היבטים משפטיים של שידורי הטלויזיה החינוכית

תקציר העבודה:

ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות גרמו למהפכה בענף התקשורת בעולם ובישראל. די בהזכרת רשת האינטרנט, החובקת עולם, ובהזכרת ההתפשטות המדהימה של התקשורת הסללולרית בישראל על מנת להבין את ההשפעה העצומה שיש להתפתחויות הטכנולוגיות הללו על תחומי החיים של הפרט. באספקלריה של המדיום הטלוויזיוני, ניתן להבחין כי הקונפיגורציה הדומיננטית בשנותיה הראשונות של הטלוויזיה (בארה"ב מדובר על שנות החמישים המוקדמות(1) ובישראל ההתייחסות היא לשנות השבעים), שונה באופן ניכר מהקונפיגורציה הנוכחית, הצופה לקראת המילניום החדש שבפתח.
בנוסף, עלינו לזכור את המגמה השלטת בעולם המערבי בשנים האחרונות החותרת להפרטה.
פעולות שנתפסו כציבוריות מובהקות, ואשר בוצעו בעבר על-ידי המדינה, מועברות לזירה הפרטית, ביניהן גם כאלה שנחשבו בעבר כפעולות מדינה מובהקות. דוגמה טובה לכך היא, ההפרטה של שירותי הטלפון הבינלאומיים בישראל.
שתי התפתחויות אלה חוברות ביחד ומעוררות או מעצימות את הויכוח האם בעולם של שנות התשעים יש בכלל מקום לטלוויזיה ציבורית-ממלכתית מטעם המדינה, הממומנת מכספי משלם המיסים, בכלל, ולטלוויזיה חינוכית-לימודית כזו, בפרט. מחד גיסא, ריבוי ערוצי השידור מדגיש את חוסר היעילות בתפקוד הגופים הציבוריים לעומת הפרטיים, במיוחד בכל הקשור לכללים המגבילים החלים על גופים ציבוריים שנועדו בעיקרם ליחידות מטה, אך אינם מתאימים לגופים יצרניים ויצירתיים. מאידך גיסא, הסביבה התחרותית, בה הרייטינג והכסף הם שם המשחק, מבליטה את
תפקידו של השידור הציבורי, המפיק תוכניות בעלות איכות גבוהה ובעלות פוטנציאל חינוכי והשכלתי גבוה.
הדיון בסוגיה זו מורכב ודורש התייחסות לשיקולי מדיניות רבים הסוטים מנושא עבודה זו.
בכל מקרה, נראה כי לגבי אנשי הטלוויזיה החינוכית בישראל עצמם ההכרעה ברורה לטובת המשך קיומה של הטלוויזיה החינוכית. לפיכך, הדיון בהמשך יצא מנקודת הנחה שיש מקום לטלוויזיה כזו בישראל, והניתוח יתמקד בשאלה האם הטלוויזיה החינוכית צריכה להיות בבעלות ציבורית, בניהול ציבורי או שפיקוח ציבורי בדרגות שונות יספיק לצורך עמידה במשימותיה.
עבודה זו נשענת על מידע ממספר מקורות: מחקר ספריה, קריאת כמות גדולה של דו"חות ומסמכים וכן על סדרת ראיונות שערך כותב העבודה עם נושאי תפקידים בטלוויזיה החינוכית ועם חוקרים בתחום.(2)

-------------------------------------------------------------------------------
1. M. E. Price "Public Television in America Project - Public Television and New Technologies" LEXIS IJCLP Web-Doc 2-1-1998, par. 4
2 טלוויזיה החינוכית: עו"ד דבורה קמחי (בעבר היועצת המשפטית של הטלוויזיה החינוכית), עו"ד יעל ורדי - רוטשילד (היועצת המשפטית הנוכחית של הטלוויזיה החינוכית) וגב' מרים ענבי (מנהלת המחלקה הכלכלית של הטלוויזיה החינוכית). אקדמיה: פרופ' ניל נתנאל (מרצה אורח בפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית, ירושלים).

תוכן עניינים:
מבוא
פתיחה
פרק א': הטלוויזיה החינוכית כיום
1. יעדי הטלוויזיה החינוכית
2. הפקות ושידורים
3. הפעלה חינוכית
4. כוח אדם ומבנה ארגוני
5. ייצוג לצורך יחסי עבודה
6. תשתית פיזית וציוד
7. מקורות מימון ותקציב
פרק ב': עולם התקשורת בישראל כיום
1. תחרות על אמצעי מימון:
2. תחרות על משיכת קהל הצופים:
3. תחרות על היצע כוח האדם במדיום הטלוויזיוני
פרק ג': הקשיים בפני הטלוויזיה החינוכית בתקופה האחרונה
1. ניהול משאבי אנוש ויחסי העבודה בטלוויזיה החינוכית
2. כפיפות לחוק חובת מכרזים
3. ההכלאה בין טלוויזיה מסחרית, טלוויזיה חינוכית ומשרד ממשלתי
4. מקורות המימון
5. מטרות האירגון
פרק ד': החלופות שהוצעו למבנה המשפטי הקיים
1. רשות
2. חברה בהקשר של חברה ממשלתית וחברה מעורבת לתועלת הציבור על פי חוק החברות
הממשלתיות, תשל"ה 1975 -
פרק ה': הנסיונות שנעשו לישום החלופות ליחידת סמך
1. חברה מעורבת לתועלת הציבור
2. רשות הטלוויזיה החינוכית
פרק ו': קונסטרוקציית "סוכנות שירותים"
פרק ז': סיכום

מקורות:

. E. Price "Public Television in America Project - Public Television and New Technologies" LEXIS IJCLP Web-Doc 2-1-1998, par. 4.
H. Kimmel "Armageddon or the Last Battle of the Future of Educational Broadcasting" 40 EBU Rev. (1989) .
S. Kurten "Keeping the Initiative, Now and in the Future" EBU diffusion (summer 1994) .
דין וחשבון הוועדה להרחבה ולארגון מחדש של מערך השידורים לציבור בישראל (1997)

תגים:

תקשורת · משפט · טלוויזיה · וטכנולוגיה · שידור · ציבורי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "היבטים משפטיים של שידורי הטלויזיה החינוכית", סמינריון אודות "היבטים משפטיים של שידורי הטלויזיה החינוכית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.