תסמונת דאון כליקוי התפתחותי

תקציר העבודה:

בעבודה זו תידון תסמונת ע"ש דאון, כנכות התפתחותית. בעשור האחרון עלתה המודעות למשמעות של לידת תינוק עם נכות התפתחותית. לכל לידה כזו, מטבע הדברים, יש השלכות על הילוד ועל משפחתו. גורמי רווחה, בריאות ואחרים, חברו יחד על מנת לשפר את ההתערבות הטיפולית באירוע משברי זה ולתמוך במשפחות במצוקתן.
יבחנו שלושה אספקטים עיקריים: האספקט הקליני, ההתפתחותי והטיפולי-שיקומי מנקודת מבטו של העובד הסוציאלי.
האספקט הקליני ייבחן תוך התייחסות לשלושת סוגי הגורמים לתסמונת. תובא תמונה קלינית שלה, המתארת סימפטומים קליניים, שכיחות התסמונת, ותחומי ליקויים שונים: רפואי-פיזי, קוגניטיבי, חברתי ונפשי. יובאו שיטות אבחון שונות הקיימות לפני הלידה ואחריה ומגמה עתידית לשיטות אבחון. יוצגו שיטות טיפול לפני הלידה ואחריה.
האספקט ההתפתחותי ייבחן ע"פ ההיבט הרפואי-פיזי, ההיבט הפסיכולוגי-נפשי, ההיבט הקוגניטיבי וההיבט החברתי, תוך התייחסות למהלך החיים הכרונולוגי של האדם.
האספקט השלישי שייבחן הוא השתלבות העובד הסוציאלי בחיי הלוקה בתסמונת דאון ומשפחתו, תיאור דרכי ההתערבות על פי שלביה, תיאור תפקידי העובד הסוציאלי ודרכי התערבותו, וכן סקירת מענים קיימים בקהילה, עבור אוכלוסייה מיוחדת זו.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק 1 - תיאור קליני של תסמונת דאון
1.1 הגדרה כללית
1.2 הגורמים לתסמונת דאון
1.3 תמונה קלינית
1.3.1 התחום הרפואי פיסי
1.3.2 התחום הקוגניטיבי
1.3.3 התחום הנפשי והחברתי
1.4 שיטות אבחון שונות
1.4.1 שיטות האבחון במהלך ההריון
1.4.2 אבחון לאחר הלידה
1.5 טיפול
1.5.1 טיפול לפני לידה
1.5.2 טיפול לאחר לידה
1.6 מהלך ההפרעה
פרק 2 - השלכות תסמונת דאון על התפתחות האדם
2.1 היבט רפואי פיזי
2.2 היבט פסיכולוגי נפשי
2.3 היבט קוגניטיבי
2.4 היבט חברתי
פרק 3 - מקומו של העו"ס באבחון ובטיפול בתסמונת דאון
3.1 התערבות העו"ס לפי השלבים השונים
3.1.1 שלב האבחון
3.1.2 שלבי השהייה בבי"ח
3.1.3 שלב ההשתלבות בקהילה
3.1.4 שלב ההשמה המוסדית
3.2 תפקידי העו"ס ודרכי ההתערבות
3.3 סקירת מענים הקיימים בקהילה
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אילון, ע. (1983). איזון עדין. ת"א: ספריית הפועלים.
זילברשטיין, ט. ומימון, א. (1998). אבחנה טרום לידתית של תסמונת דאון, ניבוי על פי סימנים בדם האם. הרפואה, 134, ה', 393 - 396.
חובב, מ. (1987). שירותי הטיפול במפגרים בישראל, הלכה ומעשה. ת"א: צ'ריקובר מוציאים לאור.
חוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט - 1969.
ייפ, ק. (1993). תפקידי העובד הסוציאלי כחבר בצוות רב-מקצועי המטפל באנשים בעלי פיגור שכלי. סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, כרך 8, מס' 1, 23-28.
לבנון, א., טרסויק, א. וטל, א. (1996). תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה בילדים עם תסמונת דאון. הרפואה, 131, ה'-ו', 193 - 196.
מימון, ר. , הרמן, א., דרייזין, א., בוקובסקי, י. ווינראוב, צ. (1998). סיקור לגילוי טרום-לידתי של תסמונת דאון - המעבר משליש שני לשליש ראשון של ההריון. הרפואה, 134, ד', 296 - 301.
מרקס, י. (1995). עמדות של הורים ורופאים לניתוח פנים לבעלי תסמונת דאון. חיבור לשם קבלת התואר מ"א, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן.
סולברג, ש. (1997). פסיכולוגיה של הילד והמתבגר - מבוא לפסיכולוגיה התפתחותית. ירושלים: מאגנס.
פויירשטיין, ר. (1998). האדם כישות משתנה-על תורת הלמידה המתווכת. משרד הביטחון, ספריית האוניברסיטה המשודרת.
פורסט, א. (1993). בדיקת חלבון עוברי בהריון (MSAFP) לגילוי תסמונת דאון: השלכות לרופא המשפחה. רופא המשפחה, כ"א 1, 64 - 67.
פושל, ז.מ. (1993). לגדול עם תסמונת דאון: הדרך לעצמאות. ירושלים: כנה.
פיגלסון, פ., ויסברג, ו. (עורכות). (1994). לידת תינוק עם נכות התפתחותית: דרכי התערבות בשלבים הראשוניים. חוברת הדרכה לאנשי המקצוע. משרד העבודה והרווחה - האגף למחקר, תכנון והכשרה.
רונן, ח. (1998). סוגיות בחינוך מיוחד. ת"א: בית ההוצאה של האוניברסיטה הפתוחה.
שחורי, צ. (1997). למען השקט הנפשי. הורים וילדים, עמ' 64 - 66.
שניט, ד. (1988). החוק, הפרט ושירותי הרווחה. ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית.
שרת פורטר, א. (1991 ). לדקור או לא לדקור. הורים וילדים, עמ' 34 - 36.
Bork, M.D., Egan, J.F., Cusick, W., Borgida, A.F., Campbell, W.A., Rodis, J.F. (1997). Iliac angle as a marker for Trisomy 21 in the second trimester. Obstetrics and Gynecology. 89 (5 pt 1).
17

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תסמונת דאון כליקוי התפתחותי", סמינריון אודות "תסמונת דאון כליקוי התפתחותי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.