המתחדשת, אך אלו שדחפו והציבו את תחיית העברית בראש מאבקם כשפה מדוברת יום יומית היו אנשי העלייה השניה.
אמנם גם בין אנשי העלייה הראשונה ניתן למנות דוברי עברית לא מעטים, בהם בני המושבות הראשונות, שם החלו ללמוד עברית עוד קודם.
אהרון בר אדון נוקב במספר של 20 משפחות בשנת 1904 שדברו עברית .1
גם אם מספר זה היה מוגזם הרי שקרוב לודאי הייתה העברית בת בית בכמאה בתים לכל היותר2, חלקם הגדול אמנם לא דיברו עברית כשפה יומיומית אך הבינו את השפה כשפה פסיבית, יש לזכור שבאותה תקופה הופיעו עיתונים רבים בעברית ובהם: החבצלת, הצבי (שהפך אח"כ ל'השקפה' ומאוחר יותר ל'האור'),מוריה, הפועל הצעיר ועוד. נערכו הרצאות וכנסים בעברית ואף וויכוחים האם לקיים כנסים בעברית, כל זאת מעיד כי בקרב היישוב החדש בארץ ישראל החלה העברית לפרוח.
חלק אחר מבני היישוב דברו אידיש והתרחקו במודע מהעברית , היו אלה בעיקר בני היישוב הישן בירושלים וביפו, התרחקותם מהעברית הפכה מופגנת יותר ככל שהפכה זו לסמל הלאומיים הכופרים (הציונים), יש לציין שגם הם הבינו עברית וידעו לדבר בשפה זו בשעת הצורך.
חלק מדוברי העברית בני הארץ דברו במבטא ספרדי, שהיה זר ולא מובן לבני אשכנז, בגליל שלט הניב הגלילי, שמחוללו היה המורה יצחק אפשטיין, מבטא זה הגה את העיצורים הגרוניים כפי שנוהגים בערבית בנוסף להגייה המזרחית המקורית, מבטא זה זכור בעיקר עקב הגיית כל ב' כ-B, בין דגושה ובין רפויה (זכורה לי סבתה של אימי ילידת ראש פינה שדברה בצורה זו עד סוף ימיה), עניין זה הווה מטרה לחיצי לעג מצד רבים מבני היישוב ובהם ש"י עגנון. באסיפת הסתדרות המורים בגדרה ב - 1904 הועלה גם נושא הניב הגלילי אולם לא הוכרע דבר.
מה שגרם להיעלמות של ניב זה היה כנראה פיתוח רשת הדרכים והקשר בין יהודה והגליל, שהוציא את הגליל מבדידותו .3
אולם מה שדרבן את התפתחות הלשון העברית הייתה ללא ספק קנאותם של אנשי העלייה השניה לשפה (כמו לעניינים רבים אחרים) ששמו להם למטרה להפכה לשפה מדוברת ויום יומית ולא חסכו מאבק בנושא.
בעבודה זו אתרכז במאבקים העיקריים שהובילו להגמוניה של העברית בארץ ישראל בתקופת העלייה השניה.
--------------------------------------------------------------------------------
1. אהרון בר אדון, הניב הגלילי ומבטאו, קתדרה תשמ"ב ע' 115. במקום אחר הוא נוקב במספר של 5
משפחות בלבד, תרומתה של העלייה השניה לתחיית הלשון העברית.
2. גרינצוויג מיכאל, מעמדה של העברית בימי העלייה השניה, בתוך מרדכי נאור (עורך), עידן, העלייה השניה
1903-1904.הוצאת יד יצחק בן צבי ירושלים 1984. (להלן גרינצוויג)
3. גרינצוויג ע' 198.

מקורות:

בר אדון אהרון, הניב הגלילי ומבטאו, קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים תשמ"ב.
בר אדון אהרון, תרומתה של העלייה השניה לתחיית הלשון העברית, דברי הקונגרס
גרינצוויג מיכאל, מעמדה של העברית בימי העלייה השניה, בתוך מרדכי נאור (עורך), עידן, העלייה השניה 1903-114, הוצאת יד יצחק בן צבי ירושלים 1984.
הדני עבר (עורך), ההתישבות בגליל התחתון, חמישים שנות קורותיה, הוצאת מסדה ת"א 1950.
מיכאלי בן ציון, זכרונות, הוצאה משפחתית 1985.
שילה מרגלית, מלחמת השפות כתנועה עממית, קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה , הוצאת יד יצחק בן צבי ירושלים תשנ"ה.

תגים:

שפה · עברית · עלייה · שניה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מעמדה של העברית בתקופת העליה השניה", סמינריון אודות "מעמדה של העברית בתקופת העליה השניה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.