המשמעות החברתית של צריכת מזון ופנאי בקרב בני נוער

תקציר העבודה:

בעבודה זו, ברצוני להצביע על פרקטיקות התנהגות בתחום הבריאות הפיזית בקרב בני הנוער, הזוכות לסטריאוטיפיקציה שלילית מצד ההורים. כמקרה מבחן (Case Study) אנתח את צריכת המזון, כחלק מתרבות פנאי כללית הזוכה ליחס שלילי מהסביבה. טענתי המרכזית היא שבני הנוער, הן כקבוצה והן כיחידים, אינם רואים בבריאות פיזית עיקרון חשוב בחיים לפיו יש לנהוג. כדי להתחקות אחר ההוכחה של טענה זו, אציג הסברים שונים לתופעת הבריאות. צירי ניתוח מרכזיים להסברים, הנם פעולה-מבנה ויחיד-יחד, אשר מהווים בסיס תיאורטי
מרכזי בסוציולוגיה של ימינו. לפיכך, אתחקה אחר יצירת הסימבוליקה סביב תחום המזון והפנאי, בעזרתה מתהווים הרגלים המסכנים את בריאותם של בני הנוער. עם זאת, לא אתעלם מאלמנטים חיצוניים לפרט (משפחה וכלכלה) אשר מכתיבים, לא פעם, את התנהגותו ואורח חייו. בנוסף, אדגיש כיצד ההרגלים הופכים לחלק בלתי נפרד מחיי הנוער וזאת באמצעות תהליך הנורמליזציה.

תוכן העניינים:
אבסטרקט
מבוא
פרק 1 : מזון ופנאי - אופי דפוסי הצריכה של בני נוער
פרק 2 : תפקידים של דפוסי צריכה בהבניית זהות
א. זהות אישית ותתי-תרבויות
ב. זהות קולקטיבית ותרבות המונים
ג. תרבות הנגד של בני נוער
פרק 3 : תפישת הבריאות בקונטקסט חברתי
א. קבוצת השווים
ב. נורמליזציה והענקת תוקף להרגלים
פרק 4 : המבנה החברתי ואורח חיים
א. המשפחה ושעתוק הרגלי צריכה
ב. הכלכלה הגדולה - השתלטות על פלח שוק צעיר
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מקורות:

אריקסון, א. 1968 זהות: נעורים ומשבר. תל אביב: ספריית הפועלים.
מרטון, ר. 1949. התיאוריה החברתית והמבנה החברתי. תל אביב: יחדיו.
פוסטמן, נ. 1982. אבדן הילדות. תל אביב: ספריית הפועלים.
רפפורט, ת. 1986. בין שני עולמות: המעמד החברתי של נעורים. ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים.
Bull, N.L. 1992. "Dietary Habits, Food Consumption, and Nutrient Intake During Adolescence". Journal of Adolescent Health 13 (5): 384-388.
Cohen, S. 1987. Folk Devils Moral Panics: The Creation of the Mods and Rockers. Oxford: Basil Blackwell.
Corsaro, W.A. Eder, D. 1990. "Children's Peer Cultures". Annual Review of Sociology 16: 197-220.
Cusatis, D.C.; Shannon, B.M. 1996. "Influences on Adolescent Eating Behavior". Journal of Adolescent Health 18 (1): 27-34.
Donovan, J.E.;Jessor, R. Costa, F.M. 1993. "Structure of Health-enhancing Behavior in Adolescence: A Latent-Variable Approach". Journal of Health and Social Behavior 34 (4): 346-362.
Fisher, L. Feldman, S.S. 1998. "Familial Antecedents of Young Adult Health Risk Behavior: A Longitudinal Study". Journal of Family Psychology 12 (1): 66-80.
Glendinning, A.;Hendry, L. Shucksmit, J. 1995. "Lifestyle, Health and Social Class in Adolescence". Social Science and Medicine 41
(2): 235-248.
Godin, G.;Shephard, R.J.;Colantonio, A. 1986. "Children's Perceptions of Parental Exercise: Influence of Age and Sex". Perceptual and Motor
Skills 62 (2): 511-516.
Hazard, B.P. Lee, C.F. 1999. "Understanding Youth's Health-Compromising Behavior in Germany: An Application of the
Risk-Behavior Framework". Youth and Society 30 (3): 348-366.
Heald, F.P. 1992. "Fast Food and Snack Food: Beneficial or Deleterious".
Journal of Adolescent Health 13 (5): 380-383.
Keniston, K. 1971 [1960]. Youth and Dissent: The Rise of a New Opposition. New York: Harvest.
Lau, R.R., Quadrel, M.J. Hartman, K.A. 1990. "Development and Change of Young Adults` Preventive Health Beliefs and Behavior: Influence from Parents and Peers". Journal of Health and Social Behavior 31: 240-259.
Mechanic, D. Hansell, S. 1987. "Adolescent Competence
Psychological Well-Being, and Self-Assessed Physical Health". Journal of Health and Social Behavior 28 (4): 364-374.
Morgan, A.E. 1939. The Needs of Youth. London: Oxford University Press.
Panelas, T. 1983. "Adolescents and Video Games: Consumption of Leisure and the Social Construction of the Peer Group". Youth and Society 15 (1): 51-65.
Roberts, K. 1983. Youth and Leisure. London: Routledge.
Sobal, J. 1987. "Health Concerns of Young Adolescents".
Adolescence 22 (87): 739-750.
Strinati, D. 1995. An Introduction to Theories of Popular Culture. London: Routledge.
Wearing, B.; Wearing,S. Kelly,K. 1994. "Adolescent Women, Identity and Smoking: Leisure Experience as Resistance". Sociology of Health
and Illness 16 (5): 626-643.
גישות הפוכות זו לזו בסוציולוגיה, אשר שמות דגש על הפרט כיוצר מציאות (פעולה) או על המבנה החברתי ככופה אותה (מבנה).
מזון יוגדר כסך האוכל והשתייה אותם בני הנוער צורכים בתקופת ההתבגרות.
פנאי יוגדר כסך הפעילויות המתבצעות בזמן החופשי.
מתרגמת ספרו של פוסטמן קוראת למושג זה "אוכל אשפתות" בגרסתו העברית; אולם אעדיף להיצמד למושג המקורי.
שחקן חברתי - מקביל למושג Agent, עם דגש על החופש שבפעולה האנושית.
למשל, סטטוס מגדרי נורמטיבי מוענק לנער העוסק בספורט.
הדגשה שלי.
יש כאן הנחה על אופי הצריכה בבית - צריכה "בריאה" וזאת לא בהכרח.
וגם: מוזיקה, קולנוע, טלוויזיה ועוד.
מרטון מצביע על חמישה דפוסי פעולה, מהם ארבעה הנחשבים לסטייה חברתית: חדשנות, ריטואליזם, נסיגה ומרדנות.
אנשים שדעתם על האדם משפיעה עליו באורח ניכר בתחומי חיים רבים.
על המודל השני בפרק הבא.
גם מודל זה, בדומה לקודמו, נדחה. למרות שתוקפו עלול להיות נכון במקרים אחרים, הרי ששלילתו היא בגדר ממצא אמפירי מחזק לצריכת הג'נק פוד.
אומנם השפעת המשחקים על הבריאות זניחה (פגיעה בעיניים ומערכת העצבים), אך יש לזכור שהעבודה מנסה לבחון את הקונטקסט הבריאותי הרחב שבפנאי.
הדגשה שלי - יש כאן הנחה סמויה על אופי הטכניקות המהוות מעין "שטיפת מוח" רעיונית.
גישה בפסיכולוגיה החברתית שפותחה על ידי Bem.
6

תגים:

תזונה · זמן · פנוי · בריאות · הרגל · מזון · נוער · פנאי · צריכה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המשמעות החברתית של צריכת מזון ופנאי בקרב בני נוער", סמינריון אודות "המשמעות החברתית של צריכת מזון ופנאי בקרב בני נוער" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.