דרגולציה בענף התעופה בארה"ב

תקציר העבודה:

היום תעשיית התעופה שונה באופן מהותי מהתקופה שלפני 1978. באותה תקופה CAB (Civil Aeronautics Board) קבע את המסלולים לכל חברה וגם פיקח על התעריפים. נקודת המפנה הייתה ב -24 באוקטובר 1978 כשהקונגרס אישר את הדה- רגולציה בתעשייה האווירית ו-4 ימים מאוחר יותר חתם הנשיא ג'ימי קרטר על החוק.
הלחץ לקיום הדרגולציה נמשך מספר שנים, בייחוד על ידי כלכלנים אשר הצביעו במחקרים שונים שהמחירים בטיסות פנים ארציות (שלא היו תחת פיקוח), היו זולים בצורה משמעותית מאשר טיסות בינלאומיות (שהיו תחת פיקוח) במרחקים דומים.
בנוסף לכך התקיימו סיבות נוספות שהגבירו את הלחץ לבצע את הדרגולציה.
המצאת מטוסים רחבי-גוף, דבר שהגביל באופן משמעותי את הקיבולת של המטוסים.
החרם הערבי על יצוא הנפט (1973), שגרם להתייקרות הדלק והביא לעליית מחירי הכרטיסים.
שתי הסיבות האלו גרמו למיתון בענף, כשבמקביל נרשם גידול בקיבולת הפוטנציאלית של המטוסים וגם במחירי הדלק. בתגובה למציאות זו, ה-CAB אפשר לחברות התעופה להעלות את המחירים וגם ליצור שת"פים בינן על ידי יצירת הסכמים לגבי קיבולת בקווים אחדים, מה שהביא מייד לעליית מחירי הטיסות.
המהלכים האלה, כמובן, לא היו מקובלים בעיני הלקוחות - לא רק שהמחירים עלו, לפעמים גם היה קשה להשיג מקום בטיסה הרצויה. מצד שני, הצעדים האחרונים של ה-CAB רק במידה קטנה עזרו לשפר את מצבם הכללי של חברות תעופה, כי הכנסותיהן היו עדין קטנות.
בשנת 1974 הנשיא ג'רלד פורד התחיל ללחוץ על הממשל לבצע דרגולציה, בשל טענת הציבור, שהמצב הקיים משפיע על גידול האינפלציה ופוגע בכלכלת ארה"ב. בדו"ח של ה-CAB משנת 1975 צוין שהתעשייה - תחרותית מטבעה ולא מונופוליסטית, לכן אין הצדקה לכך שה-CAB ימשיך לפקח על המחירים בענף התעופה האזרחית.
אחד הצעדים המוקדמים של הדרגולציה היה מתן יד חופשית לחברות התעופה שהובילו מטענים בקווים פנימיים לתפעל כל מסלול ולגבות כל תעריף לפי השיקולים של חברות עצמן ( נובמבר 1978)
גם אחרי הדרגולציה נשארו פונקציות אחדות של ענף התעופה תחת פיקוח של רשות ה-CAB.
שירותי אוויר בינלאומיים, שקבעו ע"י הסכמים בינלאומיים (החופשים שנתנו לחברות התעופה): מהן הערים, שחברות התעופה הלאומיות יכולות לשרת, מהו מספר טיסות שהן יכולות להפעיל ומהו טווח המחיים שהן יכולות להציע.
מתן האישורים לביצוע מיזוגים בין החברות, כשההחלטה נובעת בעיקר מכך, האם המיזוג יביא תועלת לציבור ומה תהיה מידת ההשפעה של המיזוג על העובדים של החברות.
הבטחת הסובסידיות לחברות שמתחייבות להפעיל קווים הנחשבים ללא רווחיים.
הנושא של הבטיחות.

תוכן עניינים:
1. הדרגולציה והשלכותיה על ענף התעופה
2. ההשפעות העיקריות של הדרגולציה.
3. התפתחות מערכת SABRE
4. ארבע נקודות להצלחתה של מערכת SABRE
5. מגמות עתידיות
6. ביבליוגרפיה

מקורות:

Schreiber, M. (1990). American Airlines : SABRE Reservation System in Europe
Williams, G. (1994). The Airline Industry and the Impact of Deregulation. Ashgate Publishing Company, Brookfield, Vermont.
Hopper, M. (1990). Ratting SABRE - New Ways to Compete on Information. Harvard Business Review, May - June: 118-125.
Copeland, G. (1991). So You Want to Build the Next SABRE System? Business Quarterly, Winter: 56-60.
United States General Accounting Office (1996). Airline Deregulation, April.
Morrison, S. (1995). The Evolution of the Airline Industry

תגים:

הסדרה · רגולטור

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דרגולציה בענף התעופה בארה"ב", סמינריון אודות "דרגולציה בענף התעופה בארה"ב" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.