חמאס - אלימות פוליטית

תקציר העבודה:

בנאומים שנישאו לרגל חתימת הסכם אוסלו - כמעט בכולם- יש התייחסות מפורשת או מובלעת לעניין הקיצוניות הדתית לאומית , שביטוייה האלימים ליוו את תהליך השלום לכל אורכו.
ובכל זאת, נדמה כי את ההתייחסות הכללית בנאומים יש לראות בעיקר כהד לאירועי חודש דצמבר 92'- גל הפיגועים האחרון לפני החתימה על ההסכם.
ב-7 בדצמבר נורו על ידי החמא"ס שלושה חיילי צה"ל ונהרגו. ב-12 בחודש ירו אנשי החמא"ס על ג'יפ סיור של צה"ל בחברון , חייל נהרג ושניים נפצעו. למחרת נחטף איש משמר הגבול, רס"ר ניסים טולדנו ליד ביתו בלוד, בתביעה לשחרר את הש'יח אחמד יאסין. כעבור שלושה ימים נמצאה גופתו של טולדנו במדבר יהודה , כאשר גרונו משוסף וידיו כפותות. למחרת הרצח, ב- 17 בדצמבר החליט ראש הממשלה, רבין, לגרש 415 פעילי חמא"ס אל מחוץ לשטחים והממשלה העניקה להחלטתו את תמיכתה . לאחר הגירוש הופסק המו"מ הרשמי בין משלחת ישראל ומשלחות סוריה , לבנון והמשלחת הירדנית- פלשתינית.
על פניו, רצף המהלכים של פיגועים ולאחריהם הפסקת מגעים דיפלומטיים , נראה כרצף סיבתי ברור ואם מכניסים את האירועים שהתרחשו בהקשר של תהליך השלום תחת כותרת כוללנית יותר, נדמה כי ניתן אף לנסח מעין משוואה: הקיצוניות הדתית לאומית של החמאס, גרמה להפסקה זמנית בתהליך השלום.
יחד עם זאת, הסתכלות על האירועים בהקשר רחב יותר, מעלה שאלות, המעמידות בספק את אותה סיבתיות לכאורה , או, לכל הפחות, מתנות את קיומה. השאלה הראשונה אודות הקשר בין קיצוניות דתית- לאומית ותהליך השלום עולה נוכח העובדה שעל אף הפסקת התהליך בוושינגטון, באותו הזמן הוסיף להתקיים ערוץ שיחות חשאי באוסלו, שהביא לבסוף לחתימה על הסכם הביניים. כך, השאלה היא האם אכן יש פגיעה ממשית של אותם פיגועי טרור - ביטוי אחד של הקיצוניות הדתית לאומית- על התהליך, או שמא מדובר רק בפגיעה ב"קליפה החיצונית" שלו, זו המורכבת מכללי טקס דיפלומטיים ומושפעת בעיקר מן האווירה הציבורית בבית, או מיחסי הכוחות הפוליטיים הפנימיים?
שאלה בסיסית עוד יותר עולה נוכח העובדה כי על אף חומרתם של הפיגועים - ההפסקה בשיחות הייתה זמנית בלבד ולבסוף כן נחתם הסכם. האם עיכוב פירושו, בהכרח, "פגיעה"? או שמא, שוב, מדובר בעיכוב טאקטי המהווה, למעשה, צעד דיפלומטי נוסף , ממש כמו המגעים עצמם?
ואם כך הוא, עולה שאלה נוספת המתמקדת בזירת היחסים הדיפלומטיים: כיצד מתנהל אותו "משחק דיפלומטי", נוכח ביטויים של אלימות על רקע דתי לאומי? האם קיימים ביטויי נגד דיפלומטיים נוספים על הפסקה בשיחות כמו, נניח, הורדה בדרג הנציגים למו"מ או שינויים בסדר היום וכד'? ומה המחירים ב"שוק" הדיפלומטיה - מה ערכו של פיגוע טרור אחד בשער המגעים?
האם זהו ערך קבוע, ואם לא - כיצד נקבע ערכו המשתנה? ובכלל- למי מיועד ה"משחק": לציבור בבית, לציבור בחוץ או לגורמים הקיצוניים? אם לאלו האחרונים- מה מידת ההשפעה של הצעדים האלימים שהם נוקטים על עיצוב הקו הרשמי הננקט בשולחן המו"מ?
אם אכן מענה לשאלות אלו נעשה כדי לנסות ולהגיע למסקנה כלשהי אודות הסכסוך הישראלי - ערבי, נדמה כי נכון יהיה לבחור בשאלה אחת ממכלול השאלות שהוצגו. כך, שאלת המחקר של עבודה זו תהיה זו:
כיצד השפיעו גילויי האלימות הפוליטית מצד החמאס על שיחות השלום בערוץ הרשמי לקראת החתימה על הסכם אוסלו?
טווח הזמן הנבחן הוא מאז ה-30 באוקטובר 91', תאריך הכינוס של ועידת מדריד, ועד ה- 9 בספטמבר 93', יום החתימה על הסכם אוסלו.
לגבי השאלה חשוב לציין עניין אחד: חד הצדדיות של העבודה, כלומר בחינת האלימות בצד הפלשתיני בלבד, היא פועל יוצא של מגבלות טכניות ותו לא. בדברים אלו לא מובלעת כל התכחשות לקיצוניות הדתית ולביטוייה בצד הישראלי וברי כי בחינת השפעתה רלוונטית לא פחות.
ההשערה הנגזרת משאלת המחקר ומקבלת ביטוי כבר באופן ניסוח הנושא , מעמידה את הקיצוניות הדתית- לאומית וביטוייה, או כפי שזו נוסחה בשאלת המחקר ה"אלימות הפוליטית", כמשתנה בלתי תלוי, המשפיע באורח סיבתי על "עיכוב" (שכן, אין בכוונה לאמוד את מימדי ה"פגיעה" בתהליך) השיחות בערוץ המשא ומתן הרשמי (מדריד, וושינגטון, מוסקבה, ושוב וושינגטון). המשתנים התלויים, לפיכך, הם ביטויי ה"עיכוב", כפי שיפורטו בהרחבה בפרק המתודולוגי. אם כך, ההשערה בניסוחה המלא תהיה זו: ביטויי האלימות הפוליטית של החמאס גרמו לעיכוב בשיחות השלום שהתנהלו מאז ועידת מאדריד ועד החתימה על הסכם אוסלו.

תוכן העניינים:
1. מבוא:

2. רקע מתודולוגי:
אידיאולוגיה של אלימות
אלימות מילולית
פוליטיקה חוץ פרלמנטרית
אלימות ויג'ילנטית
אלימות מהפכנית
רצח פוליטי
טרוריזם

3. החמאס- אידיאולוגיה ואסטרטגיית מאבק.
הבסיס הרעיוני:
היחס לאש"ף
שאלת הסכסוך ודרך המאבק
4. דיון:
חלק א': ביטויי עיכוב במשא ומתן מול ביטויי אלימות.
חלק ב- עדויות על עיכוב שנוצר בשל ביטויי האלימות..
5. מסקנות:

6. ביבליוגרפיה:

מקורות:

אל שאפי , עבד , ניתוח מדיני של הצהרת העקרונות
ביילין, יוסי;1997, לגעת בשלום. ידיעות אחרונות, תל אביב.
גלין, אמירה, 1996; דינאמיקה של משא ומתן- מתיאוריה ליישום, אוניברסיטת ת"א, הוצ' רמות.
זרטמן, וויליאם, המשא ומתן הישראלי- ערבי , עמדות מדיניות ומסגרות מושגיות , עורכים- הרמן תמר וטוויט רובין, 1993, מרכז תמי שטיינמץ למחקרי שלום, אוניברסיטת ת"א.
נוסייבה , סרי ,"עמדת הפלשתינים בתהליך השלום" , בתוך : המשא ומתן הישראלי- ערבי , עמדות מדיניות ומסגרות מושגיות , עורכים- הרמן תמר וטוויט רובין, 1993, מרכז תמי שטיינמץ למחקרי שלום, אוניברסיטת ת"א.
ססר, אשר, "ירדן והפלשתינים", בתוך: המשא ומתן הישראלי- ערבי , עמדות מדיניות ומסגרות מושגיות , עורכים- הרמן תמר וטוויט רובין, 1993, מרכז תמי שטיינמץ למחקרי שלום, אוניברסיטת ת"א.
עברון יאיר, אמצעים לבניית אמון ובטחון בהקשר הישראלי ערבי, תל-אביב, 1995.
פרס, שמעון ,המזרח התיכון החדש, הוצ' סטימצקי, בני ברק, 1993.
שיפטן, דן, "הפרספקטיבה הפלשתינית" בתוך: המשא ומתן הישראלי- ערבי , עמדות מדיניות ומסגרות מושגיות , עורכים- הרמן תמר וטוויט רובין, 1993, מרכז תמי שטיינמץ למחקרי שלום, אוניברסיטת ת"א.
שפרינצק, אהוד, אי לגליזם בחברה הישראלית.
Lissak Moshe, Israeli Society and its defence establishment, 1984

תגים:

חמאס · יסין · ייאסין · אחמד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חמאס - אלימות פוליטית", סמינריון אודות "חמאס - אלימות פוליטית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.