כיצד מתפקדים ילדים בעלי תסמונת דאון

תקציר העבודה:

אחוז קטן מהאוכלוסיה נולד עם פיגור מולד. בין ילדים אלו ניתן למנות את הילדים בעלי תסמונת דאון (המכונים בפי העם "מונגולואידים"), אשר כיום, מנסים לשלבם בחברה הרגילה או בחברת ילדים כמותם, בשל הבנת העזרה שיש לשילוב חברתי להרגשתו של האדם.
תינוקות עם תסמונת דאון נולדים עם פיגור שכלי. דרגת הפיגור שונה במידה רבה מתינוק לתינוק. התיאום בין השרירים, חמשת החושים, האינטליגנציה וההתנהגות- נשלט בידי המוח, והיות ומוחם של המפגרים שונה משל ילדים רגילים נוצר מצב המכונה פיגור שכלי.

חשיבות העבודה הנוכחית היא רבה. הורים לילדים בעלי תסמונת דאון מרגישים כי חרב עליהם עולמם, ולכן חשוב להדגיש להם כי הילד יכול להשתלב חברתית ולהצליח בצורה מסוימת, גם אם לא מלאה כמו הילד הרגיל.ילדי תסמונת דאון סבלו במשך זמן רב מציפיות נמוכות ומתחזיות שליליות לגבי היכולת שלהם להגשים את עצמם. כיום על ידי חינוך מיוחד משופר, ופתיחות חברתית גדולה יותר, ילדי תסמונת דאון מתפקדים ברמות הולכות ועולות. לא זו בלבד שרמת המשכל נמצאת בעלייה אלא נלמדות גם מיומנויות חדשות ומתממשים חיים מלאים יותר .

כאמור לעיל, כיום מנסים יותר ויותר לשלב ילדים עם תסמונת דאון בחברת האנשים\ילדים הרגילה או אף למצוא להם חברה בינם לבין עצמם. ולכן, כמו בכל תהליך חיברות, חשוב ללמדם לתפקד נכון מבחינה רגשית וחברתית- יש להבין את צורכיהם הרגשיים ולסייע להם בתהליך ההשתלבות החברתית.
העבודה הנוכחית תסקור את התפקוד הרגשי והחברתי של ילדים אלו כאשר שאלת המחקר היא באיזו צורה ניתן לסייע לילדים בעלי תסמונת דאון להשתלב חברתית. העבודה תסתמך על מחקרים שנערכו בנושא, בישראל ובחוץ לארץ, וכן ספרות רלוונטית.

ראשי פרקים
מבוא
הצגת הנושא
מטרת העבודה
מהי תסמונת דאון
התפתחות חברויות
מהי חברות
כיצד מתקשרים ילדים עם תסמונת דאון
המתבגר עם תסמונת דאון
ביטויים רגשיים
קשיים חברתיים
קשיים רגשיים ומיניים
קשיים בלמידת עצמאות
דרכי התמודדות עם בעיות חברתיות
הורות יליד חריגה והסיוע לשילוב חברתי
המסגרות החינוכיות והסיוע לשילוב חברתי
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

הוראות בלא להסביר ולפרט אותן, לפחות בהתחלה. ההבנה והמעקב אחרי הוראות, הופכים להיות מיומנות חשובה ביותר, ככל שבן הנעורים עובר לעולם המבוגרים. הרבה מעסיקים ומדריכים מקצועיים, מעצבים את ההתרשמות המקצועית שלהם מחניכיהם, על סמך יכולתם הראשונית להבין ולמלא הוראות. לרוע המזל, לבעל תסמונת דאון עלולים להיות
קשיים בנושא ..
בנוסף לקשיי הזיכרון ישנם גם השפעות סביבתיות. השפה שהילדים שומעים סביבם וסוג התגובה שהם מקבלים כאשר הם מדברים- ההורים נוטים להתייחס למשמעות הדברים שהילדים אומרים ואינם נוטים לשמוע שגיאות היגוי. ניכר שבוגרים בעלי תסמונת דאון מסוגלים להגות נכון את כל הצלילים או את רובם, ואת רוב המילים הבודדות בשפה
נתונה, אך אינם מסוגלים להשתמש בהן בצורה נכונה בעת שיחה, לכן עלינו לעמוד על דגמי טעויות, במקום לעבוד אתם תחילה על כל צליל וצליל בנפרד. ולאחר מכן יש להתחקות על המילים ולבסוף על המשפטים.
לימוד לדבר נכון
חשיבות רבה יש להוראה של דיבור נכון. ליכולת ההגוי הגרועה קיימים מספר גורמים. אך אחת הסיבות שזכתה לאחרונה לתשומת לב ומתייחסת לאנטומיה של אברי הדיבור - בכלל זה הלשון הארוכה, אינה נראית לפרופסורים רבים כגורם להפרעות ההיגוי. לדעתם, על הלקוי האנטומי להיות חריף מאוד לפני שהוא יוכל להשפיע על יכולת ההיגוי
לדבריהם
לאנשים בעלי תסמונת דאון יש קשיים רבים יותר בתחביר מכיוון שבדרך כלל קשה להם לבצע פעולות עוקבות אחת אחרי השניה. אנו מתחננים את כל המשפט לפני שאנו אומרים אותו. בעלי תסמונת דאון מתקשים לבצע דברים ברצף ובזיכרון לטווח ארוך וכל אלא משפיעים לרעה על כושרם להרכיב משפטים.
הגורמים המשמעותיים ביותר לבעיות הדיבור אצל ילדי תסמונת דאון הן הפרעות פיסיולוגיות כרוניות במערכת האף והגרון, הגורמות לתהודה גרועה מהאף ולנשימה לקויה דרך הפה, מתח שרירים נמוך, ליקוי שמיעה ואיבוד שמיעה ברמות שונות, הילדים לומדים שהם אינם יכולים להסתמך על השמיעה, ונוטים להסתמך על תפיסה חזותית כדי
ללמוד דברים על העולם הסובב אותם. לימוד הדיבור הוא תהליך מורכב מאוד, יש ללמוד אילו צלילים יש להשמיע ומתי. משום שלבעלי תסמונת דאון יש התפתחות שכלית איטית יותר, לוקח להם זמן רב יותר להבין כיצד הדיבור מתרחש. ילדי תסמונת דאון מתקשים להבין רצף של תנועות מוטוריות עדינות, כגון : קשירת שרוכים, וכמו כן ביחס
לדיבור שהוא רצף מסוים של אותיות, מילים ומשפטים.
פיתוח שפה ברורה יותר
כיצד ניתן לפתח אצל ילדים בעלי תסמונת דאון שפה תפקודית ברורה יותר? התאוריה הנוכחית של השפה גורסת, שילדים רוכשים כישורי שפתיים באמצאות חוויות משותפות עם אנשים המטפלים בהם יום יום ובסביבה הטבעית שלהם. יש חוקרים שסוברים כי רק ההורים יכולים להעניק לילדים את הבסיס לשפה. המסקנה ההגיונית הנובעת מכך היא, כי
על אנשי מקצוע לספק להורים את הכישורים לסייע לילדיהם ברכישת השפה. כך הדבר נוח להורים מבחינת הזמנים שלהם והלימוד נעשה בסביבה הטבעית של הילד ובמצבים יומיומיים אמיתיים.
ניתן להדריך הורים בקבוצות תוך השגת היתרון של מתן משוב לאנשי מקצוע, על יעילות השיטה שעליהן המליצו, וכמו כן ההורים יכולים לשתף זה את זה ברעיונות ובשיטות. ילד בעל תסמונת דאון יכול ללמוד הרבה ממגוון של התנסויות בבית הנוגעות לתחומי התפתחות רבים. ניתן להגיע להישגים מרשימים בעיקר בתחום ההתפתחות הלשונית.
האופי בו המבוגר מדבר עם הילד, הסבריו לפעילותיו ולאירועים שונים, כמו הקראת סיפור, כל אלה יגבירו את התפתחותו הלשונית של הילד.
המסגרות החינוכיות והסיוע לשילוב חברתי
אוכלוסיית הילדים בעלי תסמונת דאון מגוונת מאוד מבחינת רמת התפקוד, סוג הפיגור, היכולת ללמוד ונתוני אופי ואישיות. בהתאם לכך קיימת קשת רחבה של מוסדות חינוך ושיקום. ההנחה היא שככל שמצבו של בעל תסמונת דאון חמור יותר, הוא זקוק לשירותי חינוך מיוחד מקיפים יותר ואינטנסיביים יותר, היכולים להינתן רק במסגרת
נפרדת מהחינוך הרגיל.
התנהגותו בחינוך היא חריגה וכן התנהגותו בחברת הילדים. הוא מייצר לעצמו מנגנוני התגוננות נגד הצקותיהם של שאר הילדים: אלימות, הסתגרות וכד', וע"י כך מתרחק יותר משאר הילדים. האלימות, יצוין, אינה הביטוי השגור ביותר אצל הילד בעל תסמונת דאון.
ההחלטה של סוג החינוך מבוססת על השיקולים הבאים:
רמת תפקודו הנוכחית. המסגרת צריכה להתאים לרמת תפקוד בכל זמן ולכן יש לבדוק במרווחים סבירים אם חל שינוי בתפקודו, ואם כן לברר מהי המסגרת המתאימה לה ביותר.
יש לשקול חשיבותו במסגרת מענה לצרכיו בהווה, ולקראת העתיד ולא לשיקולים אחרים.
המסגרת המסייעת לו ביותר היא הפחות מגבילה את התפתחותו, ועם זאת נורמטיבית ככל האפשר. יש לשאוף למסגרת המקיימת איזון אופטימלי בין שתי הדרישות אלה.
ההחלטה תיעשה בידי צוות בין מקצועי על יסוד בדיקות מקיפות.
גם בחינוך הרגיל מצויים ילדים בעלי מנת משכל בתחום הפיגור, אך הללו לא הוגדרו כמפגרים בזכות יכולת ההסתגלות החברתית שלהם, הודות לה הגיעו להישגים לימודיים מינימליים ולדרכים נאותות לפתרון בעיות התנהגותיות וחברתיות.
אפשרויות השילוב
בקרב ילדים שהוגדרו כבעלי תסמונת דאון, ואשר הופנו למסגרת החינוך מיוחד (או מועמדים להפנייה אליה) קיימת קבוצה שיכולה להשתלב מחדש בחינוך רגיל, אם יווצרו תנאים הולמים לקבוצה זו השייכת לרובד הגבוה (מנת משכל 60-70 בקירוב) באוכלוסיית בעלי הפיגור הפסיכוסוציאלי.
דנו (1985 בתוך פושל 1991) רואה את מערכת החינוך המיוחד ומערכת החינוך הרגיל כמערכת אחת המחולקת בצורת רצף מדורג של מסגרות. לפי תפיסה זו אין עיקר הבעיה בילד אלא בחוסר התאמה בין צרכיו לבין השירותים הניתנים לו למימוש עצמי. יש להתאים את המסגרת לילד בעל תסמונת דאון.
דנו ערך ניסוי על ילדים אלה הגיעה לגנון עם מנת משכל ממוצעת של 64.3. קבוצה אחרת, ששימשה קבוצת ביקורת, המשיכה לקבל את חינוכה בבית המחסה ליתומים. קבוצה זו מנתה 12 ילדים אשר בגיל 16 חודשים היתה תחום מנת המשכל בקרבה 50-103 ובממוצע 86.7. ההורים של רוב הילדים, בשתי הקבוצות, היו בעלי רמה אינטלקטואלית נמוכה
ומהמעמד הנמוך. כשהגיעו לגיל שנתיים, הועברה קבוצת הביקורת למעון אחר, שגם הוא אופיין בהזנחה. אורך תקופת הניסוי היה שונה מילד ולילד, ובממוצע היה 19 חודשים. במשך תקופת הניסוי עלתה מנת המשכל הממוצעת של קבוצת הניסוי ל91.8- (גידול ב27.5- נקודות) ואילו מנת המשכל הממוצעת של קבוצת הביקורת ירדה ל- 60.5 (ירידה
ב26.2- נקודות).
כעבור עשרים שנה בערך נערך מחקר מעקב במטרה לברר מה עלה בגורלם של ילדי שתי הקבוצות בתחומים שנים של חייהם. כצפוי, נמצאו הבדלים ניכרים לטובת קבוצת הניסוי (קבוצה זו סיימה, בממוצע, 11.68 כיתות לימוד לעומת 3.95 כיתות בלבד שסיימו ילדי קבוצת הביקורת). מסקנת המחקר היא כי התעסקות עם ילדים, גירויים חושיים
ומשחק עימם מעלה את מנת המשכל שלהם, ובאנלוגיה למקרה שלנו- יכול לגרום להם להשתלב טוב יותר מחברת הילדים הרגילה.
בשנים האחרונות שולבו עשרות ילדים בעם תסמונת דאון במסגרות חינוך רגילות, גני טרום חובה, גני חובה ובתי ספר, בכל רחבי הארץ. חלק מהילדים שולבו בגנים שנים הקודמות המשיכו בשילוב בבתי הספר, אם בכיתות רגילות ואם בכיתות משולבות מסוגים שונים. "כיום אנו עדים למספר הולך וגדל של ילדי תסמונת דאון הלומדים בחינוך
הרגיל והישגים עוברים את המצופה"...בארץ, בעשור האחרון, חלה עליה ניכרת במספר הילדים המקבלים שירותי חינוך מיוחד. המדיניות בארץ היא לשלב ילדים חריגים אלו בבתי הספר רגילים בדומה למדיניות הרווחת בארצות אחרות, בעיקר ארה"ב ואירופה".
לעיתים, ניתן לפתור את הבעיה כאשר ההורים מפנים את תשומת לב המורה או המעסיק לקשיים ספציפיים שהם איתרו. יש להזכיר להם, שחשוב שהמורה יעמוד ממש מול הילדכאשר הוא נותן הוראות. בפרט אם מדובר בסביבת עבודה רועשת, כדי שיבין היטב את הנאמר לו, רצוי שהמעסיק ייתן הוראות פעם אחת, אפילו אם הן ניתנות במשפטים קצרים
ובמילים פשוטות מאשר שדברים ייעשו בצורה שגויה ויהיה צורך לחזור ולבצעם. מאחר שבעלי תסמונת דאון לומדים טוב יותר על ידי צפייה וחיקוי, ניתן ללמדם משימות ידניות באמצאות הדגמות. יותר מאשר באמצעות הוראות מילוליות.
הרעיון המנחה הוא הצורך בהישארות הילד במסגרת הרגילה הטבעית, תוך חתירה מתמדת לקראת שילובו במסגרת זו (הרגילה). יש להכיר בעובדה כי לא כל ילדי הכיתה המקדמת מסוגלים להגיע לשילוב זה. במקרים כאלה, יש להשתמש בשילוב החלקי המצומצם הבא לידי ביטוי במגע (ולו גם שטחי) עם החברה הרגילה במצבים של חיי יום יום בבית
הספר.
סיכום העבודה
עבודה זו עסקה בשילוב החברתי והלימודי של ילדים בעלי תסמונת דאון.
ילדים אלו הינם ילדים השונים במראם החיצוני, ובעלי פיגור שכלי גבולי ולכן הם מתקשים להשתלב בחברת הילדים והבוגרים הרגילה. יש להם מראה פנים מיוחד, אשר עשוי לגרום לדחייה בקרב החברה הרגילה ולהוסיף על בעיותיהם הרגשיות.
עד לשנים האחרונות ההתייחסות לילד\נער החריג הייתה כאל יצור ללא גיל וללא מין, מכנים אותם ילדים, מלבישים אותם כך, מתייחסים אליהם כך, אף על פי שמזמן הם כבר אנשים מבוגרים. כך שבעצם לא מאפשרים להם להתפתח להתבגר. מה שקורה ההורמונים גורמים לגוף להתפתח, מבחינה פיזיולוגית הם גדלים בגובה ולרוב גם לרוחב.
אנחנו הרגילים, בגלל חוסר ידע דעות קדומות, מתעלמים מהשינויים הגופניים, מחכים לשינויים בהבנה ובהתנהגות, וכשאלה לא באים, אנחנו לא עושים דבר ואף לא מכינים אותם לקראת שילוב בחברה הבוגרת.
על פי האמור לעיל עשויות להיות להם גם בעיות בתחום התפקוד הרגשי, החברתי והמיני.
גיל ההתבגרות, היא תקופה מאוד משמעותית בחיי כל אדם, זהו שלב התפתחותי שצריך לעבור עם תחושת בטחון ואמונה ש'אני יכול' כדי שהמתבגר יעיז ויצעד קדימה. אבל לגבי החריג המשימה כמעט בלתי אפשרית, הדרכים חסומות, התהליך איטי, מלאכותי ולא מתפתח. גם החריג רוצה להיפרד מהילדות, אבל אין מי שילווה, ילמד ויקדם אותו
במעבר מילדות לבגרות. אין מי שיפתח לו את השער. בגיל ההתבגרות ההורים וחברת השווים הם המשפיעים על המתבגר. אצל החריג, בגלל הבעייתיות של קבוצת השווים להורים יש תפקיד משמעותי ביותר. רוב הילדים בעלי תסמונת דאון מתקשים ללמוד בצורה ברורה ומובנת לכל. דיבורם מאופיין ע"י טעויות בלתי עקביות והם עשויים לומר אותן
מילים בכמה דרכים שונות. הרבה משמיטים את ההברה האחרונה במילה או מצמצמים את המילה. כאשר התוכן או הקשר אינם ידועים, אנו נאלצים לנחש את מה שאמרו, ולעיתים אנו שוגים בניחוש, דבר המגביר את תסכולם הריגשי. הילד בעל תסמונת הדאון הוא חריג בחברתו. כל שאר הילדים מצליחים לפתח תכונות ויכולות שונות ואילו הוא מתקשה
בכך ולעיתים מכונה "עצלן", לעיתים "מפגר" ולעיתים סתם "ילד רע". אי לכך הדימוי העצמי שלו נמוך ביותר; הוא כישלון ואין לו תקנה. אי לכך מעמדו החברתי נמוך, אין לו ביטחון עצמי וחוזר חלילה.
החוקרים שהובאו לעיל מנסים להראות כיצד ניתן לשפר את תפקודם הרגשי והחברתי של הילדים\בוגרים הללו והגישה הרווחת היא שפשוט יש להתנהג אליהם כילדים רגילים: יש להדריכם כיצד לחיות בחברה, יש ללמדם כמו ילדים רגילים ויש לראות בהם יצורים מתפתחים, אולי באיטיות, אבל מתפתחים. אי לכך יש לשלבם במסגרת הכיתה הרגילה,
ככל שהדבר ניתן.
שילוב הילדים בעלי תסמונת דאון בחברה הרגילה הינו דבר חשוב ביותר היות וילדים אלו יגדלו לאחר מכן להיות בחברת אנשים, ושיבוצם במסגרת חריגה יכולה לעכב את התפתחותם. ב- 12 ביולי 1988 התקבל בכנסת חוק החינוך מיוחד, האומר כי בבואה לקבוע השמתו של ילד חריג, תעניק ועדת השמה זכות קדימה להשמתו במוסד חינוך מוכר
שאינו מוסד לחינוך מיוחד. אם החליטה ועדת השמה על השמתו של ילד חריג במוסד, תמליץ הוועדה על טיפולים או שיעורים מיוחדים שינתנו לו באותו מוסד. חוק זה, אשר הוכתב למערכת החינוך, לא בוצע מיידית, למרות העובדה שמערכת החינוך מקבלת את החוק כרוחו וככתבו. יתר על כן, מדיניות של שילוב תלמידים משקפת את מדיניות
המשרד זה זמן רב. אף שאפשר לראות את החוק כעידוד לתהליך השילוב, הרי שהוא מקבל את ההסדרים הקיימים כיום בתחום החינוך הילד החריג, כפי שניתן לראות בסעיפי החוק הקובעים את תפקידה של הרשות המקומית.
ביבליוגרפיה
אהרוני ח (1988), בזכות ולא בחסד, חדרה: אקי"ם
ביאון ו., התנסויות בקבוצה, דביר, תל-אביב, 1988.
בן ארי א ורייטר ש (1982) "תפיסת המפגר את היחסים האמוציונליים בתוך המשפחה" חברה ורווחה 4
דותן א וצרני ש (1979) "קבוצות עבודה עם ילדים מפגרים" חברה ורווחה 6.
זקס ש (1979) מדריך לפילוסופיה של החינוך המיוחד אמות-מערכות חינוך
הופר, ד. (1987). התייחסות והמלצות השמה של אנשי מקצוע להורים לילוד עם תסמונת דאון. עבודה לתואר מוסמך, רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן.
לישנסקי ר., (2002) עמדת אמהות להתבגרות המינית של בנותיהן עם תסמונת דאון עבודת-הגמר קראת קבלת תואר מוסמך בחינוך באוניברסיטת ליברפול
מנוחין ש (1982) משפחה ותרפיה משפחתית ירושלים: רשפים
סלונים א (1995) התאמה רגשית של בנות בעלי פיגור חלקי אוניברסיטת תל אביב: חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה
סמית ש (1983) הקשר בין בגרות מינית לבין התנהגות חברתית בר אילן : המחלקה לפילוסופיה
פושל זיגפריד מ. (1991),תסמונת דאון, התפתחות ולמידה, ית"ד,
פושל זיגפריד מ. (1993) לגדול עם תסמונת דאון, ירושלים: כנה,
רונן ח (1990) , "ילדים בלי תלויות",הד החינוך, ס"ה,
ריכנשטיין ג (1990), יש לי תסמונת דאון, הוצאת ית"ד
שמש ט (1999) גישות כלפי מיניות אצל אנשים משותקים ואנשים בעלי פיגור שכלי כפונקציה של הסמכות המעריכה אוניברסיטת בר אילן: המחלקה לפסיכולוגיה
Alexander D., Teaching Interpersonal Skills To The Mentally Handicapped, Santa-Monica, 1983.
Collins, W.A.(1995), "Relations And Development; Family Adaptation To Individual Change". S. Shulman (Ed.). Close Relationships And Socioemotional Development. Norwood, N.J.Ablex.
Denholm, C. (1992), "Developmental Needs Of Adolescents: Application To Adolescents With Down syndrome Society": University Of Calgary.
Featherstone, H. (1980), "A Difference In The Family". Basic Books, Inc.
Grossman, H.J. (Ed.). (1973), "Manual Of Terminology And Classification In Mental Retardation". Washington, Dc: American Association Of Mental Deficiency
Hall, J.(1975), "Sexuality And Mentally Retarded. In R. Green" (Ed.), Human Sexuality: A Health Practitioner's Text, Baltimore:Williams Wilkins 
Harter, S. (1983), "Developmental Perspective On The Self System". In P.H. Mussen (Ed.), Handbook Of Child Psychology, 4. New York: Wiley 
Heshusius, L. (1982), "Sexuality, Intimacy, And Persons. We Label Mentally Retarded: What They Think - What We Think". Mental Retardation, 20 (4), 164-168.
Ikeler, B. (1990), "Teaching About Sexuality, Exceptional Parent". Mauer, R.A. Young Children Responses To A Physically Disabled Story Book Hero. The Council For Exceptional Children.
Kempton, W. Kahn, E. (1991), "Sexuality And People With Intellectual Disabilities: A History Perspective", Sexuality And Disability, 9(2), 93-112.
Lutzer, V.D. (1983), "Modification Of Inappropriate Sexual Behaviors In A Mildly Mentally Retarded Male". Sexuality And Disability, 6 (3-4), 176-182
Maccoby, E.E. Martin, J.A. (1983), "Socialization In The Context Of The Family: Parent - Child Interaction". In E.M. Hetherington (Ed.), . Mussen (Series Ed.), Handbook Of Child Psycology Socialization, Personality And Social Development, (Vol. 4) New York: Wiley
Pendler, B. Hingsburger, D. (1991), "Sexuality: Dealing With Parents". Sexuality And Disability, 9 (2), 123-130.
Pendler, B. (1988), "To Let Go". Down Syndrome News
Robmault, I.P. (1978), "Sex Society And Disabled". New York: Harper Row.
Rousso, H. (1981), "Disabled People Are Sexual Too". He Exceptional Parent, Vol. 11 (6), 21-25.
Sundram, C.K Stavis, P.F. (1994), "Sexuality And Mental Retardation: Unmet Challenges". Mental Retardation, 32 (4) 255-264.
Szymanski, L. Iansen, E.P. (1972), "Assessment Of Retarded Persons". In L. Szymanski Tonguay (Eds.), Emotional Disorders Of Mentally Retarded Persons. Ch. 9 111-127.
Vietze, P.M. (1985), "Emotional Development In Retarded Children". In M. Sigman (Ed.), Children With Emotional Disorders And Development Disabilities. Florida: Grune And Stratton Inc.
Walker-Hirsh, L. (1995), "Special Education Meets Sexuality Education: A Teacher's Perspective". April/May, Siecus Report.
Wilson, W. (1970), "Social Psychology And Mental Retardation". In N.R. Ellis (Ed.), International Review Of Research In Mental Retardation, 4. New York: Academic Press.
Yohalem, L. (1995), "Why Do People With Mental Retardation Need Sexuality Education?" Siecus Report. Volume 23, Number 4.
Zetlin, A.G. Murtaugh, M. (1988), "Friendship Patterns Of Mildly Learning Handicapped And Non Handicapped High School Students". American Journal Of Mental Retardation 5 (92) 447-454.
 
 
אהרוני ח (1988), בזכות ולא בחסד, עמוד 240
הופר, ד. (1987). התייחסות והמלצות השמה של אנשי מקצוע להורים לילוד עם תסמונת דאון. עמוד 4
אהרוני ח (1988), בזכות ולא בחסד, עמוד 4.
הופר, ד. (1987). התייחסות והמלצות השמה של אנשי מקצוע להורים לילוד עם תסמונת דאון. עמוד 5
ריימרמן א' ושות'. (עורכים) נכות התפתחותית ופיגור שכלי - צירוקובר ת"א .109-119
ביאון ו., התנסויות בקבוצה, עמוד 3.
Alexander D., Teaching Interpersonal Skills To The Mentally Handicapped pp 99-101
Kempton, W. Kahn, E. (1991), "Sexuality And People With Intellectual Disabilities: A History Perspective", pp. 93-112.
רונן ח (1990) , "ילדים בלי תלויות" עמוד 45.
רונן ח (1990) , "ילדים בלי תלויות" עמוד 46.
פושל זיגפריד מ. (1993) לגדול עם תסמונת דאון, עמודים- 36-39
ריכנשטיין ג (1990), יש לי תסמונת דאון, עמוד 45
ריכנשטיין ג (1990), יש לי תסמונת דאון, עמוד 50.
סלונים א (1995) התאמה רגשית של בנות בעלי פיגור חלקי עמוד 14.
פושל זיגפריד מ. (1991), לגדול עם תסמונת דאון עמוד 63
סלונים א (1995) התאמה רגשית של בנות בעלי פיגור חלקי עמוד 7
סלונים א (1995) התאמה רגשית של בנות בעלי פיגור חלקי, עמוד 12-14
Denholm, C. (1992), "Developmental Needs Of Adolescents: Application To Adolescents With Down Syndrome Society": p 45.
Zetlin, A.G. Murtaugh, M. (1988), "Friendship Patterns Of Mildly Learning Handicapped And Non Handicapped High School Students".pp 447-454
פושל זיגפריד מ. (1993),תסמונת דאון, התפתחות ולמידה, עמוד 37.
פושל זיגפריד מ. (1993),תסמונת דאון, התפתחות ולמידה, עמוד 19
פושל זיגפריד מ. (1993),תסמונת דאון, התפתחות ולמידה, עמוד 37.
שמש ט (1999) גישות כלפי מיניות אצל אנשים משותקים ואנשים בעלי פיגור שכלי כפונקציה של הסמכות המעריכה עמודים 6-7
זקס ש (1979) מדריך לפילוסופיה של החינוך המיוחד עמוד 34
Rousso, H. (1981), "Disabled People Are Sexual Too".pp 21-25
Harter, S. (1983), "Developmental Perspective On The Self System" p 235
Wilson, W. (1970), "Social Psychology And Mental Retardation". p 6
Vietze, P.M. (1985), "Emotional Development In Retarded Children" pp59-61
Pendler, B. Hingsburger, D. (1991), "Sexuality: Dealing With Parents" p 59
Yohalem, L. "Why Do People With Mental Retardation Need Sexuality Education?" p 8
לישנסקי ר., (2002) עמדת אמהות להתבגרות המינית של בנותיהן עם תסמונת דאון עמוד 56
Yohalem, L. (1995), "Why Do People With Mental Retardation Need Sexuality Education?" p 67
Maccoby, E.E. Martin, J.A. (1983), "Socialization In The Context Of The Family: Parent - Child Interaction" p 153
בן ארי א ורייטר ש (1982) "תפיסת המפגר את היחסים האמוציונליים בתוך המשפחה" עמודים 237-238
Lutzer, V.D. (1983), "Modification Of Inappropriate Sexual Behaviors In A Mildly Mentally Retarded Male" p 176
לישנסקי ר., (2002) עמדת אמהות להתבגרות המינית של בנותיהן עם תסמונת דאון עמוד 67
Pendler, B. Hingsburger, D. "Sexuality: Dealing With Parents" 123-130
Rousso, H. (1981), "Disabled People Are Sexual Too". p 22
סמית ש (1983) הקשר בין בגרות מינית לבין התנהגות חברתית עמוד 56
מנוחין ש (1982) משפחה ותרפיה משפחתית עמוד 49.
 Ikeler, B. (1990), "Teaching About Sexuality, Exceptional Parent". p 561
Walker-Hirsh, L. (1995), "Special Education Meets Sexuality Education: A Teacher's Perspective". p 4
דותן א וצרני ש (1979) "קבוצות עבודה עם ילדים מפגרים" עמודים 56-57
Collins, W.A.(1995), "Relations And Development; Family Adaptation To Individual Change". p 123
לישנסקי ר., (2002) עמדת אמהות להתבגרות המינית של בנותיהן עם תסמונת דאון עמודים 3-4
פושל זיגפריד מ. (1991),תסמונת דאון, עמוד 67
Heshusius, L. (1982), "Sexuality, Intimacy, And Persons. We Label Mentally Retarded: What They Think - What We Think". pp 164-168.
Kempton, W. Kahn, E. (1991), "Sexuality And People With Intellectual Disabilities: A History Perspective", pp 93-94
דותן א וצרני ש (1979) "קבוצות עבודה עם ילדים מפגרים" עמודים 57-58
פושל ז לגדול עם תסמונת דאון עמוד 59
סוגיות בחינוך מיוחד- פיגור שכלי, עמוד 40.
רייטר שונית, "שילוב ילדים חריגים בבתי ספר רגילים- אתגר לשנות ה- 90", עמוד 26.
1

תגים:

חריג · תסמונת · דאון · חינוך · מיוחד · התנהגות · חברתית · שילוב · חברה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "כיצד מתפקדים ילדים בעלי תסמונת דאון ", סמינריון אודות "כיצד מתפקדים ילדים בעלי תסמונת דאון " או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.