המדרסה בתקופה הממלוכית

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
כללי
המדרסה
הוקף והמדרסה
מטרת המדרסה וההשלכות מקיומה
בעלי התפקידים במדרסה
סדרי הלימוד
שיטת הלימוד
שלבי וחומר הלימוד
האג'אזה
האסכולות במדרסה
בניין המדרסה
המדרסה העלמאא' והתמיכה הכלכלית
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

אחד ממוסדות הדת החשובים והמיוחדים שמהווה מזה כאלף שנים חלק מרכזי מהציויליזציה המוסלמית הוא המדרסה שהיה מוסד להכשרת אנשי משפט. עבודה זו עוסקת במוסד המדרסה, חשיבותו ומטרתו בעולם המוסלמי בתקופה הממלוכית ולפניה, תוך התייחסות למיקומו של המוסד במערכת החינוך האסלאמית בתקופה הנדונה. בכדי להבין את מוסד המדרסה ותפקידו, התייחסנו בתחילת עבודה זו למושגים כגון עלם וחיפוש הדעת, על-מנת שקורא העבודה יוכל להבין בהמשכה את הנושא מיסודו. לאחר מכן נעסוק בראשיתה של המדרסה והתפתחותה, נעבור לקשר שבין הוקף והמדרסה, מאחר וחשוב להבין את התמיכה שמאפשרת למוסד להתקיים ומה מניע את התמיכה הזו לפני שנבין את המהות. לאחר מכן נסביר את מטרת המדרסה ובעלי התפקידים בה, וכמו כן את סדרי הלימוד, נעסוק בשיטות הלימוד במדרסה תוך התייחסות לשלבי וחומר הלימוד, נמשיך לאסכולות במדרסה, וכפועל יוצא מכך נבין את מבנה המדרסה על מכלוליו, ולבסוף נבין את ההקשר שבין העלמאא' והמדרסה.

בין המאפיינים המובהקים של תרבות האסלאם נמצאים הקוראן ולימוד הבשורה הדתית ומצוותיה. דת האיסלאם הינה דת הלכה, וחכמת המשפט המוסלמי (פקה), באה לבאר את ההלכה (שריעה) ולהציב את גבולותיה. כחלק מההלכה המסלמית קיים מושג הידע (עלם), אשר מוגדר כלימוד סך-כל הידיעות הנחוצות למאמין כדי לקיים את מצוות היסוד של דת האסלאם בכדי לשמור על סייגי ההלכה וכמו כן נועד להסביר את השריעה ולהגדירה תוך השענות על המופת של הנביא מחמד ובני דורו על כן העלם הוא במוצהר בעל תפקיד דתי ברור.1

בעבודה זו השתמשנו בספרים, מאמרים שונים ואתרי אינטרנט, בשפות שונות, אשר דנים בסוגית המדרסות בכלל ובמדרסות בתקופה הממלוכית בפרט, בכל מיני אספקטים שונים כגון: השפעות חברתיות, ארכיטקטורה, מבנה המדרסות ומערכות החינוך באותם הימים וכד'.
------------------------------------------------------------------------------
1. יהושוע פרנקל, "מוסדות חינוך בירושלים בתקופה הממלוכית 1250-1516", בתוך רבקה פלצקי ועמנואל אטקס (עורכים), בתוך חינוך והיסטוריה, (ירושלים זלמן שז"ר תשנ"ט), עמ' 113.

מקורות:

אפרת, דפנה, "האומנם בישרה הופעת המדרסה תפנית בתולדות החינוך המוסלמי?", בתוך רבקה פלדחי ועמנואל אטקס (עורכים) חינוך והיסטוריה, (ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ט).
אפרת דפנה, טלמון הלר דניאלה, לב-ציון נחמיה, האיסלאם מבוא להיסטוריה של הדת, תל-אביב האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"ח - מדף פתוח+הסטוריה 297.
ארליך חגי, נוער ופוליטיקה במזרח התיכון, (תל-אביב: משהב"ט, 1998).
חוראני, אלברט, ההיסטוריה של העמים הערביים, (תל-אביב, דביר, 1996).
פרנקל יהושוע, "מוסדות חינוך בירושלים בתקופה הממלוכית (1250-1516)", בתוך רבקה פלדחי ועמנואל אטקס (עורכים) חינוך והיסטוריה, (ירושלים:מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ט)
Arjomand, Said Samir, "The Law, Agency, and Policy in Medieval Islamic Society: Development of Institutions of Learning from the Tenth to Fifteenth Century", (New york: State University of New York at Stony Brook, 1999), Society for Comparative Study of Society and History, pp. 263-291.
Berkey, Jonathan, The Transmission Of Knowledge In Medieval Cairo, (New-York: Princton Uni. Press, 1992).
Chamberlain, Michael Milton, Knowledge and Social practice in medieval Damascus, 1190-1350, (New York: Cambridge, 1994).
Hodgson, Marshall, The Venture of Islam, (Chicago 1974).
Presgrave Little, Donald, A Catalogue of the documents from Al-Haram As-Sarif in Jerusalem, (Beirut: 1984).
Toru, Miura, "Administrative Networks In The Mamluk Period: Texation, Legal Execution, And Bribery", in Tsugitaka, Sato, Islamic Urbanism In Human History, (London and New-York: KEGEN Paul International, 1997), pp. 39-76.

תגים:

אלדין · מדרסה · ממלוכים · מצרים · נישאפור · עאלם · צלאח

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המדרסה בתקופה הממלוכית", סמינריון אודות "המדרסה בתקופה הממלוכית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.