מחנה הריכוז סוביבור

תקציר העבודה:

המחתרת היהודית במחנה ההשמדה סוביבור, הינה אחת הדוגמאות לדרכי העמידה היהודית, כנגד המשטר הנאצי במלחמת העולם ה-II.
בחרתי לעסוק בה בעבודה זו, מפני שלדעתי היא אחת מן המחתרות החשובות ביותר בתקופת השואה, למרות שבהיסטוריה של תקופה זו, היא אינה מהווה נושא למחקר רב ואף לא זכתה לתהודה רבה, הן בארץ והן בעולם.
הסיבות לחוסר זה נובעות, לדעתי, ממספר עובדות:
מחנה ההשמדה סוביבור, היה מחנה ההשמדה שמספר היהודים שנספו בו 250000, איש, היה הקטן ביותר, ביחס לשאר מחנות ההשמדה.
מספר הניצולים, שנותרו ממחנה זה לאחר מלחמת-העולם ה-II, הינו הקטן ביותר מבין כל המחנות האחרים, כ-40 איש בלבד.
העובדה כי מספר הניצולים כה קטן, מסבירה גם את מיעוט העדויות לזוועה שהתרחשה במחנה זה וכן את מיעוט הפרטים הידועים על המחתרת והמרד הגדול שהתרחש בו ב-14 באוקטובר 1942.
למרות חוסר הפרסום, מחתרת זו הנה אחת המחתרות שפעילותה היתה אפקטיבית ומוצלחת ביותר. לא רבות המחתרות, שהצליחו בתוך זמן כה קצר, להקים ארגון שתכנן מבצע בריחה המוני של כל האסירים במחנה (600 איש) ושהצליח בצורה כה נפלאה.
מחנה סוביבור, שמטרתו ההתחלתית והיחידה היתה השמדה של יהודי הגנרל-גוברנמן, במסגרת מבצע ריינהארד, הוקם בחודש מארס 1942.
בתקופת פעילותו, שהו בו כמה מאות של אסירים יהודים, שנבחרו ממשלוחי המוות שהגיעו אליו.
תפקידם של אלה, היה תחזוקת המחנה, מתן שירותים שונים לסגל המחנה הגרמני והאוקראיני, כמו-גם, תפקידים שונים בניהול הסדר והתפעול של ההשמדה.
מתוך קבוצת אנשים זו, שלקראת ימיו האחרונים של המחנה מנו 600 איש, קמה המחתרת, שהביאה לביצוע המרד הגדול.
הקמת מחתרת שכזו, הינה בעייתית ביותר. בנוסף על הצורך למצוא דרך פעולה פשוטה וקלה יחסית, היה צורך במנהיג חזק, היכול לארגן ולתכנן פעילות שכזו.
רעיונות שונים הועלו במשך החדשים הרבים בהם פעל המחנה והיו אף מספר ניסיונות בריחה, שבחלקם הגדול לא הצליחו, דבר שהבהיר בצורה חד-משמעית, שיש לפעול רק במסגרת מאורגנת, אחידה ולמען כולם. השאלה העיקרית אותה אנסה לבחון ועליה אנסה לענות בעבודת מחקר זו היא מדוע הצליח ניסיון המרד החמישי, בעוד ארבעת הניסיונות הקודמים נכשלו. בנוסף אנסה להראות מדוע לא הצליחו המרידות ללא מנהיג מחד, ומאידך האם היה באמת משקל כבד לכך שהיה מנהיג למרד, בעל רקע צבאי, עובדה שעזרה הן בארגון והן בבצוע. האם הבעייתיות במציאת מנהיג שכזה, נבעה מהעובדה, שמרבית האסירים היו חסרי רקע ארגוני או צבאי כלשהו, או שלא
היתה לכך כל השפעה.
המקורות עליהם הסתמכתי בעבודה זו היו מספר ספרים תיאורטיים, אך בעיקר היו אלה עדויות הניצולים שנגבו על ידי חוקרים שונים במשפטים של פשיעה כנגד האנושות בהם העידו ניצולים אלה ובנוסף בספרים אשר נכתבו על ידם.
היו מקרים שונים בהם נתקלתי בעדויות אשר סתרו האחת את השניה. במקרים אלה מצאתי לנכון להציג את הדעות השונות, לעיתים עם הבעת דעה ולעיתים הצגתי אותם באופן ניטרלי.
ברצוני לציין שעבודה זו השאירה עלי חותם עז משום שעד לרגע תחילת כתיבת העבודה לא באתי במגע כה אינטנסיבי וכה מוחשי עם החומר הקשה בו עסקתי. והיום, לאחר סיום העבודה, אני רואה את זוועות הנאצים בצורה שלילית אף יותר, וזאת הודות לידע שצברתי.
העיסוק בתקופה זו קרוב ללבי גם בשל העובדה שאני נצר למשפחת ניצולי שואה ועבודה זו נתנה לי נקודת מבט נוספת על הזוועות שעברו היהודים במהלך שנים נוראות אלה.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. רקע
2.1. עלית הנאציזם לשלטון, ההגבלות על היהודים, הגטאות, מחנות הריכוז
2.2. "הפתרון הסופי"
3. מבצע ריינהארד
4. מחנה סוביבור
5. תאור המחנה
6. המשלוחים
7. צוותי המחנה
7.1. הגרמנים והאוקראינים
7.2. הצוות היהודי במחנה
8. פעולות התנגדות
9. הצעות שונות לדרכי מרידה ובריחה
10. התגבשות רעיון המרד הגדול והבריחה הכללית
11. הקמת המחתרת
12. תכנית המרד
13. ה-14 באוקטובר, יום המרד
14. תוצאות המרד והשלכותיו
15. תגובת הגרמנים וחיסול המחנה
16. סיכום
17. רשימה ביבליוגרפית

מקורות:

ארד, יצחק. 1986, מבצע ריינהארד, בלזץ, סוביבור, טרבלינקה, עם עובד, ת"א.
נוביץ', מרים. תשל"ט, סוביבור, מחנה האבדן והמרד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ת"א.
פרייברג, דב. 1988, שריד מסוביבור, הוצאה עצמית - דב פרייברג, רמלה.
אבידן, דוד. 1983, המרד ביער-הינשופים, ספרי המאה השלושים, ישראל.
גרוסמן, וסילי וארנבורג, איליה. 1991, הספר השחור, עם עובד, ת"א.
קלויזנר, ישראל. תש"ז, מפרשת השואה, הוצאת ראובן מס, ירושלים.
גוטמן, ישראל. 1990, האנצקלופדיה של השואה, ספרית פועלים, ת"א.
Rashe, Richard. 1982, Escape from Sobibor, Houghton Mifflin Company, Boston.
I.C.B.Dear. 1995, The Oxford Companion to the Second World War, Oxford University Press, New York.

תגים:

מלחמת · העולם · יהודים · נאציזם · השניה · שואה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מחנה הריכוז סוביבור", סמינריון אודות "מחנה הריכוז סוביבור" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.