הציונות כמהפכה? - יהודי המזרח והיבטים מהפכניים בציונות

תקציר העבודה:

המתח העדתי בחברה הישראלית מלווה את המדינה כמעט למן הקמתה. יש הטוענים שמתח עדתי ופערים עדתיים הם נחלת העבר. אחת הגישות המקובלות בחברה הישראלית היא ששונות בין עדתית תיעלם כאשר יהודים מארצות ערב, יפנימו את התרבות המודרנית וישתלבו בכך בחברה הישראלית. גישה זו רואה ביוצאי ארופה הותיקים שהיו בארץ לפני קום המדינה את ה'חברה' ואילו בעולים, במיוחד אלו מארצות האיסלאם, את הספיחים שצריכים להתערות בחברה הקיימת1. ואולם, כיום, חמישים שנה לאחר קום המדינה ו-40 שנה לאחר קליטת העליות הגדולות מארצות האיסלאם, השסע העדתי עדיין קיים בחברה הישראלית. זהו איננו שסע בין עולים לותיקים, מדובר באוכלוסיה שהיא דור שני ושלישי בארץ. למרות התחושות של צימצום פערים, פערי ההכנסה וההשכלה בין מזרחים לאשכנזים כמעט ולא הצטמצמו. השיפור בהישגים איננו ניתן להכחשה ואולם שיפור זה שינה מעט מאד את תמונת הפער.
מעבר לנתונים הסטטיסטיים, לתחושות סובייקטיביות יש מקום נרחב בהבנת המתח העדתי בישראל. כאשר אנו באים לדבר על בעיה חברתית ועל פיתרונה האפשרי, הכרחי להבין את תחושותיהם של שכבות המצוקה. כל ניסיון לפיתרון אחר יהיה פטרנליסטי2. איש שמאל אמריקאי נהג להזהיר את פעילי השטח שלו לבל יזלזלו בעניים אותם הם מבקשים לעורר למאבק. זלזול כזה יביא לכך ששום דבר מתורתם לא ישמע. אך מה שקורה עם החוגים הליברלים בישראל הוא בדיוק הדבר הזה. מי שיצא להגנת החלשים אך שולל ממוצאם כל משמעות, חוזר על טעות ישנה של השמאל: הגדרת האדם כיצור כלכלי חד מימדי. לטענת הליברלים לא יכול להיות שהמזרחיים באמת כועסים על שלילת תרבותם. אדם שעבורו הדת היא חסרת כל ערך לא מבין איך אדם אחר נפגע מכך שנדרש לוותר על דתו .3
תחושות של קיפוח, מחאה על העבר, ניכור וכו' עולות חדשות לבקרים. תקופות של בחירות למשל, הן תקופות שבהן ישנה מודעות ציבורית לאותן תחושות4. אירועים כמו כתב האישום נגד דרעי בפרשת בר-און ופרשת אורי אור, מעירים את מה שנתפס בעיני חלקים מהציבור כ'שד העדתי' ומוציאים אותו מבקבוק שבו הוא נמצא כביכול.
חוקרים רבים ניסו לתת הסברים להמשכיותה של תופעה זו ולחוסר היכולת ליצור מיזוג מוצלח בין הממסד הותיק (ששילב בתוכו בהצלחה את יוצאי ארופה5) לבין העולים מארצות האיסלאם.
ההסברים השונים עסקו בנחשלותם של העולים, במניפולציות פוליטיות שנעשו ע"י גורמים שהרוויחו מקיומו של מתח, או מאפליה וקיפוח מכוונים שהם עדיין נחלתו של הממסד הישראלי .6
בשורות הבאות אנסה להציג הסבר אלטרנטיבי, שאומנם איננו מפרש את כל הגורמים למתחים עדתיים בחברה הישראלית, אך מציג זוית חדשה שיכולה להסביר חלק משורשי המתח הבין עדתי.
הסבר זה קשור במידה רבה למרכיב מרכזי באידאולוגיה המכוננת של החברה הישראלית - הציונות. מקובל לראות בתנועה הציונית תנועה מהפכנית שמעבר למטרתה הברורה והמיידית להשיג מדינה ליהודים, רצתה גם לשנות מאפיינים נוספים באורח החיים של היהודים7. לאחר הקמת המדינה ראו חלק מקברניטיה את המדינה כמדינה מחנכת. היה עליהם לחנך ולעצב את העולים החדשים ולהופכם ל'יהודים חדשים' בהתאם לחזון הציוני ולתרבות שהתגבשה בארץ לפני הקמת המדינה. תפיסה זו, של עיצוב אדם חדש, לא הייתה יחודית לציונות ורווחה בתנועות מהפכניות נוספות.8 על מנת לראות את ההקשר הרחב של התופעה יש לדון בסוגים שונים של מהפכה.

תוכן העניינים:
מבוא - האם המתח העדתי עדיין רלוונטי
דגמי מהפכות
המהפכה הציונית
בעיית העליה המזרחית והאתוס המסורתי
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אביב א., החברה הישראלית - חברה בתהליכי גיבוש, תל אביב 1990.
אבינרי ש., הרעיון הציוני לגווניו, ת"א 1981.
אוקשוט מ., "רציונליזם בפוליטיקה", תכלת 2, 1997.
איזנשטט ש.נ. ואחרים (עורכים), ישראל - חברה מתהווה, ירושלים תשל"ב.
איזנשטט ש.נ., החברה הישראלית בתמורותיה, ירושלים תשמ"ט.
אילן ע., "המאבק המדיני והלאומי על ארץ-ישראל ממלחמת העולם השניה עד החלטת החלוקה" בתוך: י. פורת וי. שביט (עורכים) ההיסטוריה של ארץ ישראל -, המנדט והבית הלאומי (כרך 9), ירושלים 1990.
אלמוג ע., "עמוד אש חדש", פוליטיקה, 42-43, 1992.
אלמוג ע., הצבר - דיוקן, ת"א 1997.
בן אליעזר א., דרך הכוונת, ת"א 1995.
בן רפאל א., "עדתיות וחברה בישראל" בתוך ש. סטמפלר (עורך) אנשים ומדינה - החברה הישראלית, ת"א 1989.
בצלאל י., "אקדמות לציונות בנוסח יהודי ספרד והמזרח", פעמים, 73, סתיו תשנ"ח.
ברק א., מחשבות על המהפכה בצרפת, הוצאת שלם, ירושלים, בדפוס.
גורני י., מראש פינה ודגניה עד דימונה, ת"א 1983.
גרונברג ג., "השיעור שלא נלמד", הארץ, 19/5/97.
דהאן-כלב ה., "זהות ישראלית בין עולים לותיקים" בתוך ד. עופר (עורכת), בין עולים לותיקים, ירושלים 1996.
דשן ש. ומ.שוקד, "לימודי יהדות המזרח בחברה הישראלית", בתוך הנ"ל (עורכים), יהודי המזרח, ת"א 1984.
הברפלד י. וי. כהן, פערים בהשכלה ובהכנסה בין מזרחיים לאשכנזים בישראל 1975-1992, מכון גולדה מאיר לחקר העבודה, נייר דיון מס' 80, 1995.
העברי א., "דרך ארץ: מקורותיה של השמרנות הישראלית", תכלת 5 (סתיו התשנ"ט1998/).
ויטל ד., המהפכה הציונית, עם עובד, ת"א, 1978.
זוהר צ., "חכמי התורה והמודרנה", גיליון, שבט תשנ"ז.
טובי י., "יחס ההנהגה המסורתית לפעילות הציונית בעדן", פעמים, 73, סתיו תשנ"ח.
יבלונקה ח., אחים זרים, ירושלים 1994.
הכהן ד., תוכנית המיליון, ללא מקום הוצאה, 1994.
לוי א., "בגלל מסעודה ובוזגלו" מעריב סופשבוע 7/6/96.
ליסק מ., "דימויי עולים וסטריאוטיפים בעלייה הגדולה", קתדרה, 43 (ניסן תשמ"ז).
ליסק מ. וד.הורביץ, מצוקות באוטופיה, ת"א 1990.
מאיר א., התנועה הציונית ויהודי עיראק, ת"א 1993.
מרכס ק. ופ. אנגלס, המניפסט הקומוניסטי, ת"א תשי"ד.
סבירסקי ש., לא נחשלים אלא מנוחשלים, חיפה 1981.
סיקרון מ., "העליה ההמונית - מימדיה מאפייניה והשפעותיה", בתוך מ. נאור (עורך), עולים ומעברות, ירושלים 1986.
עוז ע., פה ושם בארץ ישראל בסתיו 1982, ת"א 1983.
עינברי א., "מה ראתה החסידה", מוסף הארץ, 23/10/98.
עמיר א., תרנגול כפרות, ת"א 1983.
עמיר א., "הסליחה והתודה", אלפיים, 16 (1998).
פירר ר., סוכנים של החינוך הציוני, ת"א תשמ"ד.
פישמן א., בין דת לאידיאולוגיה - יהדות ומודרניזציה בקיבוץ הדתי, ירושלים, 1990.
פריזל א. (עורך), אטלס כרטא לתולדות עם ישראל בזמן החדש, ירושלים, 1983.
פרס י., יחסי עדות בישראל, ת"א 1977.
צחור ז., שורשי הפוליטיקה הישראלית, ת"א 1987.
צמרת צ., עלי גשר צר, שדה בוקר, 1997.
קורן י., קיבוץ גלויות בהתנחלותו, ת"א 1964.
שגב ת., 1949 - הישראלים הראשונים, ירושלים 1984.
שטרית נ.מ., אימת החלום - פרקים מהאפוס של יהדות מרוקו, ת"א 1983.
Bensimon-Donath D., Immigrants d'Afrique du Nord en Israel, Paris 1970.
Shafir, G. "The meeting of Eastern Europe and Yemen: `idealistic workers' and 'natural workers' in early Zionist settlement in Palestine", Ethnic and Racial Studies 13 (2) April 1990.

תגים:

מהפכנות · עדתיות · עליות · גיבוש · ברק · שסע · מיתוס · אתוס · תרבותי · חברה · אפריקה · אדמונד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הציונות כמהפכה? - יהודי המזרח והיבטים מהפכניים בציונות", סמינריון אודות "הציונות כמהפכה? - יהודי המזרח והיבטים מהפכניים בציונות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.