ההרתעה הגרעינית הישראלית-תמורות ועיון מחודש

תקציר העבודה:

הסוגייה הגרעינית של מדינת ישראל הייתה מאז שנות השישים נושא לדיון כלל עולמי בכלל ובמזרח התיכון בפרט. מאז החליט ראש ממשלת ישראל בשנות החמישים, דוד בן-גוריון, שעל ישראל להחזיק בידה נשק גרעיני שישמש אותה בעת סכנה קיומית, לא חדלו הערבים והעולם כולו לעסוק בשאלה האם ישראל אכן מחזיקה בידיה נשק גרעיני, ואם כן האם הוא מוכן לשימוש ומה הכמויות המצויות בידיה. כמובן שישראל מעולם לא הודתה בכך באופן רשמי והשאלות הללו נותרו עד היום כסוד הכי שמור במדינת ישראל. הנשק הגרעיני וההרתעה הגרעינית שהוא יוצר
מרכיבות את האסטרטגיה הגרעינית שביקש בן-גוריון ליצור. עבודה זו אינה באה להשיב על שאלות אלו.

בשנת 1991 בחודש ינואר נפלו על ערי גוש דן כ42 - טילי קרקע - קרקע מסוג סקאד ששיגרו העיראקים. שיגורים אלו היו במסגרת המלחמה שהתנהלה במפרץ בין העיראקים לבין מדינות בעלות הברית שחברו לגוף קואליציוני בראשות ארה"ב. מדינות ערב אחדות הצטרפו אף הן לקואליציה נגד צדאם חוסיין. המשבר נסב סביב פלישתה של עיראק לכווית, אחת המדינות הגדולות לייצוא נפט. העולם כולו עקב בחרדה אחרי המשבר מתוך דאגה למקורות הנפט בכווית.
לכאורה מה לישראל ולמשבר המפרץ? התשובה היא חד-משמעית: לא כלום! אולם תשובה זו תקפה כל עוד אין לישראל נגיעה למשבר או אינטרס צבאי או לאומי להיכנס לתוכו. אולם טילי הטק"ק שנחתו על רמת-גן ותל-אביב בעיקר טשטשו וקעקעו את התשובה לשאלה זו.

ישראל שביקשה ליצור הרתעה גרעינית כלפי מדינות ערב במיוחד מתוך אסטרטגיה גרעינית ספגה 42 מהלומות בלב ריכוזי האוכלוסייה שלה ולא עשתה דבר. הכיצד? האם ההרתעה הגרעינית העמומה שיצרה ישראל במשך השנים כשלה? האם לאור העובדה שישראל לא הגיבה על מטחי הטילים פגעו באמינותה של הרתעה זו? האם ישראל צריכה לשנות את העמימות העוטפת את הכור בדימונה ולחשוף את הנעשה בתוכו לעיני כל ובכך לאותת למדינות ערב כי מעתה הנשק הגרעיני של ישראל הוא "חרב שלופה" ולא עוד "פצצה במרתף"? ומה השפעתם של תהליכי השלום העוברים על המזרח-התיכון? האם יש סיכוי ליצור אזור חופשי מנשק גרעיני? האם ישראל זקוקה בכלל לנשק גרעיני בעת שלום? עבודה סמינריונית זו, במסגרת הקורס "סוגיות בביטחון לאומי של ישראל", עוסקת בניסיון לענות על שאלות אלו.
מתוך ניסיון לענות על שאלות אלו הבאתי דעות שונות ומנוגדות ממחברים שונים שעסקו בכך.
עבודה זו מכילה כמה פרקים. ראשית אגדיר מהי הרתעה רגילה, קונבנציונאלית, ומה שונה בינה לבין הרתעה גרעינית. אח"כ אביא סקירה קצרה ככל הניתן על תולדות הנשק הגרעיני של ישראל מאז 1957 ועד היום. כמו-כן אבדוק את מה שקרה במלחמת המפרץ ואנסה לראות האמנם כשלה ההרתעה הגרעינית של ישראל. אח"כ אנסה לבדוק כיצד תהליכים שונים העוברים על המערכת הבינ"ל בכלל ועל המזה"ת בפרט משפיעים על ההרתעה הגרעינית של ישראל. כיצד השפיעה התפרקותה של בריה"מ למדינות חבר העמים על ההרתעה הגרעינית של ישראל. כיצד השפיע המצב החדש על ישראל ועל מדינות ערב. מה מעמדה של המעצמה היחידה מעתה ארה"ב. כיצד משפיע תהליך השלום העובר על ישראל ומדינות ערב על הנשק הגרעיני של ישראל. האם יש סיכוי ליצור אזור ללא נשק גרעיני וללא נשק לא-קונבנציונאלי אחר. האם יש סיכוי ליציבות באזור. האם ישראל תוותר על הנשק הגרעיני שלה. לבסוף אנסה לבדוק מה סוג ההרתעה העדיף לישראל בעתיד.
האם עליה להמשיך בקו ההרתעה העמומה או שעליה לעבור להרתעה גלויה. גם אם עבודה זו אינה מספקת תשובות חד-משמעיות הרי שהיא בהחלט פותחת צוהר למחשבה הנושא הכי רגיש במדינת ישראל.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. פרק ראשון - הרתעה מהי?
3. פרק שני - הנשק הגרעיני הישראלי - רקע היסטורי
4. פרק שלישי - ההרתעה הגרעינית של ישראל במהלך מלחמת המפרץ
5. פרק רביעי - התפרקות בריה"מ וסופו של העידן הדו-קוטבי
6. פרק חמישי - הסוגיה הגרעינית ותהליך השלום
7. פרק שישי - האסטרטגיה העדיפה לישראל בעתיד
8. סיכום
9. ביבליוגרפיה
10. נספח-מקורות נוספים לעיון

מקורות:

אהרונסון, ש. (1987), "התיאוריה של הרתעה גרעינית והמציאות במזה"ת" בתוך כהן, א. (עורך), אנושות בצל האטום. עמ' 205-235 תל-אביב; הקיבוץ המאוחד.
אהרונסון, ש. (1995), נשק גרעיני במזרח התיכון. ירושלים; אקדמון.
גורדון, ש. (1991), "לקחים ראשונים ממלחמת המפרץ". בתוך שחם, נ. ורענן, צ. (עורכים), מלחמה במפרץ. עמ' 93-113 תל-אביב; ספריית פועלים.
דרור, י. (1989), אסטרטגיה רבתי לישראל. ירושלים; אקדמון.
הרכבי, י. מלחמה גרעינית ושלום גרעיני. תל-אביב; מערכות.
ז'ק, מ. (1996), חוסיין עושה שלום. רמת-גן; הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, מרכז בגין סאדת (בס"א) למחקרים אסטרטגיים.
יציב, ג. (1991), "תורת הביטחון מתפוררת". בתוך שחם, נ. ורענן, צ. (עורכים) מלחמה במפרץ. עמ' 65-72 תל-אביב; ספריית פועלים.
כהן, א. (1987), "העידן הגרעיני". בתוך כהן, א. (עורך), אנושות בצל האטום. עמ' 15-28 תל-אביב; הקיבוץ המאוחד.
כהן, א. (1987), "ישראל והאטום - הויכוח שלא היה" בתוך כהן, א. (עורך), אנושות בצל האטום. עמ' 169-182 תל-אביב; הקיבוץ המאוחד.
כהן, א. (1995), הסוגייה הגרעינית ותהליך השלום - עיון מחודש. רמת-אפעל; הוצאת יד טבנקין, מכון ישראל גלילי לחקר מדיניות ההתיישבות, הביטחון והחוץ. חוברת מס' 39.
לויטה, א. ולנדאו, ג. (1994), דימויה הגרעיני של ישראל בעיני הערבים. תל אביב; פפירוס.
מק'נמרה, ר. (1980), "הרתעה גרעינית וטילים נגד טילים". בתוך זקס, ד. (עורך), מדינה מול מדינות. עמ' 83-91, תל-אביב; עם עובד.
נקדימון, ש. (1986), תמוז בלהבות - הפצצת הכור העיראקי. סיפור המבצע. ירושלים; עידנים הוצאת ידיעות אחרונות.
עברון, י. (1987), הדילמה הגרעינית של ישראל. תל-אביב; הקיבוץ המאוחד.
פורת, י. (1991), "לאחר המלחמה". בתוך שחם, נ. ורענן, צ. (עורכים), מלחמה במפרץ. עמ' 47-53 תל-אביב; ספריית פועלים.
פלדמן, ש. (תשמ"ד), הרתעה גרעינית לישראל. תל-אביב; הקיבוץ המאוחד.
קרש, א. וראוטסי, א. (1991), צדאם חוסיין - ביוגרפיה פוליטית. תל-אביב; הוצאת משרד הביטחון. תורגם ע"י עמנואל לוטם.
רנה-ברס, ל. (1997). "הסכמי אוסלו בראי המשפט הבינלא"מ". בתוך סתיו, א. (עורך), אסטרטגיה מדינית בעידן של טירוף מערכות. עמ' 228-232 תל-אביב; מודן.
Schilling, W. (1995). "Putting Nuclear Nonproliferation Control to the Test". Center for Securities Studies and Conflict Research. ETH Zurich.(http://www.isn.ethz.ch/au-pol/schill.htm)
Solingen, E; (1995)."Domestic Aspects of Strategy Posture; The Past and The Future in a M Middle East Nuclear Regime". In E. Inbar, S. Sandler, (Ed), Middle East Security.
Prospects of an Arms Control Regime. Pp 130-151. Frank Cass co LTD. Great Britain.
Inbar, E. Sandler, S. "Israel's Deterrence Strategy Revisited". Security Studies 3. No. 2. (Winter 1993-1994) pp 330-358. Published by Frank Cass. London.

תגים:

כור · גרעין · ביטחון · אטום · גרעיני · אטומי · קונבנציונלי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ההרתעה הגרעינית הישראלית-תמורות ועיון מחודש", סמינריון אודות "ההרתעה הגרעינית הישראלית-תמורות ועיון מחודש" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.