מחאת הימין הקיצוני בישראל - המחתרת היהודית

תקציר העבודה:

עבודה זו מנסה לתאר את עלייתה של "המחתרת היהודית" בשנות השמונים כפריצה של מחאת הימין הקיצוני בתגובה למציאות הפוליטית שנוצרה עם חתימת ממשלת הליכוד בראשות מנחם בגין על הסכמי השלום עם מצרים בקמפ-דייויד. בעבודה ניתן דגש לכך כי "המחתרת היהודית" לא צמחה "יש מאין" משום ששורשיה היו חבויים עמוק בערכי המתיישבים בשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה, בתנועת גוש-אמונים וברמה מסויימת של הדרג הפוליטי-ימני במדינת ישראל.
לפני הקמת "המחתרת" היו מעשים מקומיים של וג'ילנטיות (מעשי אלימות מקומיים, חד פעמיים) אשר לא עוררו אצל הצבא והמשטרה או אצל הדרג המדיני את נורת האזהרה לגבי האפשרות לתקומתה של מחתרת יהודית שתפעל להשגת מטרותיה בדרכים של טרור.
חברי "המחתרת" מנו 27 חברים והיא פעלה מתוך שלושה מניעים מרכזיים: המניע הבטחוני-השבת הבטחון לתושביהם היהודיים של השטחים על רקע טענתם כי המדינה לא עושה די כדי למנוע מעשי אלימות של הערבים; המניע הפוליטי-של חברי המחתרת היה בראש ובראשונה למנוע את הנסיגה הישראלית מסיני כפי שנקבע ונחתם בהסכמי קמפ-דייויד; והמניע הדתי משיחי שעמד בבסיס האידיאולוגיה של המחתרת והוא: הצורך בהסרת המסגד שעל הר הבית שלשיטת "המחתרת" היה שורש קלקוליו של העם היהודי. השמדת המסגד נתפשה כדבר היחיד שיעקור מן השורש את מקור חיותם ויניקתם של הערבים ותיסלל דרכו של עם ישראל לגאולה.
פעילות "המחתרת" כללה הרבה מאד פעולות הכנה ותכנון מראש בין אם היו אלו פגישות לצורך ויכוחים אידיאולוגיים וקביעת דרכה של הקבוצה ובין אם היו אלה מפגשים לצורך תכנון טקטי והכנה של הפיגועים עצמם ובין היתר: מעקבים, תצפיות, איסוף מידע, גניבת ציוד, תחמושת ונשק, ועריכת תדריכים תוך שמירה על מידור בסיסי כנהוג בארגונים מחתרתיים. פיגועי המחתרת כללו: רצח 3 סטודנטים במכללה האיסלאמית בחברון, פיגוע בראשי ערים ערביים, נסיון מלכוד אוטובוסים ערביים במזרח ירושלים ותכנון פיצוץ המסגד שעל הר-הבית. שתי הפעולות האחרונות נקטעו עם חשיפתה של "המחתרת" והבאתם של כל חבריה למעצר ולמשפט.
עם חשיפת "המחתרת" נעצרה פעולתה כליל ונדמה כי עד היום לא קיימת פעילות דומה של גורמי טרור יהודי ימני. עם זאת, ניסיתי לבדוק אנה פנתה מחאת הימין הקיצוני בישראל מאז מאסרם של חברי המחתרת, מתוך הנחה שחברי "המחתרת" אמנם היו מעטים יחסית לקהל הגדול שאותו התיימרו לייצג בנוסף, ההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל בשנים האחרונות ובמיוחד שלטון מפלגת העבודה בראשות רבין ופרס והסכמי אוסלו שנחתמו על-ידם, לא יכלו להותיר את הימין הקיצוני בישראל - אדיש. נדמה שבראשית שנות התשעים מצאה מחאת הימין פתח לביטוי חדש שלא היה זמין עשור לפני כן והיא קיבלה פן חדש של הבעת הדעות והמחאה באופן תקשורתי והתאפשרה עם הקמתו של ערוץ 7 שהוקם על-ידי מייסדיו "מתוך הכרה בצורך אמיתי-להעניק למחצית העם כלי תקשורת אמין שישקף נכונה את דעותיהם"1. הפרק הדן בערוץ 7 מנסה לתת תשובה האם פנתה מחאת הימין הקיצוני מדרך הטרור לדרך של ביטוי תקשורתי? קשה לעשות את ההקשר החד משמעי הזה משום שמצד אחד מדובר בארגון טרור לכל דבר ומהעבר השני בכלי ביטוי תקשורתי (אידיאולוגי) אולם אין ספק כי שניהם: גם "המחתרת" וגם ערוץ 7, מהווים כל אחד בדרכו ביטוי של
מחאת הימין הקיצוני.

תוכן העניינים:
מבוא
רקע
כללי
הרקע הפוליטי
המניעים להתארגנות הקבוצה - "המחתרת"
התגבשות ותיאור מבנה "המחתרת"
הפעילות המחתרתית
המימד הביטחוני
המימד הפוליטי
המימד הדתי משיחי
חוץ פרלמנטריזם, אי לגליזם והמעבר לויג'ילנטיות ולטרור
הגדרת טרור
סיווג פעילות המחתרת היהודית
הפעילות המחאתית לאחר עידן "המחתרת"
כללי
ערוץ 7
כללי
מסרי הערוץ וקהל היעד
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

באר, יזהר. הרדיו הפיראטי בישראל: תקשורת אלטרנטיבית או סכנה לדמוקרטיה, ירושלים: קשב, 1998.
בן-דב, שבתאי. "הטקטיקה המהפכנית" נבואה ומסורת בגאולה, תל-אביב: הוצאת יאיר, 1979.
גל-אור, נעמי. "המחתרת היהודית: טרוריזם שלנו", תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990.
הרמן, תמר. אסטרטגיות מחאה, כרך שלישי חלק ב' תל-אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1997.
לימור, יחיאל. "הגלים הסוערים של הרדיו הפיראטי בישראל" קשר מס' 19.
סגל, חגי. "אחים יקרים" קורות "המחתרת היהודית", ירושלים: בית הוצאה כתר, 1987.
סלע, קובי, חברי 7 מידעון צרכנות ומשפחה לחברי מועדון המאזינים של ערוץ 7, תל-אביב: ש.פ.ה. בע"מ, 1998.
עציון, יהודה. "מחוקי הקיום לחוקי היעוד", נקודה, גליון מס' 75, 1984.
רודיק, יוחאי ב. ארץ גאולה, ירושלים: המכון לחקר משנת הראי"ה קוק זצ"ל, 1989.
שפרינצק, אהוד. איש הישר בעיניו יעשה אי-לגליזם בחברה הישראלית, תל-אביב: ספרית פועלים, 1987.
שפרינצק, אהוד. "גוש-אמונים"-"מודל הקרחון" של הקיצוניות הפוליטית, מדינה, ממשל, ויחסים בינלאומיים, חוברת 17, ירושלים: האוניברסיטה הפתוחה, 1981.
שפרינצק, אהוד. בין מחאה חוץ-פרלמנטרית לטרור: אלימות פוליטית בישראל, ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, 1995.

תגים:

הבית · לאומנות · קיצוניות · משיחיות · קמפ · רדיו · דייויד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מחאת הימין הקיצוני בישראל - המחתרת היהודית", סמינריון אודות "מחאת הימין הקיצוני בישראל - המחתרת היהודית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.