מדיניות הגרעין העמומה של ישראל - השלכות אפשריות בעקבות הכרזתן של הודו ופקיסטן על יכולתן הגרעינית

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:

מבוא

פרק א. תפיסות ומדיניות גרעינית של הערבים
א.1. המזה"ת - סקירת מצב ביטחונית ומדיניות גרעינית
א.2. התייחסות ותפיסות ערביות למדיניות הגרעין הישראלית

פרק ב'. מדיניות הגרעין של הודו ופקיסטן
ב.1. הודו ופקיסטן : מצב בטחוני ופוליטי וגישות לנושא הגרעין
ב.2. התגובות בעולם לצעדי הודו ופקיסטן
ב.3. השלכות אפשריות על המזה"ת ומדיניות הגרעין הישראלית

פרק ג. העמדות הבינ"ל והאמריקאיות בנושא הפצת נשק גרעיני

פרק ד. מדיניות הגרעין הישראלית
ד.1. סקירת מדיניות ישראל עד עכשיו
ד.2. סיבות בעד ונגד מדיניות גרעינית מעורפלת עד כה
ד.3. ההתייחסות לאיום האיראני\עיראקי
ולאפשרות של מזרח תיכון גרעיני בקרוב

סיכום

ביבליוגרפיה

מבוא
מאז יום היווסדה עומדת ישראל מול איום ביטחוני מתמשך מצד שכנותיה הערביות שחלקן עד היום קוראות להשמידה. במסגרת איום זה נלחמה ישראל שש מלחמות ונאלצה להתמודד עם טרור מתמשך נגדה בתוך גבולותיה, בגבול עם לבנון שם מתנהלת ממש מלחמה מוגבלת מזה שנים, ועם התקוממות ומאבקים של הפלסטינים בשטחים שהחלו להיות אלימים עם פרוץ האינתיפאדה.
כדי לעמוד מול סכנות ביטחוניות אלו ישראל צריכה מערך צבאי בטחוני מעולה שירתיע את הערבים מלתקוף את ישראל ויתן מענה הולם במידה ואלו יעשו זאת בכל זאת.
החשש משינוי במאזן הכוחות עקב עדיפותם המספרית של הערבים כיוון את בן גוריון לנושא היכולת הגרעינית. כאן יכלה ישראל ליהנות מעליונותה המדעית והטכנולוגית (Evron, 1990, 45- 46). בדיונים הראשונים לגבי התוכנית הגרעינית הציגו פרס ודיין [שהיו מאדריכליה] את התוכנית תוך טענה כי יכולת גרעינית ישראלית תרתיע את הערבים מלפגוע בישראל והצורך להשקיע כה רבות בצבא הקונבנציונלי יפחת. לעומתם טענו גלילי ויגאל אלון כי העליונות הצבאית הישראלית עדיין אינה מראה סימני ירידה; כי גירעון ישראל יכול להביא למהלך דומה אצל מדינות ערב . מצב כזה יכול להגביר את המוטיבציה למכה ראשונה עקב חשש שהאויב יעשה זאת; כי אין לפגוע בצבא הקונבנציונלי מבחינה מורלית ותקציבית; כי המתיחות באזור תלך ותגדל וכי יש הבדל בין יחסי המעצמות לבין יחסי ישראל - ערב.
בן גוריון שוכנע ע"י טיעונים אלו וכך הגיעה ישראל לעמדה של מדיניות גרעינית עמומה. במסגרת מדיניות זו פיתחה ישראל יכולת גרעינית אך נמנעה מלהודות כי יש בידיה נשק גרעיני או יכולת ליצרו ומדיניותה הרשמית היתה והינה עד היום כי ישראל לא תהיה הראשונה להכניס נשק גרעיני למזה"ת. באופן זה נמנעה ישראל מלהכניס את שכנותיה למרוץ חימוש גרעיני ועדיין נהנתה מההרתעה שיכולת גרעינית יכולה לתת.
עד משפט וענונו התווכחו מומחים האם לישראל יש נשק גרעיני או יכולת לייצרו תוך זמן קצר. מאז המשפט יש תמימות דעים בעולם כי לישראל יש נשק גרעיני. ישראל מצידה ממשיכה להכחיש והעמימות תלויה באוויר עד היום. רוב ההתייחסויות לנושא הן של מקורות זרים ועד היום אין מידע ישיר וברור על יכולתה של ישראל, הדוקטרינה הגרעינית שלה , הקווים האדומים שאותם אין לעבור וכדומה.

עד מאי 1998 גם הודו ופקיסטן נקטו במדיניות גרעינית עמומה. במאי ערכה הודו ניסויים גרעיניים ומיד אחריה עשתה זאת פקיסטן ושתי המדינות הצטרפו למדינות המחזיקות בנשק גרעיני בצורה גלויה. בעבודה זו אבחן את המדיניות וההשלכות של צעדיהן האחרונים של הודו ופקיסטן, את מדיניות הגרעין של מדינות מפתח במזה"ת, את תפיסתן את מדיניותה של ישראל ואת הגישה הבינ"ל לנושא הנשק הגרעיני במזה"ת. בהמשך לכך אבדוק את מדיניותה הגרעינית של ישראל, החיוב והשלילה של מדיניות העמימות עד היום ואת ההשלכות האפשריות של שינוי מאזן הכוחות באזור על מדיניות זאת.

שאלת המחקר תהיה :
האם להכרזה הפומבית של הודו ופקיסטן על יכולתן הגרעינית יש או תהיה השפעה על מדיניות הגרעין העמומה של ישראל.

השערות המחקר :
א. ההכרזה של הודו ופקיסטן על יכולתן הגרעינית לאחר שנים רבות של עמדה עמומה כמו של ישראל אכן תשפיע על מדיניות הגרעין הישראלית אם כי בדרך עקיפה .

ב. באופן ישיר ומיידי אין זה סביר וכדאי עבור ישראל לשנות את עמדתה.
מעמדן החדש של הודו ופקיסטן לא משפיע על מאזן הכוחות במזה"ת שכן מדינות אלו שייכות לאזור דרום מזרח אסיה ולכן אין לכך השפעה ישירה על מדיניות ישראל שכן הן אינן מציבות איום עליה [למרות שפקיסטן הינה מדינה מוסלמית עוינת לישראל]. בשלב זה רב יהיה ההפסד עקב הכרזה כזו מאשר התועלת.

מקורות:

אקונומיסט, "מלכוד גרעיני", הארץ, 14 באפריל 1998, חדשות עמ' 5.
בן, א., "האל זוכר, הרולדף האף לא", הארץ, 4.8.97, מאמרים עמ' 3.
ברבש, מ., "הקץ לעמימות", הארץ, 16.10.1996, מאמרים עמ' 2.
ברזילי, א., "הודו ביצעה במפתיע שלושה ניסויים גרעיניים", הארץ, 15 במאי 1998, חדשות עמ' 1.
דרור, י., (1989), אסטרטגיה-רבתי לישראל, אקדמון, ירושלים.
הודו, "הודו הכריזה על עצמה רישמית כמעצמה גרעינית", הארץ, 17 במאי 1998 , חדשות עמ' 1.
וול סטריט ז'ורנל, "הניסויים הגרעיניים מעמידים בסכנה את הצמיחה הכלכלית של הודו", הארץ, 13 במאי 1998, חדשות עמ' 5.
הרכבי, י., (1964), מלחמה גרעינית ושלום גרעיני, משרד הבטחון - ההוצאה לאור, תל-אביב.
ירח, ט., "מזכיר ההגנה האמריקאי: הנשק הגרעיני של ישראל לא מהווה סכנה לאזור", הארץ, 26.11.1997, עמ' 4.
לברן, א., (1998), הזירה האסטרטגית של עיראק, מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, מזכר 51, אונ' תל-אביב, תל-אביב.
מלמן, י., "דיפלומטיה גרעינית חדשה", הארץ, 20.8.1996, מאמרים עמ' 2.
מלמן, י., "שהן יאשררו קודם", הארץ, 18.9.97, מאמרים עמ' 2.
מלמן, י., "בצל חיוכו של בודהה", הארץ, 2 ביולי 1998, מאמרים עמ' 2.
סוכנות אי. פי., "הסכמה ישראלית-ערבית לפעול לכינון אזור חופשי מנשק גרעיני במזרח התיכון", הארץ, 5.10.1997, חדשות עמ' 8.
סוכנויות הידיעות, "פקיסטן הודיעה שתשקול מחדש את מדיניות הריסון הגרעיני", הארץ, 20 במרץ 1998, חדשות עמ' 7.
פדהצור, ר., "בין קראצ'י לדימונה", הארץ, 9.6.1996, מאמרים עמ' 1.
פלדמן, ש., (1983), הרתעה גרעינית לישראל, הקיבוץ המאוחד/המרכז למחקרים אסטרטגיים, אונ' תל-אביב.
שיף, ז., "גרעין הוויכוח", הארץ, 5.3.1997, מוסף ספרים עמ' 5.
שיף. ז., "מדיניות הגרעין של ישראל לא תשתנה למרות האיומים מאיראן", הארץ, 23.12.1997, עמ' 1.
של, ג'., "גרעין הבעיה", הארץ, 2 ביולי 1998, מאמרים עמ' 2.
Arian, A., (1998), Israeli Public Opinion on National Security 1998, No. 49,Jaffee Center For Strategic Studis, Tel Aviv University.
Beres, L.R., "The `Peace Process' and Israel's Nuclear Strategy", Strategic Review, Winter, 1995, pp. 35-47.
Cohen, A., Frankel, B. "Israel's Nuclear Ambiguity", Bulletin of the Atomic Scientists, March 1987, pp. 15-19.
Cohen, A., Miller, M., "Facing the Unvoidable: Israel's Nuclear Monopoly Revisited", Opaque Nuclear Prolifration, 1990, pp. 64-76.
Cordesman A.H.. and Hashim, A.S., (1997), Iran Dilemmas of Dual Containment, Westview Press.
Evron, Y., "Opaque Proliferation: The Israeli Case", Journal of Strategic Studies, 13/3, sep 1990 , pp. 45-63.
Feldman, S., (1997), Nuclear Weapons Arms Control in the Middle East, Harvard University, Cambridge, Massachusetts.
Feldman, S., "The Nuclear Test in South Asia: Implications for the Middle East", Strategic Assessment vol. 1 no. 2, July 1998, pp. 7-9.
Hashim, A.S., "Iranian National Security Policies under the Islamic Republic: New Defense Thinking and Growing Military Capabilites", The Henry I. Stimson Center, Occasional Paper , 16-20, July 1994.
Hashim. A.S., (1995), The Crisis of the Iranian State, Oxford university Press, London.
Karp, A., "Lessons of Iranian Missle Programs for U.S. Nonproliferation Policy", The Nonproliferation Review, vol. 5 no. 3, spring-summer 1998.
Maoz, Z., "Regional Security in the Middle East: Past Trends, Present Realities and Future Challenges", Factors Series, no, 3,1997.
Singh, J., "Against Nuclear Aparthheid", Foreign Affais, vol. 77 no. 5,sep-oct 1998, pp. 41-52.

תגים:

אטום · כוחות · עימות · אסיה · וענונו

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מדיניות הגרעין העמומה של ישראל - השלכות אפשריות בעקבות הכרזתן של הודו ופקיסטן על יכולתן הגרעינית", סמינריון אודות "מדיניות הגרעין העמומה של ישראל - השלכות אפשריות בעקבות הכרזתן של הודו ופקיסטן על יכולתן הגרעינית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.